גם הרצל היה רוצה

יש לי יחסי אהבה - שנאה מורכבים עם העיר ירושלים. בכל ביקור מחדש, אני מצליח ללכת לאיבוד בין הכבישים המתפתלים, העליות והירידות והשילוט המבלבל. ואני לא אוהב בלבולים. בגלל זה דווקא בהיבט הקולינרי, אנחנו מסתדרים מצוין - עוד לא יצאתי רעב מירושלים. חומוסיה קטנה, מסעדת פועלים בינונית או מזללת המבורגרים מעוצבת - בתי אוכל ניצבים בה בכל פינה ומשדרים אותנטיות ירושלמית מיוחדת. אומרים שהמים בירושלים לא טעימים במיוחד. יכול להיות, אבל האוכל מצויין.

והיום- תקדים. חידוש - אנחנו מבקרים לראשונה במסעדה עילית בעיר הקודש. ואם  במסעדה עילית עסקינן, חייבים לדבר על מיקומה העילאי. הרצל יושבת על פיסת נדל"ן לוהטת ביותר, בלב שדרות ממילא. אם טרם ביקרתם שם - כדאי שתזדרזו לעשות זאת עוד לפני שיכה בנו הקיץ. בימים אביביים שכאלו, האזור כולו מזמין טיול רגלי מלב העיר הסואנת אל פרויקט ממילא היפהפה שבקצהו חומות העיר העתיקה. הנוף עוצר נשימה. השדרה כולה מעוצבת ומשובצת חנויות מכל המינים והסוגים והאווירה – כמו חו"ל, רק שלנו.

ביום הזה
אם כן, לקחתי את האחת שלי ליום כיף בירושלים. בתום הנסיעה ההררית, חיפושי החניה והשופינג שלא נגמר הגענו למסעדת הרצל רעבים נורא. התפריט לא עזר לקדם את העניינים שכן כל המנות נראו מסקרנות וראויות באותה מידה. לאחר התלבטות רבה, עשו את דרכן אל שולחננו שלוש מנות ראשונות נפלאות (שעלותן כלולה במחיר העיקרית). סלט הארטישוק בלט מיד. עוד לפני שעמדנו על טעמו, קשה היה לפספס עד כמה הוא חתיך - כל עלה ניצב במקומו, כאילו מודע לתפקידו החשוב כניצב בהצגה המושקעת. עד מהרה גילינו כי הסלט מכיל - הפתעה הפתעה - גם לא מעט ארטישוק והמנה המרעננת חוסלה חיש קל.

מנה בשם קרפצ'יו חציל הייתה מעוצבת יפה גם כן וגילתה פרשנות מקורית למנת החציל הקלוי השכיחה כל-כך במחוזותינו. במקום הטחינה המוכרת, את החציל ליווה מלח גס ונגיעות של צנונית. זה היה טעים הרבה יותר ממה שזה נשמע. החציל נמוג ואחריו הגיעו הבצלים- כוכבי האירוע. המנה הזו אמנם פחות צבעונית ומזמינה מקודמותיה אך עולה עליהן בכל פרמטר אחר. מדובר במנה מושלמת - לא פחות: ארבעה גלדי בצלים חופנים בתוכם בשר טלה בתיבול מתקתק ולצידם משחת לימון כבוש חמצמצה. כבר מהנגיסה הראשונה שילוב הטעמים העוצמתי אוחז בך ולא מרפה. מדובר במנה שאת טעמה אשא איתי עוד ימים רבים, כנראה עד שאחזור להרצל ואזמין אותה שוב.

עיקר העניין
גם המנות העיקריות היו מלאות בטעם וצבע כך שנהנינו מדניס אפוי בתנור (99 ₪) שלווה בירקות שורש צלויים ובפירה נימוח. גם הגרסה המקומית למנת שווארמה הייתה מעניינת מאוד - נתחי פרגית מתובלים מוגשים לצד פיתה ואיולי עמבה. גם כאן שילוב הטעמים העזים היה מוצלח.

אסתטיקה קולינרית מצאנו גם בשולי הקינוח (19 ₪ כתוספת לעסקית): לצד סופלה השוקולד המסורתי, ננעץ בקודקדו של כדור הגלידה גזר גמדי מזוגג שהיה מבריק כמו סוכריה, עז טעם כמו תבלין ומלא הומור בעצם נוכחותו שם.

סוף דבר
עיון נוסף בתפריט מגלה כי בהרצל מפרידים בין שעות היום והערב ומציעים עוד מגוון רחב ומפתה של מנות בשלל מחירים לעת חשיכה ויהיה חבל לוותר עליהן, לצערנו, כבר היינו צריכים לשוב למרכז. מה שבטוח - לאחר הסעודה המוצלחת הזו איננו זקוקים עוד לתירוץ מיוחד כדי לבקר כאן שוב, אבל בהחלט טוב שיש כזה.

חשבון בבקשה
ארוחה עסקית הכוללת מיץ טבעי, מנה ראשונה ועיקרית – 99 ₪ לסועד.
תוספת סופלה שוקולד וכדור גלידה – 19 ₪
סה"כ - 217 ₪ לארוחה זוגית מלאה וטעימה במיקום הטוב ביותר שיש לירושלים להציע.

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי