נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

אנחנו נוסעות על כביש 35 בדרך לביסטרו של מייק ושרון. אני ומורי, חברה טובה שמעריכה אוכל וחובבת מסעדות לא קטנה. הדרך יפה לנו ואנחנו מנווטות היטב. הרבה ירוק מסביב. מטר מקרית גת, שני מטר מירושלים, מקום טוב באמצע - מרכזי אבל גם  מספיק רחוק כדי ליהנות מהשקט ומהתחושה של חיים בכפר. או יותר נכון - קיבוץ. הביסטרו הדרום אפריקאי הכה מיוחד הזה ממוקם בתוך קיבוץ גלאון.

לפני-כן כשדיברתי עם מייק בטלפון, הוא הזכיר לי שהיום הרביעי ביולי והם חוגגים את יום העצמאות האמריקאי :" יהיה עמוס אבל תבואי, תבואי",  הפטיר במבטא דרום אפריקאי מסגיר. האוזן המוזיקלית שלי אוהבת לשמוע 'אפריקנס'. לא יודעת למה, מתנגן לי נעים. אבל בזה מסתכמת ההיכרות שלי עם התרבות הדרום אפריקאית. (בזה ובמתנדב הדרום אפריקאי שהתאהבתי בו פעם בקיבוץ שהמבטא שלו היה כל-כך כבד שגם עם האנגלית הלא רעה שלי בקושי הצלחתי להבין מילה ממה שאמר).

חנינו ליד הרפת וריח התחמיץ זרק אותי לאותם ימים יפים בקיבוץ. נכנסנו פנימה ושרון, אשתו של מייק, קיבלה את פנינו בשמחה. איזה מקום מיוחד. בחוץ מרפסת עץ גדולה ומקסימה מעוטרת בשיחי פסיפלורה ובפנים חדר די פשוט אבל כמה אווירה!  דגלים אפריקאיים ומסיכות עץ צבעוניות על הקירות ועוד המון פריטים מדרום היבשת שמקשטים את החדר, כולל ציורי קיר משעשעים של מייק ושרון. הכל אומר אפריקה, רק היה חסר שבן שבט זולו יזנק לפתע מהשיחים עם כידון וחצאית.

התיישבנו במרפסת, לא לפני שאמרנו שלום למייק שהיה עסוק בבישול. בחוץ ישבו מספר זוגות ושולחן גדול התמלא בצעירים אמריקאיים. שני בחורים עם גיטרות אקוסטיות ניגנו לאורחי הביסטרו ונעמו לנו מאוד. אל השולחן הגיע לחם שנאפה במקום עם ממרח נהדר של עגבניות מיובשות, ומרק שום מהביל.

מייק יצא אלינו. איש גדול, עם חיוך גדול (בהמשך יסתבר שגם הלב גדול) ושאל מה נרצה לאכול. אני לקחתי את הפיקוד כי ראיתי שמורי נבהלה מעט וביקשתי שיבחר לנו מספר מנות. מייק התגלה כאיש מצחיק מאוד וישר זרק בדיחה שהמיסה את הקרח, ואת ליבה של מורי כאחד. מאותו הרגע לא הפסקנו לצחוק.

בזמן שחיכינו למנות שוחחנו מעט עם שרון שסיפרה לנו שרק לפני שבועיים הם חגגו את חתונת ביתם כאן בביסטרו, ושאת כל המנות שהוגשו מייק והיא בישלו בעצמם. למייק ושרון ארבעה ילדים. שתיים מבנותיהן נכחו במהלך הערב - גם הן חלק מהצוות. בן אחד מתגורר בדרום אפריקה ודואג לספק להם את קמח התירס המקומי ממנו מכינים את ה'פאפ' (פולנטה דרום אפריקאית).

על השולחן נחתה צלחת ענקית עמוסה במיני בשרים. היו שם 'בורבורס' - נקניקיות דרום אפריקאיות שמייק מכין בעצמו. טעם דומיננטי של זרעי כוסברה קלויים הורגש והפך אותן למעדן. גם היו קציצות בשר טובות, נתחי אוסובוקו וירקות שבושלו בפויקה, אנטרקוט אחד ענק וכמובן בצקיות ה'פאפ' שהיו רכות כמו ענני נוצה. אכלנו ואכלנו וזה לא נגמר- מנה גדולה ומרשימה שתעלה לכם 250 ₪ - אכול כפי יכולתך.

יש משהו אחר באווירה של הביסטרו הזה, הכל משוחרר, מאוד לא רשמי, מאפשר להיפתח לשיחות אישיות ולהתחבר להוויה ממש כאילו אתה בן בית במקום. אין ספק שמייק ושרון בגישה ובהומור הם אלו שיוצרים את התחושה המיוחדת. בשלב כלשהו הרגשתי כבר כל-כך נינוחה שתפסתי את אחת הגיטרות של החבר'ה הצעירים והצטרפתי אליהם בשירה וניגונים (זה הזמן לגילוי נאות -  בחלק מעוונותיי אני גם מוזיקאית). היה לנו כל-כך כיף עד שנשארנו שם עוד שעות אחרי שסיימנו לאכול.

בהמשך, שרון, שאמונה על הקינוחים יחד עם קסם הבת (שכשמה כן היא), הגישה לנו קינוח מופלא. בלינצ'ס (40 ₪) חם ורך שקיפל בתוכו דובדבנים חמצמצים והיה עטוף בגלידת וניל מתוקה בדיוק במידה הנכונה והוכתר כאחד הקינוחים הטעימים שאכלתי לאחרונה. קינחנו בשתי כוסות קפה שחור של קיבוצניקים. כמו שצריך. יש מקומות שהם הרבה מעבר לאוכל, הם חוויה שלמה. הביסטרו של מייק ושרון הוא אחד כזה.

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

רוצים גם אתם לאכול בביסטרו של מייק ושרון? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
כתבות נוספות של סער ליבן
בית ליבנה – הגעת הביתה
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים