נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

"תגיד לנהג המונית 'סע לחצילים', הוא כבר יידע לאן לקחת אותך" אמר לי יואב בניש, הבעלים של מסעדת ארנולד הקרויה על שם אביו, מאושיות המסעדנות התל אביבית. לא פלא שכל נהג מונית מצוי יודע איפה נמצאת המסעדה המיתולוגית, כבר 50 שנה שארנולד הוא שם נרדף לבית עבור שלושה דורות של לקוחות. אינספור אנשי רוח, מנהיגים וסתם אנשים טובים עברו בשעריו של המוסד הקולינרי שהיה לאגדה בעיר. וחצילים. 50 שנות חצילים.
 
למה חצילים? גם אני שאלתי והתשובה פשוטה מאוד וקסומה לא פחות. כשארנולד בניש עלה לארץ מבולגריה הוא חלם להאכיל בכל טוב את תושבי תל אביב. את אומנות החציל הוא לקח בהשאלה מהמטבח של אמא ומשנת 1962 הפך הירק הסגול לסימן ההיכר שלו - תחילה ב"פנינה הבלקנית" שהקים ברחוב רוקח ולאחר מכן במסעדה הנושאת את שמו. בשנות ה-80 לקח יואב בניש את הפיקוד מאביו וכך את המשימה לשמור על המסורת. עם השנים הפכה ארנולד לבר - מסעדה ונוספו לתפריטה גם מנות נטולות חצילים, אך הקו המנחה נשמר ואיתו המיתוס. באיחור של 50 שנה נכנסנו גם אנחנו לספר ההיסטוריה של ארנולד, החנינו את האוטו ליד בניין הוועד האולימפי וצעדנו בעקבות השלט המואר. צמד פסלי חצילים ניצב בכניסה, מציג בגאווה את הירק המשפחתי בעוד יואב מקבל את פנינו בחמימות כאילו חזרנו הביתה לביקור חטוף. ואכן, על שולחן העץ הפניתי הרגשנו גם אנחנו חלק מהמשפחה.

על היסטוריה ושאר ירקות
אם רק הקירות בארנולד ידעו לדבר, הם ודאי היו מספרים באור עמום וחמים את תולדות המדינה ודברי ימיה של תל אביב. סיפוריו של יואב על משה דיין, לאה ויצחק רבין ורבים מדור המייסדים ריתקו אותנו. "בשנות ה-60 היו ארבע מסעדות שהובילו את הקולינריה בעיר", הסביר לנו יואב, "רבע מהן היו של ארנולד בניש". מגדולי האומה ועד התל אביבי הפשוט - כולם קיבלו יחס אישי מארנולד בניש, כולם הפכו לחבריו מהרגע שעברו את סף הכניסה. הקרבה היתה ועודנה הסוד של "ארנולד", סוד שעבר גם הוא בירושה ליואב בניש ולבניו מייקל ויונתן, הדור השלישי במקום, שמשלבים ניחוח של פעם עם טאץ' של שנות האלפיים. השניים הפכו בשנים האחרונות את המקום גם למוקד משיכה לקהל צעיר יותר, כזה שאוהב את הבירה שלו בשעות הקטנות של הלילה.

קשה לפספס את המוטיב העיצובי השולט במקום - שולחנות עץ בצבע חום כהה, ויטראז'ים צבעוניים על הקירות שנשמרו עוד מראשית הדרך, תחושת חמימות של בר בריטי, או פאב שכונתי נטול מניירות. העיצוב מתכוון ומצליח להפוך את המסעדה לבית חם, מקום אליו תמיד יהיה נעים לחזור. לפני שעיינו בתפריט קיבלנו עוד חיזיון נוסטלגי. "אצל אבא שלי לא היו תפריטים" גילה יואב, "הוא היה יושב עם כל לקוח ומפרט, בשבע שפות, את המנות אותן הכין מכל הלב. גם היום אנחנו מאמינים בקשר אישי עם הלקוחות, אין אחד שאנחנו לא מכירים מי הוא, מאיפה הוא בא ומה הוא עושה". היום כבר יש תפריט מודפס ומסודר כשהמילה חציל, לא קשה בשלב זה כבר לנחש, דומיננטית מכולן.

החציל ואני
לא היה קל להתוודות בפני יואב על יחסי הקרירים עם החציל. על אף שטעמתי אותו בשלל מצבי צבירה מעולם לא יכולתי לכנות אותו טעים. אבל הווידוי עבר כל כך חלק שהחלטתי לתת גם לחציל של ארנולד צ'אנס להתחבב עליי וכבר במנת הפתיחה. הפנים של אשתי חובבת חצילים ידועה, הביעו הנאה עם הביס הראשון אז שלפתי גם אני מזלג. אולי זו הטחינה הגולמית, אולי היוגורט או הפטרוזיליה, אבל היה שם משהו שהפך את החציל הקלוי של ארנולד לראשון בהיסטוריה שעושה איתי הסכם שלום. שפשפתי את העיניים ולקחתי ביס שני ושלישי. גם אני התמסרתי לממלכת החצילים.

לפתיחת התיאבון נגסנו גם בקרפצ'יו עם פרמז'ן, בלסמי, שמן זית ועלי בייבי ובמנה נהדרת של פטה כבד שהוגשה בליווי ריבת שרי וטוסטונים. מסביב עסקים כרגיל. בשולחן לידנו חבורה ותיקה בני 70 פלוס, שנדמה כי רק אתמול החליפו חוויות עם ארנולד בעצמו. שיחת הפרלמנט נסבה הפעם סביב כדורסל על רקע הפסד צורב של מכבי תל אביב שהוקרן באותם רגעים על המסך הגדול. בפינה השניה נשים צעירות יותר, דור אחד קדימה, שתפסו את השולחן השבועי הקבוע שלהן ודנות בסוגיות של אמצע החיים. על הבר מאחורינו נציגי הדור החדש לוגמים עוד בירה, מעדכנים את הברמנית במה שאירע בחייהם מאז הפעם האחרונה שישבו מולה על אותו הכיסא בדיוק. והנה גם אנחנו, כאן בפעם הראשונה אבל בלב, כבר לקוחות קבועים.

לא על החציל לבדו
למנה עיקרית הלכתי בלי פשרות על טי-בון טלה רך ועסיסי שהגיע עם תפוחי אדמה מטוגנים ותוספת של סלק בצד, מוכיח שגם על הגריל יש לארנולד מה להציע. הצלוחית שליד הטלה הכילה תיבול מעניין של נענע ושמן זית שהוסיפו טעם וארומה לכל ביס מהטלה וגם לתפוחי האדמה. האישה המשיכה במסלול החצילי ונהנתה מפטוצ'יני ברוטב עגבניות וחצילים וכשהתעניינתי בשילוב בין פסטה לחציל, הפנה אותי יואב למילותיו של הכתב נח קליגר שהעיד כי טעם אפילו "עוגה על טהרת החצילים". ירק שהפך לאגדה.

מתוקים עד הסוף
על פרוסה מופלאה של עוגת גבינה עם פירות יער העברנו שיחה קולחת גם עם מייקי - "ארנולד" הדור הבא. שמענו על סבא ארנולד שפינק את נכדיו בארוחות מלאות אהבה, העניק לכל בן משפחה שרשרת עם תליון קטן ומוזהב של חציל אותו הזמין במיוחד ממפעל טורקי נידח, שמענו על המונוקל - המישקף העתיק שעיטר את עינו והפך לאחד המאפיינים הבולטים שלו וגם על רכב האספנות שהיה ברשותו, הראשון מסוגו בארץ שהיה מושא קנאתם של תושבי תל אביב. ארנולד נפטר לפני כשנתיים ולא זכה להגיע לחגיגות ה-50 של מפעל חייו שהפך ל"מוסד" של ממש ולקבל בחום פעם נוספת את מאות החברים שנשבו בקסמו. אך סביר כי גם בעוד יובל שנים דורות של לקוחות יעלו על 'מונית לחצילים', ויקפצו הביתה לעוד ביקור חטוף.

חשבון בבקשה
חציל קלוי - 28 ₪
פטה כבד - 36 ₪
קרפצ'יו - 35 ₪
טי בון טלה - 98 ₪
פטוצ'יני חצילים - 49 ₪
עוגת גבינה - 29 ₪
קולה זירו - 11 ₪
סטלה 0.33 ליטר - 26 ₪

סה"כ: 312 ₪

 

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

דירוג הכתבה

לא אהבתי מעולה

אהבה יוונית
המהפכה הגאורגית
ממציאה את עצמה מחדש
לא מה שחשבתם
להתאהב כמו איטלקי
שווה לגדל בשבילה כרס
כמה גדול, ככה מצוין
רכבת אקספרס לאיטליה

תגובות0

הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי