חוויה אצל אידי

מי לא מכיר את אידי?

כבר שנים שמסעדת אידי באשדוד מגדירה מהי מסעדנות ומהן מנות דגים כל פעם מחדש. סיפורו של אידי ישראלוביץ' סופר כבר פעמים רבות, מהשרות בחיל הים, העבודה על האוניות לאחר מכן, הבישולים שהיה רוקח לחבריו לשייט מדגת הים ועד פתיחת המסעדה. ומי שרוצה לדעת עוד, יכול לקרוא את הערך עליו בויקיפדיה, וכשאתה מגיע למסעדה שלבעלים שלה יש ערך בויקיפדיה (בגלל שהוא איש קולינריה, לא בגלל שהוא השתתף בתכנית ריאליטי או שהוא כדורגלן לשעבר) אתה מבין שרק טוב ייצא מכך.

מזכרות מהים

הגענו לשם, אני והמלכה האם (האדם היחידי במשפחה חוץ ממני שאוהב דגים) באמצע השבוע, די בקלות יש לומר, מתאים למי שלא בקיא במפת אשדוד -  ימינה בצומת אשדוד, שמאלה ושוב ימינה והגעתם. ומה נאמר, עוד מלפני שהתיישבנו המקום הילך עלינו קסם, אידי לא יספר לכם שכך וכך אלפי שקלים נשפכו על עיצוב המסעדה או על מעצב פנים שהשקיע שם את מלוא כובד הפלסטיות שלו, כי מסעדת אידי, למי שטרם ביקר, משופעת באביזרים מין הים המכסים כל פינה  - הגה של יאכטות ולא רק אחד, המון פנסים מיוחדים המשמשים את יורדי הים, משוטי עץ עתיקים ואותנטיים, המון תמונות וצילומים שהים הוא המוטיב החוזר בהן וכמובן פוחלץ של דג החרב, המעטר גם את לוגו המסעדה. השולחנות  לעומת זו מעוטרות במפות לבנות, בניגוד מושלם לעומס הוויזואלי הנשקף מהקירות.

שפע של ראשונות ומנה מנצחת

פתחנו את התפריט מסוחררים מהשפע, בקטגוריית המנות הראשונות, המספר נושק לשלושים מנות שונות, לבסוף הוחלט על מנת קלמרי לינט שהתגלתה כשיחוק אמיתי וטרם נתקלתי במנה כזו במסעדות ארצנו, הקלמארי בשלמותם (כלומר, שלא נחתכו לטבעות כמו ברוב המקומות) עטופים בשערות קדאיף, כשכל הטוב הזה טוגן בשמן עמוק, עונג צרוף. לא הרגשנו כאילו אנחנו אוכלים איזו מנת ברים מטוגנת  שמשאירה צרבת, כי אם משהו ענוג שנותן כבוד לים.

לצד זה הזמנו פלחי טונה ים תיכונית שמגיעים עם פרוסות תפוח אדמה מבושל, פרוסות ביצה קשה ומעט חריף מעדות האריסה. מי שאוהב לקנות חומרי גלם טובים במעדניות מובחרות וודאי נתקל בטונה הממותגת של אידי, המגיעה בצנצנות, מצד אחד זו לא טונה אדומה המוכרת לנו מעדות הסושי, מצד שני להשוות את הטונה של אידי לטונה משומרת מקופסא, איכותית ככל שתהיה, זה כמו להשוות יגואר לסוסיתא, רק בגלל שלשתיהן יש ארבעה גלגלים ומנוע. לצד המנות הללו הגיעה גם פוקצ'ה חמימה וראש שום שלם, אפוי בתנור, שמטרתו להימרח על חתיכות פוקצ'ה טרייה. את המנות הראשונות ליווינו עם שרדונה רזרב של יקב ברקן, המשמש פה כיין הבית, במחיר נעים של 25 ₪.

דגים רבותי דגים

סקציית המנות העיקריות גם היא רחבה ומכילה כמובן שפע עצום של פירות ים כמו שרימפס קריסטל ואפילו לובסטר, אבל לנו משום מה התחשק קצת דגים. האמא בחרה פילה דניס , מבין האופציות המוצעות (אפוי או בגריל) היא הלכה על הגריל. שני פילטים יפים של דניס הגיעו, עם בשר רך ונימוח, תענוג. אני הלכתי על ספיישל בעצת המלצרית ובחרתי בפילה מוסר, שנח על מצע של ירקות כמו קישוא ותפוח אדמה החתוכים לקוביות קטנות, כמעט רטטוי.

סיום מתוק

הייתי רוצה לספר שבחרנו שפע של מנות אחרונות מבין הרשימה שהמלצרית הנעימה הקריאה לנו בעל פה, אבל זו לא תהיה האמת. היינו די מלאים והשתלטות על שני קינוחים  נשמעה לי משימה בלתי אפשרית. בחרנו קרם ברולה ואכן לא התאכזבנו, קרם ברולה רחב ודק, מה שאומר המון שטח פנים לקרמל שרוף ושביר וקרם עצמו שהיה פשוט מעולה, לא מתוק מידי, בצרפתית אומרים  "קום איל פו", כמו שצריך.

ההשגחה של אידי

פתחנו עם אידי ונסיים איתו, במשך כל הארוחה ישבתי כשפני אל המטבח, וכל הזמן הוא חלק את זמנו בין פתח הוצאת המנות, משגיח שהכל יעמוד בסטנדרטיים הגבוהים שלו, מחלק הערות בונות למלצריות ולטבחים, וכל פעם שירד הלחץ במטבח הוא התפנה לעשות סיבוב במסעדה, ללחוץ ידי סועדים, לברך זוג קבוע שחוגג אירוע, ולתת יחס שווה למפקד חיל האוויר לשעבר שהגיע עם חברים לאכול, כמו גם לזוג צעיר שיצא לבלות ערב רומנטי, מארח למופת.

חשבון בבקשה

קלמארי לינט – 45 ₪

פלחי טונה ים תיכונית – 37 ₪

פילה דניס  - 98 ₪

פילה מוסר – 120 ₪

קרם ברולה - 28 ₪

2 כוסות שרדונה רזרב ברקן – 50 ₪

378 ₪

להזמנת שולחן באידי לחצו כאן.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי