מיקי פרנקל דברים היום הם לא כמו פעם. פעם, בשנות השמונים של המאה שעברה, מוזיקה למשל הייתה מוזיקה (בום בום בום לט'ס גו בק טו מיי רום), אינפלציה הייתה אינפלציה (800%), והאינתיפאדה רק התחילה. בימים ההם העולם היה נגדנו והמצביא א. שרון יצא למבצע צבאי קצר (ארבעים קילומטר). בשנות השמונים אוכל סיני היה דבר חדש יחסית ולוטוס הייתה הסינית המפורסמת של גוש דן שכולם הכירו ונהנו לאכול. עם חזרתם של האינתיפאדה וא. שרון לחיינו, חזרתי אני ללוטוס. ללוטוס מאפשר ללכת לשני סוגי ארוחות, ארוחה קלה של יציאה עם חברים, וארוחה מפוארת יותר באירועים מיוחדים. במקרה הראשון אם באים חבר'ה מומלץ להזמין כמה מנות ראשונות, כדי לטעום מהכל. אני אהבתי את סלט האטריות התאילנדיות השקופות (35 שקל) ואת המנה הנקראת "מקלות תיפוף", העשויה כנפי עוף. יש גם קומבינציות סושי (חמישים עד 100 ש"ח) ודים סאם. מנת כבדי העוף ברוטב המתקתק (28 שקל) מוגשת בצורה מאוד יפה, סאטה העוף ברוטב בוטנים לעומת זאת היה יבש מידי לטעמי. אם לעומת זאת חוגגים אירוע מיוחד, חייבים, (באמת) לטעום את כבד האווז ברוטב תפוזים (שמונים שקל), שהוא אמנם לא אוכל סיני, אבל מאוד טעים בלוטוס. מנת ברווז פקין (מאה חמישים ש"ח שימו לב) בתוספת אטריות "שמונת האוצרות" היא בחירה מרשימה המתאימה לזוג אוכלים או יותר. ברווז פקין הוא ברווז שעושן, הושרה במרינדה, נצלה, נפרש ומגולגל במעין בלינצ'סים דקים מול עיניכם המשתאות. להבדיל ממקומות אחרים, בהם יש להזמין מנה זו יום מראש, קנו בעלי לוטוס מכשיר מיוחד המאפשר להגיש מנה זו במקום. מי ששותה אלכוהול יכול לשתות סאקי חם, ומי שנוהג שינסה את המיץ בטעם שוקולד מנתה. לוטוס התפתחה והתחדשה מאז שנות השמונים, אנחנו, יש כזאת תחושה, חוזרים לשם בחזרה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת