בית ליבנה – הגעת הביתה

יום שישי אחר הצהריים חזר, מועד ארוחת הערב מתקרב ואף אחד לא בישל. החלטתי להשאיר את האיש בבית, (והרי הוא אוהב להיות בבית) ולנצל את ההזדמנות להידוק קשרים משפחתיים. היום אסעד עם אחותי הקיבוצניקית והיקרה. אבל איפה נאכל? ועוד בשישי בערב? אחרי הכל אנחנו לא ממש ממוקמים על דיזינגוף פינת ז'בוטינסקי.

כמה משמחים מקומות כמו בית ליבנה במושב עין הבשור אשר בצפון הנגב. כבר זמן רב שאני שומעת על המקום הקסום הזה, ועוד לחשוב שעבורי מדובר בנסיעה בת  10 דקות בלבד. יש! סופסופ אני לא צריכה להרחיק עד המרכז הסואן (כשעה ומחציתה כשאין פקקים) בשביל אוכל טוב.

הכירו את בית ליבנה, שמגיע לו להיות מוכר לא רק לתושבי האזור. ביתם מחמם הלב של נירה ונחמיה ליבנה.  מדובר בבית כפרי יפיפה, בעיצוב חם ומיוחד. על הקירות פסלים ומסכות בסגנונות שונים, בובות עתיקות שנאספו במהלך השנים ישובות על פסנתר שניצב בסלון , שטיחים ארוגים, תמונות רקומות בצבעים עזים, קמין אחד מברזל יצוק והמון עץ.

את פנינו קיבלה נירה בפתיחות לבבית. המקום היה מלא בסועדים. ולנו נשמר שולחן זוגי במרכז הסלון. נעים להרגיש כל כך בבית למרות שאתה לא בבית שלך. על השולחן כבר חיכו ג'בטה חמה עם חמאה, זיתים, פלפלים בתחמיץ, ועגבניות כבושות ונפלאות- הכל מעשה ידיו של נחמיה שמנצח על המטבח. נירה היא זו שבחוץ, מקפידה לבדוק שכולם מרוצים ומנהלת שיחות נעימות עם אורחי המקום. מסתבר שכבר שלוש שנים סלון הבית הזה מתפקד כמסעדה בסופי השבוע ושמגיעים אליו מכל קצוות הארץ .

נחמיה תמיד עסק בתחום. איש של אוכל. ברזומה שלו עשר שנים בהן החזיק במסעדת 'מאחורי הקלעים' בתיאטרון ירושלים. ובכלל מדובר בנטייה משפחתית שעוברת מהאב לילדיו- בנם של נירה ונחמיה, תומר, הוא השף ואחד הבעלים של 'סרגוס' התל-אביבית, וביתם גלי שלמדה קונדיטוריה, אמונה על הכנת הקינוחים שיוגשו במהלך הארוחה.

על השולחן הונחו המנות הראשונות. סלט גורגונזולה שמח ופטריות פורטובלו חמות מוקפצות. הסלט הורכב מחסות ועלים ירוקים, שקדים קלויים, נתחי אפרסמון, תפוח ופתיתי גורגונזולה. סלט מרענן וטעים. הפטריות היו בשרניות במיוחד  והרוטב המתקתק היה ערב לחיך. שתינו לימונדה טרייה וצוננת מלימוני הגינה של הבית. וחיכינו למנות העיקריות.

צריך לדעת שבעת הזמנת מקום בבית- ליבנה, יש להזמין את המנות העיקריות מראש. אחותי – שלא תאכל דבר מלבד בשר הזמינה שוק עגל בירקות שורש. ואני החלטתי להזמין פילה מוסר ים. את שתי המנות ליוו קוביות תפוחי אדמה ובטטות שנאפו בתנור. יש לציין את מנת שוק העגל שבושל בקדרה והיה רך כחמאה וטעים להפליא. גם הדג היה טעים. פשוט ועדין. הצלחות פונו, ונחמיה הגיע לראות איך מרגישים יושבי ביתו. עם סינר, חיוך ומגבת על הכתף, בירך אותנו לשלום ואת שאר האורחים. נירה הזדרזה להדליק זיקוקים בשולחן הסמוך שם חגגו יום הולדת לאחד מבני המשפחה, וכולנו מחאנו כפיים, כאילו היינו חלק מהמשפחה. יש קסם אחר באירוח בסלון הבית, אתה לא יכול שלא להתקרב אחד לשני.

הקינוחים הגיעו לאחר כבוד -  פרפה חלבה ענוג וקטיפתי ,מעשה ידיה של גלי, ופונדנט שוקולד חם שהיה זקוק לעוד מעט זמן בתנור, אבל זה לא מה שמנע מאיתנו לחסל כל זכר מהשוקולדיות הזו. כל התענוג הזה יעלה לכם 160 ₪ לסועד, כולל הכל. (אך ללא יין, אותו יש להזמין בנפרד). חשוב לציין שניתן להזמין גם ארוחת ילדים. שעלותה  80 ₪.

היה לנו טעים ונעים ולא שמנו לב שרוב האורחים כבר עזבו. נשארנו כמעט לבד  ופתאום זה נראה מצחיק, איך המקום הזה שלפני רגע המה ותסס כמו כל מסעדה, חוזר להיות סלון בית פרטי, אבל זה כל הקסם. יצאנו עם נירה לסיבוב קצר בגינה היפה, ולשיחת לילה קצרה לפני שנפרדים ושמענו ממנה על כמה שהיא ונחמיה נהנים  מהאירוח הזה בסלון ביתם. אפשר להאמין להם. אין ספק שמרגישים את זה.

*הכותבת הייתה אורחת המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.       

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי