סואי סושי בארץ הפלאות

"אלוהים! כמה הכול מוזר היום!... מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!" (מתוך:אליס בארץ הפלאות)

לפעמים אתה נכנס למקום, ודמות כלשהי משרה עליך קסם. גורמת לך לרצות לעוף, לחשוב שאתה בטיול קסום בפאתי הספר המופלא של לואיס קרול. ביקור ב"סואי סושי" שברמת אביב, גרם לנו לרחף, ולהעלות הגיגים רבים לעניין אליס, הזחל, הדוכסית ומלכת הלבבות.

אליסה בארץ הסושי

'קחי קצת עוד תה,' אמר הארנב לאליס, בלבביות רבה. 'עוד לא לקחתי כלום', ענתה אליס בקול נעלה: 'אז איך אני יכולה לקחת יותר?' 'את רוצה להגיד שאת לא יכולה לקחת פחות,' אמר הכובען: 'קל מאוד לקחת יותר מלא כלום'.

למלצרית הג'ינג'ית היפה שהגישה לנו את התפריט של סואי סושי, הובטח מקום בגן עדן עוד טרם קראנו את התפריט. ראשית כיוון שהיתה יפה כמו מלאך, ושנית כיוון שלא כתבה את ההזמנה. לא שלנו וגם לא של המשפחה בת שש הנפשות שלצידנו. כל הרולים המסובכים, עם התוספות והשינויים- אני נשבעת שהיא לא כתבה כלום. אנחנו בעצמנו לא זכרנו כבר מה הזמנו, והג'ינג'ית? הכל ממוחשב אצלה בראש הכתום. הקסם רק החל כששאלנו אותה לשמה. "אליסה", היא הפריחה באויר את השם הכי קסום בעולם, שיכול להתאים רק למישהי שמרחפת באויר וזוכרת הזמנות שלמות בעל פה. איפה היא הייתה כששיננתי לבחינות הלשכה 2,000 עמודי חומר? הייתה, ככל הנראה, בארץ הפלאות.

הסושי של הסטודנטים

"אם כל אחד היה מתעסק בענייניו, העולם היה מסתובב הרבה יותר מהר." (הדוכסית לאליס)

במרחק יריקה מאוניברסיטת תל אביב, מקניון רמת אביב ובכלל מכל מקום בתל אביב- ממוקם לו מקום עבודתה של אליסה הג'ינגי'ת בארץ הפלאות.הכל התחיל מסושיה מחתרתית שהיתה ידועה רק בקרב החבר'ה, והמשיך כאחד ממקומות הסושי המפתיעים והמבטיחים. מקום קטנצ'יק, כמה שולחנות קטנים בלבד בפנים, אבל לא מעט שולחנות בחוץ, באוויר הפתוח, איפה שהכי מומלץ לאכול סושי בלי שלבגדים יהיה ריח של דגים. הרבה סטודנטים עוצרים כאן לטייק אווי או אפילו יושבים לבדם עם שני רולים וספר לימוד, ולא מעט משפחות כבר גילו איפה אפשר לאכול סושי בלי לפשוט את הרגל, וכבר כמעט שאי אפשר להשיג שולחן פנוי בשמונה בערב בסואי סושי.

מנה מנצחת

"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען, "לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז!" (הכובען לאליס)

בכל אגף מצאנו מנצחת אחת: באגף הראשונות הצטיינה מנת האגדשי טופו שהייתה מצטיינת בחריפותה ובטופו העסיסי ולא מסטיקי. (יש הטוענים שמדובר במרק עם טופו, אבל אני משתמשת במרק כרוטב לכל דבר). באגף המוקפצים התמוגגנו מהמנה האדומה- אטריות ביצים על בסיס קארי אדום, קרם קוקוס, גמבה, גזר, בצל ירוק, כרוב, בוטנים וכוסברה- בתוספת טופו. ביקשנו אותה חריפה, ואכן קיבלנו מנה פיקנטית ונהדרת, קרם הקוקוס לא השתלט על העניינים ושמחנו שיש מנה כזאת משובחת של מוקפת שאינו קורע את הכיס. ואז בתרועות רמות קיבלנו לשולחן מידי אליסה שלנו הענוגה את הסושי, אורח הכבוד. אהבנו במיוחד את הרול המיוחד 'ספיישל מעושן'- סלמון מעושן, אספרגוס, גבינת שמנת ובצל ירוק בציפוי אבוקדו ועירית (8 יח'). השילוב של סלמון עם גבינת שמנת, כבר הוכיחו זאת האמריקאים, הוא לא פחות ממבריק, וכשמוסיפים את אהובי האספרגוס- הרי קיבלתם חגיגה שלמה. אפילו רוטב הספייסי מיונז האהוב כמעט ונשכח בגלל טעמים מעולים של מרכיבי הסושי.

משקה האלים

"כבר ראיתי הרבה חתולים בלי חיוך, חשבה אליס, אבל חיוך בלי חתול! זה הדבר הכי מוזר שראיתי בחיי!"

וכדי לשטוף את כל הטוב הזה, הזמנו בהמלצת אליסה בקבוקון של צ'ויה, הלא הוא שיכר שזיפים בבקבוק קטן ומקסים שמספיק לשתיים וחצי כוסות. צ'ויה זה פשוט גאוני- תמיד מזכיר לי יין מתוק משודרג שאי אפשר להפסיק ללגום ממנו, שלא לדבר על הבקבוק ההורס.

חשבון בבקשה

אגדאשי טופו- 26 ₪

מנה אדומה+טופו-40 ₪

רול ספיישל מעושן- 30 ₪

רול ספייסי טונה מטוגן- 33 ₪

בקבוקון צ'ויה- 35 ₪

ובסה"כ: 164 ₪, והרבה אוירה של ארץ הפלאות.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי