בעיקר קרפצ'יו בר

בדרך כלל כשקוראים על מסעדה יש שלל תיאורים מוגזמים המיועדים לשבח, או לחלופין לנגח. "שיפולי העמודים, זרזיפי הטפטים, פורקן המים באסלה" ועוד רבים ומופרכים הם רק חלק מהתיאורים שאני מקווה שלא תיאלצו לחפשם במסעדה לעולם. 'קרפצ'יו בר' שבאבן גבירול היה יכול לענות על כל מני תיאורים, אבל למי באמת אכפת. אני יכול לפרט ולתאר משך שורות ארוכות, אבל אני (ואני מניח שגם אתם) מעדיף לסכם את הנושא במילה אחת. קרפצ'יו בר הוא פשוט מקום מגניב. אולי ההגדרה שלי ל'מגניב' לוקה בחסר, אבל באמת מדובר במשהו קצת שונה.

הגענו למקום אחותי ענת ואני בערב יום רביעי. נכנסנו לחנייה שמאחורי בניין המסעדה. חנייה קטנה וצפופה. ברגע שכל אחת מבערך חמש המכוניות שהיו שם לפניי רוצה לצאת, אני חייב להזיז את האוטו. לא נורא. מדובר במקום קטן - בעיקר בר, שולחנות קטנים וספורים ועוד כמה על המדרכה בחוץ. רוב השולחנות מתאימים לזוגות, מקסימום שלישיות. יש כאלה שיקראו לזה אינטימי, וזה אולי גם נכון, אבל לי ניתנה הרגשה חברותית. אולי זה משחק הטטריס שהולך לו בחנייה, אולי האווירה המחויכת ואולי זה המלצר שעושה רושם שפשוט נהנה מהעבודה. זה לא משנה. השורה התחתונה היא שנעים לשבת, ובכל זאת אם שמים קצת לב לעיצוב, ניכרת חשיבה והשקעה - איפשהוא באמצע בין בר שכונתי חדיש ללאונג' בר מעוצב.

התפריט בקרפצ'יו בר מבוסס, כאמור, על בשר נא. הכי קרוב לבישול שתמצאו פה זה צריבה במבער ואולי קצת בייקון ורוסטביף באגף הסנדביצ'ים. המנות בבסיסן לא גדולות, בעצם תפריט של מנות ראשונות למעט אותם סנדביצ'ים שלהם הגדרה משל עצמם. ענת בחרה לפתוח עם מה שנראה כגולת הכותרת של התפריט - קרפצ'יו שחיתות (49 ₪) שמגיע עם חומץ בלסמי, שמן כמהין ומחית כמהין. אני רציתי קרפצ'יו שום (33 ₪), אבל כששמעתי על המנה המיוחדת לאותו יום - פרושוטו על פרוסות מלון דקות עם צנוברים קלויים ועלי נענע (37 ₪) - הכרזתי על אי יכולת זמנית בעמידה בפיתויים, בחרתי שלא לבחור ובחרתי בשתיהן.

כמו שאח ואחות צריכים להיות, ענת נהנתה יותר מהקרפצ'יו שחיתות ואני יותר בקטע של שום. במנה השלישית מצאנו את עמק השווה כשענת התמקדה יותר בפרושוטו ולי לא הייתה בעיה בכלל עם המלון. בשביל להרוות את הצימאון ולדלל את הדם לקחה ענת סנגריה (23 ₪) שמיוצרת במקום ואני, בשם האקזוטיקה, לקחתי בקבוק של בירת 'טייבה' (24 ₪) שמגיעה מרמאללה, העיר האסורה. לצערם של כמה מהגולשים אולי, אני נאלץ להכריז שמדובר באחלה בירה, יותר טובה מהגולדסטאר שלנו. טמפו, לטיפולכם, בחייאת.

הקרפצ'יו, כראוי לשם המסעדה, מעולה. טרי-טרי, והכי דק שנתקלתי בו. כל כך דק שצריכים לגרד עם המזלג את החתיכות שמתפרקות. ומעל הכל, טעים. בין שום קונפי למחית כמהין, הכל מסתדר על הלחם שמתחרה בטריותו עם הבשר (תאמינו לי, ראיתי את התנור).

ואז הגיע השלב הבא. לא שלב העיקריות, כי כאלו כאמור אין כאן, אלא פשוט עוד מנות. אפשר ליהנות מעוד קרפצ'יו אם רוצים, אבל אנחנו היינו בקטע של לגוון קצת. ענת בחרה בטטאקי פילה בקר (59 ₪), שנצרב בעזרת מבער ומגיע עם סלט שעועית ירוקה ופפאיה (וכוסברה, לאלה שחשוב להם לדעת, כמוני למשל). אני, כחלק ממוטיב האקזוטיקה ועיקרון הבשרים הנאים, בחרתי בטרטר פילה בקר (53 ₪). כרגיל, ענת אהבה את המנה שלה יותר מאת שלי, ואני להיפך. אולי זאת הכוסברה, ואולי זאת העובדה שעם כל הכבוד לה, הטרטר שלי היה טעים ומגניב בטירוף. הוא מגיע עם ארבע תוספות קטנות וטעימות, אבל באמת שמרכז העניינים פה זה הבשר. יש כאלה שאומרים שבשר טוב צריך להיות כמה שפחות מבושל, ושבשר ממש טוב צריך להגיע נא. לטעמי בשר צריך להיות טעים, וזה מה שקרה פה.

אמנם המנות לא ענקיות, אבל אכלנו די הרבה. אפשר לעצור פה ולשמר את הטעם. שטויות. הגיע הזמן לקינוחים. פטיפורים (15 ₪) לה ופנקוטה (19 ₪) לי. הפטיפורים מורכבים מקוביות טראפלס שוקולד קטנות עם אגוזים, משמש מיובש וקרם אנגלייז, הפנקוטה מגיעה עם טעם ניכר מאוד של לבנדר. ושוב, ענת התפרעה על השוקולד, ואני העדפתי את הפנקוטה העדינה יותר. את עמק השווה מצאנו הפעם בהסכמה ששנינו שבעים, שלשנינו היה טעים ושנינו עייפים.

קרפצ'יו בר הוא מקום שנמצא איפשהו בין בר שכונתי למסעדה אופנתית, בין טאפאס בר שאוכלים בו מנות קטנטנות למסעדה שמתמסרים בה למנה עיקרית אחת גדולה, בין תחושה אינטימית ורומנטית לחברותיות ביתית והתחושה שאחרי שני ביקורים נהיים חברים של הצוות. בקיצור, מקום שווה. ואם תשאלו אותי, חלופה הולמת לארוחות הלילה הפוסט-אלכוהוליות. נמאס כבר מהמבורגרים...

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי