XXL

יש הרבה מקומות צפויים, כאלה שאתה בא אליהם כדי לשבת, לאכול וללכת, ויש את האוונגרד ברמת החייל, שלמרות שביקרתי בו כבר מספר פעמים, לא הייתי מודע לערב הבוטנים שלו - אחד הטריקים השיווקיים הנחמדים ביותר שתיתקלו בהם. בערב הבוטנים (שני ורביעי) מחלקים צלוחיות עם בוטנים לכל שולחן. ההוראה (כן, הוראה) היא לזרוק את הקליפות על הרצפה כי "זה מלכלך את השולחן". זה אולי נשמע פשוט, אבל כשתנסו תבינו שיש בזה הרבה יותר – סוג של מרידה במוסכמות. לקחת בוטנים, לקלף אותם ולהשליך אותן בהתרסה, חופש אמיתי. וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל לדבר על ארוחה כיד המלך.

באוונגרד תמצאו מסכי פלזמה ענקיים בכל פינה, ובפעמים הקודמות שהגעתי למקום, זה אכן היה מקור המשיכה. זוהי מסעדה אמריקאית טיפוסית שמיצבה את עצמה בזכות האוכל הטוב ואירועי הספורט שהיא מקרינה מהלוויין. לראות שם משחק פוטבול היתה חוויה, אבל הפעם זה היה ביקור שונה, עם בת זוג מהממת שהפכה את הערב לקסום עוד יותר. לא פוטבול ולא בייסבול – רק אווירה, בשר, מאכלי ים ועונג משכר.

התפריט של האוונגרד רחב. אנחנו הלכנו על שני מתאבנים ענקיים שכמעט גרמו לנו להתחרט, כי הם פשוט היו אקסטרה אקסטרה לארג' – סלסלת פטריות מעופפת (42 ₪) - פטריות יער ושמפיניון מגולגלות בבצק, שהולכות מדהים עם רוטב הטריאקי המוגש (יש גם מיונז, אבל אני מאגודת האנטי-מיונז, לא נוגע). שותפתי לארוחה לקחה את פירות הים של ניו אורלינס (בואנ'ה, הסופה מלפני שנה פלטה כמה שרימפסים לא רעים בכלל). מעדן לא זול אמנם, 63 ₪, אבל מדובר במיקס עצבני של קלמארי, טבעות קלמארי, שרימפס ובייבי שרימפס בבלילת בצק ובירה. תענוג צרוף, רק חבל שאכלנו כל כך הרבה שבקושי נשאר מקום לעיקרית.

חשבנו, אני ושותפתי המדהימה, ללכת על מנה עיקרית אישית, אבל המלצרית פתרה לנו את הבעיות, וכאן התחלנו בפרק ה"דברים שעוברים מפה לאוזן ולא רשומים בתפריט". לחלק הראשון לקחנו את פלטת הבשרים שכוללת אנטריקוט, סטייק פרגית ונתחי בקר מוקפצים (120 ₪) בתוספת אורז. ובחלק השני והמתוק של ה"דברים שעוברים מפה לאוזן ולא רשומים בתפריט" חיכתה לנו הפתעה נוספת. המלצרית שכנעה אותנו ללכת על מה שנקרא "הקיפוד". עוגת מוס בצורת קיפוד עם קצפת בצידה (32 ₪). זה היה חולני ברמות קשות. פשוט הזרקת סוכר מדהימה שסוגרת את הערב בחיוך. כמובן שלא יכולתי להתאפק עד שלא הזמנתי גם את מגדלי אוונגרד (32 ₪), וופל בלגי עם גלידה וסירופ מייפל. יאם יאם. אני מודה ומתוודה, לא יכולנו לסיים את שתי המנות כי היינו מפוצצים, אבל הקיפוד הזה – שכה יהיה לי טוב – אל תפסחו עליו. אסור, אסור.

כשיצאנו, דרכנו על קליפות הבוטנים שעיטרו את הרצפה. היו לי התלבטויות קשות לגבי המחשבה האחרונה שעוברת לי בראש מהמקום הזה. חשבתי על הפטריות המוקפצות, על מנת הבשר המוטרפת, על המלצרית החמודה, על מרגריטת המנגו הנפלאה שהוגשה לי בפתיחה, אבל הדבר האחרון שבאמת עבר לי בראש הוא עובד הניקיון המסכן, שביום שלישי בבוקר צריך לנקות את כל קליפות הבוטנים שעל הרצפה. לכו וספרו לחברים על כל מה שמציע האוונגרד, כי יש דברים שעוברים מפה לאוזן, ולא רשומים בתפריט.

*הכותב היה אורח המסעדה.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי