נגישות
נגישות

להתמכר ליוקו סושי בר

מעיין נטעלי ואחותה הדרימו ליוקו סושי בר בשכונת פלורנטין וגילו בר קטן ומקסים, סושי משובח במחירים מפתיעים ועוד כמה הפתעות ששווה להתמכר אליהן

מגזין REST ביקור בית המסעדות של rest
מעיין נטעלי  סמולר

מעיין נטעלי סמולר

תאריך פרסום: 10/04/2011, 11:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

מי שגדל בבית שבישלו בו לעולם לא יוכלו להבין עד כמה זרה אני למטבח הביתי. פעמים רבות אני מביטה בקנאה בבן זוגי שניגש גם לתבשילים המסובכים ביותר עם ביטחון של סופרמן בעוד אני שוב מרגישה כמו עולה חדשה שנקלעה לארץ זרה שמדברים בה שפה לא מובנת. עד שעברתי לגור איתו, גרתי בדירה תל אביבית שהמטבח בה לא ממש היה נגיש, מטבח שהיה משותף ליחידת הדיור שגרתי בה ולשותף השני, גם הוא היה במצב צבירה שתאם את הפוביה שלי ממטבחים, כך שאת רוב ארוחותינו היינו מזמינים בטייק אוויי. חוץ מחור רציני בחשבון הבנק, הארוחות הללו גם גרמו לאחותי הקטנה והבלונדינית להתמכר לסושי. הבלונדה פיתחה מנהג לנחות אצלי בדירה דווקא ברגעים בהם היא הכי גוועת מרעב. בשל נסיבות המטבח, הפתרון הזמין, הטעים והמהיר שיכולתי להמציא לה היה - סושי.

הייתה זו הפעם הראשונה בה ניסתה את המאכל היפני הלאומי ועד מהרה הפך הפתרון המהיר שלי להתמכרות שלה. מה שחשוב זה שמאז ועד היום לא עובר שבוע בלי סושי בחייה, וככזו - אין שותפה אידיאלית מימנה כדי להדרים פלורנטינה ולבדוק מה קורה בערבים ביוקו סושי בר.

בר הסושי הקטן והמקסים הזה נפתח אמנם לפני כארבע וחצי שנים, אולם עבר שיפוץ שהכפיל את גודלו בשניים באוקטובר האחרון. המקום מעוצב באופן מינימליסטי בצבעים אדום, שחור, אפור ולבן. החלל רצוף בשולחנות גבוהים ועגולים, עליהם פזורים נרות קטנים, שלצידם גם בר קטן המלא בצעירי השכונה. דרך הדלת הרחבה והשקופה ניתן להשקיף על עוברי האורח ברחוב או להפך - להפנות להם גב ולצפות במסך המשדר משחקי כדורגל ומקובע מעל הבר, תוך כדי בליעת סושי טרי וטעים, אך לא רק. במקום תוכלו למצוא גם מוקפצים שונים לאלו שמלווים את חובבי הסושי אך עדיין אינם כאלו, דים סאם, מנות ראשונות ומרקים והכל במחירים שווים לכל נפש. מיד אחרי פסח תוכלו גם ליהנות מעסקיות שוות במיוחד שיוצעו בשעות הצהריים.

מכיוון שהמכורה לסושי הגיעה צרודה, פתחנו את הארוחה עם מרק מיסו יפני (10 ₪) המכיל אצות ירקרקות, קוביות טופו קטנות ולבנות ועיגולי בצל ירוק קטנים. מרק הטופו לא הימם אותנו והיה יכול להיות מתובלן מעט יותר, אבל חימם את מיתרי הקול ופתח את התיאבון.

הבאים בתור לעשות את העבודה (לפתוח את התיאבון) היו: סלט וואקמה (18 ₪) - מבחר ירקות שורש טריים, אצות ואטריות זכוכית וחמוצים יפניים (9 ₪) מצוינים שלדבריה של המומחית אין כמוהם כדי להתחיל ארוחת סושי ראויה, החמוצים היפניים היו נפלאים וחוסלו כהרף עין. את מנות הפתיחה ליוונו עם שתי כוסות יין לבן מזן גוורצטרמינר (22 ₪ לכוס) משובח ומרענן שהחזיר לאחותי עוד טון בסולם הצלילים.

אך אלו היו רק הכנה חיוורת לאחת המנות המעלפות שיצא לשתינו לטעום בזמן האחרון - סושי טוסט (27 ₪) - 4 משולשי סנדוויץ' סושי חם עם סלמון בתוספת גבינה צהובה. המשולשים היפהפיים המצופים בפירורים פריכים מצליחים להפגיש שני עולמות שמעולם עד כה לא הצטלבו במחשבתי וכנגד כל הגיון הם פשוט משתלבים בפה נהדר. הגבינה החמה מגיעה משום מקום בהפתעה, נמתחת לה לכל הכיוונים ושכונת פלורנטין צהלה ושמחה. טבילה ברוטב הספייסי מיונז משדרגת עוד יותר את המנה. זה המקום לציין שכל הרטבים מיוצרים במקום ובניגוד לסושיות אחרות (המכורה בדקה ויודעת) בהן רוטב הספייסי מיונז לעיתים מוגש ספייסי מדי, כאן המינון של הספייסי היה מדויק והחריפות התפשטה לאט. מדובר במנה כל כך לא יפנית וכל כך ישראלית שלרגע חשתי שהיא מסכמת במהותה את הגלובליזציה פשוטה כמשמעה.

כעת הגיע הזמן לגשת לעצם העניין לשמו התכנסנו כאן ואין כמו לנסות את הרול הקבוע של מכורת הסושי כדי לוודא שהסושי כאן הוא חגיגה אמיתית. ובכן, התחלנו מרול בהרכבה עצמית של סלמון סקין, פטריות שיטאקי, אבוקדו וגזר. הסלמון סקין מוגש כשהוא אינו יבש לגמרי וכשהוא מתובל בטוגשי (תערובת תבלינים יפניים) וטריאקי ולכן יוצא פחות קשה והרבה יותר טעים. בזמן שחיכינו לקומבינציה שבחרנו מבעוד מועד הונחה על שולחננו סלסילה קטנה, יפהפייה ומפעימה - אינרי טונה (24 ₪) - שני כיסוני טופו במילוי אורז מוקפץ וטרטר טונה ורוד עדין ומרענן. מדובר באחת המנות המיניאטוריות והעדינות. האורז המתקתק השתלב עם טעמו העדין של טרטר הטונה ושני כיסוני הטופו הפריכים שהכילו הכל בתוכם היו אף הם נהדרים.

כעת הונחה בפנינו קומבינציית יוקו בנגקוק (38 ₪) שהכילה 16 יחידות, מתוכן: 4 יחידות אינסייד אאוט של שרימפס ואבוקדו, 4 יחידות אינסייד אאוט של בשר סרטנים אמיתי ורך, מלפפון, גזר ושיטאקי ו-8 יחידות של צלופח. היה זה הרגע בו המומחית גילתה לי שהדרך הראויה ביותר לאכול סושי היא להצליח להכניס את כולו לתוך הפה ולא חלילה וחס להפרידו מרכיב מרכיב. רק כשהסושי כולו מגיע לכל בלוטות הטעם ניתן להעריך את שילוב הטעמים.

עכשיו, כשמיתרי הקול של אחותי חזרו לעצמם ושתינו יכולות לציין בסיפוק שאנו כבר שלושה שבועות (טפו, טפו, טפו) לא מעשנות, טוב לגלות שיש התמכרויות שעדיין שווה להישאר מכורים אליהן.

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ביוקו סושי בר? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
מספר מזל
מספר מזל
רומא בתל אביב
החיים מתחילים ב-90
להתאהב כמו איטלקי
שווה לגדל בשבילה כרס
רכבת אקספרס לאיטליה
חלום בנס ציונה