דרגת עשייה בלאדי בבקשה

23/06  21:45  ספרד - צרפת

קרה לכם שחצי מהערב התלבטתם לאיזו מסעדת לצאת, חככתם בדעתכם מה בא לכם לבלוס ולגלגל על הלשון, דמיינתם מנות והרצתם בראש משקאות? אז צרפת נגד ספרד זה בדיוק זה. שתי נבחרות גדולות, עתירות כישרון בכל אחד ממערכי המשחק, כמו להיכנס למטבח של מסעדת עילית ולראות שם את הכלים בוהקים, את הטבחים עמלים במדים מגוהצים, את חומרי הגלם הסופר-איכותיים. שתיים מהנבחרות הטובות באירופה נלחמות ראש בראש, והמשחק הזה הוא קלאסיקה עוד לפני שריקת הפתיחה.

ספרד היא כמו שף שקט ורגוע, שכל היום עובד בדממה, הסועדים רואים אותו מרכיב כל מנה במשך שעות ומתחילים לאבד סבלנות, אבל אז יוצא לו זהב מהידיים. עם קאסיאס בשער, ראמוס ופיקה בהגנה, צ'אבי, אינייסטה, סילבה ופברגאס בקישור וטורס בהתקפה, ספרד היא נבחרת מושלמת. הנעת הכדור שלה יכולה לפעמים לשעמם ולהכתיב קצב יחסית אטי, אבל עם המספרים אין להתווכח, ללה-רוחה יש את ההתקפה הטובה בטורניר עם 6 שערים וההגנה החזקה מכל 16 הנבחרות, כשספגה שער אחד בלבד.

צרפת פתחה את הטורניר בתיקו 1:1 ונראתה כמו ביסטרו קליל ולא מעונב ברובע הלטיני של פריס, כשהמערכים לא מסודרים, ההתקפה קצת חורקת, אבל תענוג לראות אותה משחקת. בניצחון על אוקראינה היא נראתה כמו מסעדת גורמה בפרובאנס עם שני כוכבי מישלן: קצב מהיר, הקפדה על פרטים, מיצוי האיכות והרבה רושם שמותיר זיכרון מתוק. מול שבדיה היא נראתה כמו מסעדת פועלים מוזנחת בפרברי מארסיי: מרושלת, מלוכלכת ונטולת השראה.

מול ספרד הצרפתים חייבים להיראות כמו מסעדת גורמה, אחרת זה ייגמר, לא עלינו, במקדונלד'ס בשדה התעופה של דונייצק. הפוקוס יהיה על פרנק ריברי, הספק-פצוע, וקרים בנזמה, שטרם כבשו בטורניר ויהיו חייבים לספק את הסחורה. עם הוגו לוריס, אברה, מקסס, נאסרי, מנז' ושני הכוכבים, זה לא מופרך לצפות שהניצחון יהיה בצד של צרפת, שמעולם לא הפסידה לספרד בטורניר גדול. אז קרפ או טורטייה? תביאו כבר את שניהם.