לבקר בטאבולה, להרגיש איטליה!

איזו הזדמנות נפלה בחלקי, שסוף סוף הזדמן לי להגיע למסעדה הזו, אני חושבת שזו המסעדה עם הג'ינגל הכי זכיר שיש. ("תבוא לבקר בטאבולה... תרגיש שאתה באיטליה").
ואם כבר להרגיש איטליה, אז הצטיידתי בלבוש הולם, מאופרת, מבושמת, מלאה בסיפורי רכילות על גברברים, מוכנה עם קיבולת לאלכוהול ועם המבט המתאים בעיניים למקרה שמישהו ימצא חן בעיני.
בתוקף תפקידי כ"אכלנית - כתבנית" הזמנתי את חברתי (ששמה "הדס" יישמר במערכת) אחת הגרגרניות הגדולות ביותר המתמחה באוכל איטלקי.

השעה הייתה 12:30 יום שישי של צהריים אביביים, עם כוס יין ביד , כוס וויסקי וכוס מרטיני (כן,כן שלושתם גם יחד) פצחנו בהזמנת האוכל, התפריט עשיר, ואחנו מתמקדים בארוחה העסקית.
אני מחבבת מאוד ארוחות עסקיות, ברוב המקרים ובעיקר פה ישנה עלות מול תועלת שהיא אכן משתלמת, השאלה העיקרית היא איך האוכל?

המלצת המלצר האדיב והחביב (עם ה"לוק" האיטלקי) למנות הראשונות היתה לנסות את הפלפלים הקלויים עם השום ואת הפטריות המוקפצות ברוטב פסטו, אין יותר איטלקי מזה הכל מגיע כמובן יחד עם ג'בטה וחמאה.

אכלנו בתאווה ולגמנו מהיין, השמחה החלה לזרום בעורקינו ובטננו החלה אט אט להתמלא ולהתכונן למנות העיקריות שלא אחרו להגיע. אני הזמנתי רביולי עם רוטב שמנת עגבניות מיובשות וחזה אווז בשילוב עלי בזיליקום - ערבוב מדיוק של המרכיבים בכמות הכי נכונה שיש - נהניתי כל כך, לא רציתי להפסיק את פעולת המזלג עד שלא יכולתי יותר, חברתי סיפרה לי על המסורת שלה להחליף מנות באמצע, למרות שלא ממש רציתי - כי היה לי טעים, אך בסופו של דבר לא הצטערתי - חזה עוף ברוטב שמנת ופטריות מוגש עם פרוסות דקיקות של בטטה מטוגנת היו חלופה שווה ביותר.
הבטטה היוותה את הטוויסט המגניב שפשוט מחמיא למנה ונותן לה את הפיניש הדרוש לשלמות.

בכדי להירגע מהרגשת איבוס היתר, המשכנו לשתות (רק בכדי לשכוח את כמות האוכל שנדחסה לתוכינו), בכל זאת לא נעים אז התחלנו לעשות כושר (של בנות) שיחה - פעילות גופנית הידועה כשימושית בקרב בנות המין היפה, התמזגנו באווירה הנעימה שהמסעדה משרה ועם המוזיקה שהתנגנה ברקע. לאחר החלפת מידע לא שימושי בינינו החלטתי שהגיע הזמן לגשת למרכיב העיקרי של הארוחה הידוע בכינויו - קינוח.

הזמנו אחד (הדס אמרה ש"אין לה מקום"... "ואין מצב"... "היא רק תטעום"...."טוב נו חצי מנה")
הלכנו על קו הפסיפלורה - כי משהו שוקולדי יהיה משמין מידי.
כל כך נהניתי, פשוט טעים, שלוש שכבות מוס כשבין שכבה אחת לשנייה ביסקוויט אגוזים.
אין מילים, קינוח ראוי בגודלו (ואומרים שהגודל לא קובע!) ומאוד מאוד איכותי - שווה!

השעה כבר מאוחרת - אחרי שלוש שעות עמוסות באלכוהול אוכל משובח והתעמלות וורבאלית
חזרנו כל אחת לביתה ישר למצב מאוזן של שנת צהריים כמו שכתוב בספרים.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי