כוס קפה או- לה בשאנז אליזה עולה כ-7 יורו, קפה לאטה מול הפיאצה ונציה שברומא עולה סכום דומה, ביוניון סקוור קפה שבמנהטן תשלמו סכום גבוה בדולרים, לכאורה שוד לאור היום, עושק קפיטליסטי תמורת קצת מים ואבקה שחורה.
אבל מאחורי כל כוס קפה במחיר מופקע במקומות שהוזכרו ובמקומות מעטים נוספים ישנה תמורה גדולה בעד האגרה, תמורה ששווה יותר מאשר הקפה או הקרואסון המגיע ליד.
התחושה הרומנטית של פריז, ההתרגשות האומנותית של רומא, ההמולה העסקית/תרבותית של מנהטן, את כל אלה תמצאו מסביבכם, ובמחיר כלול גם הנוף, מזג האוויר ושלל האנשים והטיפוסים שתזכו לשזוף בעיניכם. כשמזמינים כוס קפה באחד מן האתרים הללו לא משלמים עבור הקפה, הקפה הוא רק תירוץ, סוג של בונוס, אתם בעצם משלמים דמי שכירות למספר רגעים, לכמה דקות יקרות אתם נמצאים במקום הרומנטי בעולם או במקום הכי סוחף בעולם, וזה שווה (לפחות 7 $).
הלוואי וגם אצלנו יקומו מעין מקומות שכירות שכאלה, שדרה סטייל השאנז או שיק כמו של רומא, הלוואי וגם אנחנו נוכל לשגות בדמיונות כאילו אנחנו סופרים מהוללים או כוכבי קולנוע מדוגמנים בהתאם למקום שבו נשתה את האייס קופי הבא שלנו.
עד עכשיו אנחנו מאוד פרובנציאליים, אצלנו קפה נשאר רק קפה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת