יופי של קונפי

נעים להכיר

זה היה יום חמישי. בבוקר תמר ואני עברנו לגור בשכונת הדר בחיפה ובערב התיישבנו לאכול במסעדת קונפי ששוכנת במלון קראון פלאזה המפואר ברחוב יפה נוף. בין הבוקר לערב הפרידו המון ארגזים שנפתחו, המון קרצופים של מגירות וארונות ומדרגות. המון מדרגות. בין שכונת הדר למרכז הכרמל משתרעות המון המון המון מדרגות שהופכות את מוקדי הבילוי של חיפה העילית לנגישים ביותר גם ליושבי החלקים התחתונים יותר של ההר. נגישים באופן יחסי כיוון שללובי המרשים של הקראון פלאזה הגענו בבגדי יציאה חדשים, נוטפי זיעה ומתנשפים. נכון, לא הדרך האולטימטיבית להיכנס למקום כל כך אלגנטי ומעוצב בקפידה אבל מצד שני זה שום דבר ש-1/2 גולדסטאר (23/25 ₪), מזגן טוב ונוף פנורמי על העיר הכי יפה בארץ לא יכולים לפתור. ומה אתם יודעים? עשר דקות אל תוך הארוחה וכבר שכחנו מהמדרגות האינסופיות, מהארגזים שעוד לא נפתחו מכמות העבודה שלפנינו ומההעברה החצי טראומטית שהתנהלה בבוקר.

אווירה ואטמוספירה

באופן מפתיע, למרות המחשבה הרבה שהושקעה בעיצוב המקום ורמת הגימור הגבוהה שמתבטאת בכל פרט ופרט בחלל המסעדה הגדול, אפילו שלוך שכמותי הצליח להרגיש במקום כמו בבית. אולי זה השירות הלא מעונב, אולי אלו הירקות שתלויים מעל חלון הוצאת המנות במטבח הרחב ואולי זה בכלל כי מולי ישבה האישה שלי, אבל בכל זאת, יש בקונפי אווירה של איכות בלתי מתפשרת שמצליחה לא לחטוא בסנוביזם. סטנדרטים גבוהים אך נטולי התנשאות שמשולבים בנגישות. גופי תאורה מודרניים מקסימים תלויים מהתקרה, רצפת פרקט עליה נעות בקלילות לא מעט מלצריות וקירות לבנים שמעוטרים בתמונות של חיפה מצד אחד ותמונות של בקבוקי יין, שולחנות ערוכים ועוד אימג'ים נקיים שרק גורמים לך לרצות כבר לפתוח את הארוחה בצד השני. וכמובן שבמרכז, הנוף הפנורמי של מפרץ חיפה שנפרש במלוא כחולו ועומקו. רופאי לב ממליצים על עשרים דקות של בהייה בנוף הזה מדי יום לאריכות ימים. ומאחר והם גם ממליצים על שתיית יין אדום לצד הבשר ואנחנו עמדנו לצרוך לא מעט בשר, הזמנו אחרי הבירה שתי כוסות של מרלו רזרב (35 ₪ לכוס).

האיש שלנו

עוד בשלב הראשונות, כשנשנשנו מיני סיגרים פריכים במלית שקדי עגל ואריסה עם הרבה כוסברה ולימונים כבושים הבנו שמאחורי התפריט ניצב שף מוכשר שגאה במוצא המרוקאי שלו. כשהגענו לפסטייה המרוקאית במלית נתחי עוף, אגוזים, צימוקים ושקדים שהגיעה לשולחן עם ארומה חזקה של קינמון וג'ינג'ר, כבר ממש רצינו לפגוש אותו והוא באמת הגיע לשולחננו. אחרי בירור קצר גילינו שמולנו עומד אדם שהקריירה הקולינרית שלו הייתה יכולה בקלות לספק קורות חיים של עשרים שפים בוגרים. כדור שלישי למשפחת שפים שהתחילה עוד במרוקו, גיא התחיל את דרכו בתדמור ומשם המשיך ל-Le Cordon Bleu בלונדון וכאילו לא די בכך, עבר לצרפת ללמוד ב-Ecole lenotre paris ועל הדרך גם הוסמך לשוקלטייר בבלגיה בבארי קליבו. מאוחר יותר קיבל את הסמכתו כטכנולוג מזון מהאוניברסיטה העברית, ולמעשה מוצרים רבים שאתם רוכשים מדי יום בסופר הם פרי מוחו הקודח והבלתי נדלה של גיא. תחת שרביטו נפתחו למעלה מ-200 בתי עסק ברחבי הארץ כשהוא חתום על התפריט ועל הליווי הקולינרי. מאחוריו אינספור סדנאות בישול ואירועים קולינריים קטנים וגדולים. ולא רק בארץ גיא מפיץ את משנתו שחותרת למצוינות, אלא גם במוסקבה ובבלגיה שם הוא פתח כבר לא מעט מסעדות. אבל אחרי שיחה קצרה גילינו שאחרי כל כך הרבה עשייה גיא מצא את הפרויקט החשוב של חייו. הוא מעוניין לקדם את התרבות הקולינרית הכשרה בבתי מלון. ודוגרי, הולך לו בענק כי עד לרגע שהוא אמר את זה, לא שמתי לב בכלל שאני יושב במקום כשר.

מנה מנצחת

איך אפשר לדמיין בכלל שאתה יושב במקום כשר כשלקינוח אתה מזמין טריפל שוקולד שכולל מיני סופלה אספרסו חם שמוגש בכוס אספרסו, מרקיז שוקולד וטרפלס וויסקי (34 ₪)? אי אפשר. אני מודה ומתוודה שיש להוריד את הכובע בפני גיא שגרם לי לשכוח מהדעות הקדומות שלי שהולכות ומתפוררות בזמן האחרון ונוגעות לחוסר הקשר בין בישול עילי למטבח כשר. אזכיר גם את המנה המופלאה של הרוסיני (139 ₪) שכידוע זוהי מנה של פילה בקר ונתחי כבד אווז שנצלו על הגריל. אצל גיא הם זוכים לליווי של רוטב תאנים ויין. שירה אמיתית בחלל הפה. אני יודע שזה מוזר, אבל מכל הארוחה, אפילו יותר מסטייק האנגוס המעלף שתמר הזמינה, זכורה לי לטובה מנת סלט העגבניות הים-תיכוני (38 ₪). היו שם עגבניות שרי חצויות, זיתי טאסוס מגולענים, שבבי צנוניות, קוביות ארטישוק חמצמץ, לימונים כבושים, בצל ירוק, פטרוזיליה, פלפל חריף, סלרי קצוץ בלימון ושמן זית. האומץ של הסלט נצרב בתודעתי. המלוח - מלוח, החמוץ - חמוץ, הירקות - נגיסים. פשוט סלט חזק. טוב, עכשיו כשאני חושב על זה אולי אם הייתי זוכה ליותר מביס פצפון מהפרימיום אנגוס 350 גרם (135 ₪) שנצלה במיציו הטבעיים והוגש בליווי שום-קונפי ועגבניה צלויה אולי דווקא זו הייתה המנה שהייתי זוכר יותר מכולן.

חשבון בבקשה

מיני סיגרים (42 ₪), פסטייה מרוקאית (44 ₪), סלט עגבניות ים-תיכוני (38 ₪), פרימיום אנגוס (135 ₪), רוסיני (139 ₪) שתי כוסות יין מרלו ריזרב (35 ₪) וטריפל שוקולד (34 ₪). סה"כ: 467 ₪ לזוג שאת המדרגות בדרך חזרה לשכונת הדר ירד במהירות הרבה יותר איטית ובנינוחות רבה לאין קץ מזו שעלה אותן שעתיים קודם לכן. בין היתר בגלל שאחרי הארוחה נהנינו מסיור בטיילת לואי המקסימה שמשקיפה על חיפה, הגנים הבהאים, המושבה הגרמנית והנמל. מומלץ בחום גבוה, לפחות לשעה. בתיאבון.

* הכותב היה אורח המקום.

* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי