אדווה גן סתיו טוב אז תקראו לי פטריוטית רגשנית, ציונית ארכאית או כל מחמאה אחרת שתעלה בראשכם. הגיע הזמן לשכוח קצת מהדיוטי פרי, להדחיק את ספרי הלונלי פלאנט, להפסיק לנסות לחשב איך להמיר שקל ליורו, ולצחצח קצת את השפה המדוברת במדינה בה נלך לטייל: שפת הקודש. כן, לא הגיע הזמן לראות קצת את ישראל? להביט קצת דרך עיניו של תייר, שכבר אינו שש להביט עלינו, ולראות את כל היופי, כל המגוון, כל הרבגוניות והצבעים. אז קחו כמה ימי חופש וטיילו, ברגל, בתל אביב (מתי לאחרונה התפעמתם מרחוב רוטשילד), נשמו את רוח הים בטיילת, חפשו אחר מציאת חייכם בשוק הפשפשים ותנו נגיסה הגונה בסמבוסק מאבולאפיה. (חובה לקנח עם סחלב חם). סעו לעכו, הקשיבו לגלים המתנפצים על החומה, אכלו דגים צלויים בעת שקיעה. סעו לזיכרון, דמיינו את תחילת המאה, עם כוס יין תשבי ביד ולחם תושייה שאך נבצע. סעו לירושלים, שירו במלוא גרון את "באב אל וואד" כשתתקרבו לשער הגיא, תראו איך אתם מוקפים רקפות ופתאום תרגישו איך הכל מדהים, ומקסים ושלנו.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת