אורן גירון תמיד, לחג סוכות היה שמור בלבי מקום של כבוד. במיוחד בתור ילד, שכל חלומותיו היו לאכול בסוכה, לישון בסוכה ולבצע את כל מה שתמיד חיכינו לו: סחיבת קישוטים מסוכות אחרות. כמו צוות לעניין, או מינימום ג'יימס בונד וחבורתו, היינו כל ילדי הבלוק מתאחדים למען אותה מטרה. לא עניינו אותנו מריבות העבר וצ'ילבות העתיד, הכל הוקדש למען מטרה אחת: למי יהיו יותר קישוטים, ולא סתם קישוטים, אלא אלה השווים, שקונים בחנות! כל לילה, במהלך שבעת ימי החג, היינו מתגנבים לגינות הבניינים הסמוכים, בודקים אם יש סוכות בנמצא והאם הן מאוישות. במידה וכן, היינו ממשיכים הלאה, אם הסוכות היו ריקות, היינו פולשים לסוכה ומחרימים את כל הקישוטים השווים. בסוף כל "פעולה", היינו מגיעם למבצרינו, פורקים את המטען וממלאים את קירות הסדינים ותקרת הסכך בכל השלל. אז לזכר ימים עברו, ולטובת הימים שיבואו, אני רוצה למלא את כל סוכות העולם בקישוטים הכי יפים והכי שווים, ושנזכה לראות את ילדינו כותבים שנות טובות (ולא בדוא"ל) ומכינים קישוטים לסוכה בנוסח בתיה עוזיאל ובכלל, שיאמצו את מנהגי האושפיזין ויעסיקו את עצמם, כדי שאנחנו לא נצטרך אישפוז.. חג שמח!
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת