מיקי פרנקל יום אחד קמה הנסיכה רפונזל ארוכת השיער הבלונדיני ממיטתה שבקומת הגג, מתחה יד ארוכה ושרירית (במיוחד שריר היד האחורית) ואמרה: "אני רעבה". עם בלונדיניות גבוהות ושריריות לא מתווכחים, אז לקחתי אותה למדרחוב נוגה ביפו למסעדת "לה רלה ג'פה", הצרפתית הכשרה, שמעוצבת כמו ארמונו של האמיר, כיאה לנסיכה מעלית הגג. העיצוב ב"לה רלה ג'פה" הוא שילוב של מזרח תיכוניות ומודרניות. מצד אחד המקום נראה מאוד יוקרתי, אבל עדיין מאוד חם ולבבי, ממש כמו חני, מנהלת המקום ובעלה דוד שעיצב אותו. המבנה הוא מבנה יפואי טיפוסי עם תקרה גבוהה והרבה חלונות. בעבר הייתה שם תחנת הדיליז'נסים של יפו. פרוש השם של המסעדה, אגב, הוא "תחנת יפו". כל הרהיטים והחפצים במקום יובאו ממרוקו, ועוצבו שם בסגנון המקומי ובשפעה צרפתית מודרנית. הנסיכה רק ראתה את העיצוב והחליטה שגם עליית הגג שלה צריכה להיות מעוצבת ככה. הצעתי לנסיכה לקנות כסאות באותו סגנון כשאני מדגיש בפניה את האפשרויות הרבות בהם אפשר לקשור מישהו (או מישהי) לכסא. בעודנו נהנים מהעיצוב, לגמנו לנו קיר רויאל (או במבטא צרפתי: קיר רוואיאל), שמפניה צבועה באדום עם מעט קרם דה קסיס (ליקר דומדומנית) שגם מוסיף טעם עדין. למעשה אני לגמתי גם את הקיר שלה, שכן נסיכת הבריאות והכושר אינו שותה אלכוהול. ועל זה נאמר בגמרא: "חבר זה לא קיר רויאל". לפתיחת הערב הונחו על שולחננו מבנה הנדסי של טארט פרובנסאל עם כבד אווז. שהוא בצק פילו עם כבד אווז, שלהבדיל מבדרך כלל הגיע עם סימני הצלייה מהגריל, ועם טעם צלוי (אני אהבתי). רוטב הקוואנטרו (ליקר תפוזים) ריבת הבצל, וקונפי העגבניה ברוטב בלסמי השלימו את הטעם. עוד אכלנו בליני (סוג של פנקייק) עם סלמון וצלפים וסלט משוגע, שהוא סלט חסות בויניגרט עם מלון, צנובר ואווז מוקפץ. הסלט היה טעים בפני עצמו, אבל לא באנו הנה לאכול חסה. שהרי נאמר בגמרא: "במקום בו אוכלין כבד אווז בקוואנטרו אין ממלאין את הבטן בחסה". עם מנות הראשונות קיבלנו טפנד (ממרח זיתים) וממרח צמחוני שהזכיר לי "ויקול" ונקרא "מחמאה" (חמאה , מחמאה משחק מילים). ניסיתי את הבליני עם הממרחים האלו אך העדפתי אותו עם הרוטב המדהים של כבד האווז. את כבד האווז, שכל כך אהבתי, פגשתי שוב במנה העיקרית בתור החצי העליון של פילה רוסיני, כשהחצי התחתון הוא פילה רך מאוד ברוטב בורדולז של ציר בקר ביין אדום. הנסיכה נגסה מעדנות בשוק אווז ברוטב פלפל. שנינו קיבלנו את אותם התוספות של תפוח אדמה גזר וקישואים אפויים, שלא בשבילם, כאמור, הגענו הנה. מביני עניין (כמוני) יודעים איך להזמין קינוחים במסעדה צרפתית כשרה, ולכן קינחתי בסורבה על בסיס וודקה (לעולם לא אומר לא לוודקה). הנסיכה תארה את סורבה התפוח המנגו ופירות היער במילים "סוף הדרך" (האם היא התכוונה לשלושת שירי סוף הדרך של לאה גולדברג?) וקינחה בטארט טאטן טוב, אבל גלידת וניל שהגיעה אתו הייתה, כמובן, צמחית. ככה לומדים. מנות ראשונות ואחרונות עולות בסביבות שלושים שקלים, מנות עיקריות עולות בין שבעים למאה שקלים. התמורה לחלוטין בהתאם. לה רלה ז'פה, בת עמי 7, מדרחוב נגה יפו. טלפון 6810637 פתוח: א' עד ה' 19:00 עד 23:00 מוצ"ש: עד 23:00 בצהרים לקבוצות בהזמנה מראש כשר בהשגחת הרבנות.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת