כניסת מצרים

אדווה גן סתיו כשמזכירים את פסח ואת מצרים בנשימה אחת, המחשבה היא בד"כ על המונים שדוהרים החוצה, אל היציאה. (יציאת מצרים, מצות וכל הג'אז הזה) ישנם מקרים בהם דווקא כדאי להיכנס למצרים. האמת היא שלבי לא שלם לחלוטין עם המלצה שכזו, בימים כואבים אלו, בהם הצבע הכחול של דרכוננו יתקל בגבול מצרים ישראל במבט מאיים, אבל לכבוד פסח ובגלל שמדובר במדינה באמת מדהימה, שימרו את ההמלצה וישמו אותה בימים טובים יותר. מלבד סיני, עליה אין צורך להוסיף, מציעה מצרים מראות עוצרי נשימה וחוויות מסעירות. יש בה שווקים ענקיים בהם אפשר למצוא הכל, מבושם פרחי יסמין טריים ונברשות נחושת עד בקבוקים מרהיבים מזכוכית צבעונית וקופסאות עץ מגולפות ביד. מצרים לא מאכזבת גם בתחום הקולינרי למרות שהעולם מייחס לה רק את השילוב הנצחי של חומוס פול (המוצלח בהחלט). המאכל הלאומי, אותו אוכלים פועלים בכל קרן רחוב, הוא "קושארי". זוהי תערובת של פתיתים עם אורז ועדשים, אותה מתבלים ברוטב חריף ומיץ לימון ומפזרים שביבי בצל מטוגן. פשוט ממכר. . חוץ מזה, אל תפספסו את ארוחת השוק האופטימלית: פיתות ערביות טריות עם זיתים שחורים. אז יאללה, שיהיה שלום. (בדיחה פוליטית)