עד הדג האחרון

השבוע פקדתי מוסד ותיק ומוערך בעיר הגדולה - 206 דגים, עליה הכל כבר נאמר והכל כבר נכתב. בעיר שבה ביקור במסעדה הוא עניין יומיומי סביר שלא תמצאו תושב שלא ביקר בה. עשרות שנים היא כבר פה, סימן מובהק לכך שתישאר גם לשנים הבאות. כשאני מצויד בתובנה החשובה הזו ובאחי גיל הגענו השבוע בשעת ערב ל- 206. לא כדי לבדוק אם היא טובה, אלא לבדוק מה סוד הקסם.

חנינו בחוץ ליד רכב השרד של מי מהסועדים בפנים. יש את המסעדות הללו שתמיד תראו מחוץ להן רכב שרד ונהג או מאבטח. 206 היא אחת כזו. נכנסנו והתיישבנו בשולחן זוגי צדדי, סורקים בעיניהם אחר עוד אחד מהאישים החשובים שפקדו את המקום באותו יום.

זה כל הקסם
חלק מהקסם טמון, ללא ספק, בשילוב המדויק שהשכילו לעשות ב- 206 בין הקפדה על כל פרט ופרט, אם בעיצוב החלל או כפי ששמחנו לגלות מאוחר יותר גם בכל מנה, לבין פשטות התפריט הנטול מניירות נפוחות והתחכמויות מיותרות. ולא מדובר בעניין של מה בכך. ניסיוני הפרטי כבר לימד אותי שכשאני מתרשם מעיצוב מפואר של מסעדה, כנראה שיהיו כמה מנות בתפריט שלא אצליח להגות את השמות שלהן שלרוב מתארים ערבוב אלמנטים. לא כך ב- 206. תפריט של מסעדת דגים ופירות ים, פשוט, איכותי, טעים.

משהו לבטן
פתחנו במרק דגים ופירות ים (51 ₪), בשיפודוני סקאלופ על הפלנצ׳ה, עטופים בפרושטו על סלט קטן של עלים ירוקים ופרמז׳ן (48 ₪) ובדג מטיאס כבוש בשמן (25 ₪). כמצופה - אין פספוסים. המטיאס, בעסיסיותו האינסופית, החזיר אותי באחת לדוכן הדגים הטריים על המזח בוולנדם (כפר הדייגים מחוץ לאמסטרדם). נדמה שאם רק הייתי עוצם עיניים הייתי יכול ממש לראות את השחפים על החוף. שיפודוני הסקלופ, או הקוקי סאן ז׳אק אם תרצו, קיבלו חיבוק חם מהפרושטו שעטף אותם, כך שמרקמו הגס דווקא הדגיש יותר את רכותם המופלאה. מדובר במנה לא זולה ולא גדולה, אך מומלצת במיוחד לשוחרי הטעם האנינים במיוחד. המרק הוכתר על ידי שנינו כמנה הטובה ביותר בחלק הזה על אף המתחרים המצוינים. מרקמו היה מושלם, תיבולו מעולה וטעמו עז ודומיננטי של דגים טריים ושלל הפתעות. מנת חובה.

לעיקריות לקח גיל סטייק טונה אדומה בחמאה, יין אדום ובצלצלי שאלוט (144 ₪) ואני ביקשתי את פילה הלברק על הפלנצ׳ה לצד ניוקי ופטריות בחמאת מרווה (129 ₪) מתפריט המיוחדים. גודלו של הסטייק היה עצום, ממש כך ואם הסקלופ בפתיחים התאפיין בעיקר בטעמו המשובח ופחות בכמותו המרשימה, הרי שמי שיבחר בסטייק הטונה ייהנה משני העולמות גם יחד. הדג טרי מאוד, עסיסי מאוד ואדום מאוד במרכזו למרות הצריבה החיצונית, בדיוק כפי שביקשנו. מנה מעולה בכל קנה מידה שמצדיקה לחלוטין את מחירה. פילה הלברק כמובן היה קטן יותר אך טעים לא פחות וקיבל חיזוק משמעותי מהניוקי המצוין שטעם המרווה הורגש בו בכל ביס וביס. 

משהו לסיום
את חגיגת הדגים סיימנו בהפוך (14 ₪) ומקיאטו (11 ₪) ובפירמידת שוקולד על שכבת נוגטין ברוטב אנגלז (42 ₪). כמו כל הקינוחים המפתים בתפריט של 206, מדובר בקינוח מוצלח ביותר, מעשה ידיו של שף איציק הראל.

חיוך אחרון מיהונתן המלצר האדיב שלנו ויצאנו החוצה. כשחזרנו לחנייה רכב השרד כבר לא היה שם. כנראה שאותו בכיר נדרש לעיסוקים דחופים. אנחנו לעומת זאת, הזדחלנו לאיטנו חזרה לרכז, מתרפקים על טעמים של ארוחה איכותית שעשתה כבוד למותג הוותיק.

חשבון בבקשה
מרק דגים – 51 ₪
שיפודי סקאלופ - 48 ₪
מטיאס - 25 ₪
סטייק טונה אדומה - 144 ₪
פילה לברק - 129 ₪
מים מינרלים - 13 ₪
לימונדה - 13 ₪
הפוך - 14 ₪
מקיאטו - 11 ₪
קינוח - 42 ₪
סה״כ - 490 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי