אשר וטורי השבוע, הוא עוד שבוע של הפוליטיקה הישראלית. ובמרכזו בין היתר, התחבטותה של מפלגת העבודה בין תיק האוצר לתיק הביטחון. למעשה, יש כאן בחירה בין תיק "סקסי" הרואי, ז'אקט ל טייסים, צווארון מתנפנף ברוח, לבין חליפה שהתרפטה במהלך דיונים כלכליים ארוכים עם כל בעלי האינטרסים המגוונים במשק. להיות תמיד האיש הרע, זה שסוגר את הברז בפני הרבה אנשים המאמינים שהם הכי חשובים בעולם, ולכן מגיע להם. אבל מי שמסתובב בשטח, ולא רק בשטח שבין קניון עזריאלי למרינה של הרצליה, יגלה כי המשבר החברתי עמוק לא פחות מן המשבר הביטחוני. מי שאוטם את אוזניו בפני חדשות כמו "התרחבות מימדי העוני" או "עוד גידול בשיעור האבטלה", ופוטר אותם ב "מי שרוצה יכול לעבוד" או "אין באמת עוני בישראל " , מוזמן למשל לבקר בבתים של משפחות חד הוריות בקריית גת, אופקים, דימונה. מי ששלושת אלפים שקל זה הסכום שהוא מוציא בחודש על תרבות הפנאי שלו, בילויים, חוגים, תחביבים וכדומה, מוזמן להסביר לי איך מפרנסים משפחה בת 5, 6, או 7 נפשות באותם שלושת אלפים שהם משכורת המינימום המשולמת למאות אלפי עובדים בישראל. קל להטיף מוסר למי שמבקש להעלות את שכר המינימום באלף שקל נוספים, כאשר לחשבון הבנק שלך נכנס כל חודש סכום גדול פי 5 , 10 , ואצל לא מעט מראשי המשק גם פי 10 או פי 20. המשבר החברתי מקרין על חוסנה של המדינה, ובהכרח משפיע מאוד גם על המשבר הביטחוני. לכן, חברי העבודה, אם אתם באמת רוצים לעשות משהו עבור מדינת ישראל, יש לכם אפשרות לעשות זאת רק עם משרד האוצר.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת