חנוכה דברים קטנים וגדולים

בת חן כהן חנוכה הוא החג שמייצג בעיני את הניגודים הגדולים ביותר. החזק והחלש, האור והחושך, הטובים והרעים, המעטים מול הרבים, הרזים והשמנים. האילוזיה מול המציאות. היחידה שלא משלה אותנו היא הסופגניה. פה אין חוכמות, ואט יו סי איז ואט יו גט, ויותר מזה. כמו מלכת היופי הנבחרת, נתנה הגברת ראיון חגיגי לחג בעיתון נשים יומי. היא תיארה את עצמה כשמנמונת (מלאה במקומות הנכונים) אוורירית, קנקנה מעיד על אופייה (נזיל, מתוק ודביק), היא אוהבת חום ואהבה, נשרפת בקלות ולא יוצאת מהבית בלי שכבה עבה של פודרה לבנה (גם אם זו הופכת במשך היום לצמיגית ומבוקעת). היא לא מתביישת בגזרתה ומודה לכולם שנותנים לה כבוד ומציגים אותה לראווה כסממן הראשון לחג כבר בשלהי תשרי. עוד גילתה לנו כי שאיפתה הכמוסה הייתה להתחתן עם מר חשוון, אלא שזה שבר את ליבה כי אין בין דפיו ולו טיפת שמחה. כך היא נדחקה לזרועות כסלו שחוגג עליה רק שמונה ימים בשנה, וכל מה שהיא מתפללת לו זה נס גדול (עם חלב ושני סוכר בבקשה). כל המוטיבים של החג, הקטנים לכאורה, איבדו כל פרופורציה ויצאו "גדולים" כמו סיפורי סבתא שמתעבים. בחג הזה יש הכל (כמו בטלנובלה של החיים): משפחה, חברים, אש וחום, סיפורי גבורה, משחקי חברה והכי הרבה שירים (גם אם את המילים לא כולם יודעים). יש דרמות, פסטיבלים, קצת גשם והמון פקקים אבל העיקר שיש סיבה לשמונה ימים של מסיבה. לא משנה אם זה בגלל הסיפורים ההירואים על חנה והבנים ומתתיהו והחשמונאים, או בשל פח שמן קטן, ששיחק אותה בגדול והאיר את הקנים לא פחות משמונה ימים תמימים. ובכלל לא איכפת לי מזו הלביבה (עלק חמה וממש לא מתוקה) שבסיר טיגון עמוק עברה טבילה וכך הפכה גם היא, לחלק מעוצמתו של העם היהודי. כי בין משחקי הסביבון וההימורים על המעות, יש לקחת הפוגה של דקה ולחשוב על הסופגניה. היו גאים במה שאתם בין אם אתם חשוכים או מוארים, קוראים הורוסקופ או סתם אנשים. כי לא תמיד הטובים מנצחים ולא בכל חנוכה קורים נסים. ואולי בחנוכה הזה..