נגישות
נגישות

פסק זמן וארוחה ביער

את הקינוח ביקשנו לקחת לחדר. עכשיו היינו סקרנים מאוד לדעת איך נראה מקום שלילה אחד עולה בו כמו משכורת חודשית. התמורה היתה מלאה. הקפדה כזו על פרטים כל כך קטנים וחשובים לא נראתה מאז החתונה שלנו.

מסעדה ביום חדשות מהצלחת
נילי גירון
נילי גירון
תאריך פרסום: 09/10/2005, 10:00
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
המקום: הר הכרמל.
הזמן: בין יום שלישי לרביעי השבוע.
הנוכחים: מאמי ואני.
הסיבה: קצת שקט לאחר עליה תלולה במעלה הכרמל, תוך התפעלות מהעצים הירוקים המלאים באנרגיות חיוביות וקולות ציפורים, התגלה לפתע המקום אליו רצינו להגיע.
החניה מלאה מכוניות (מישהו אמר מיתון?). בכניסה שוער עם מדים דמוי צה"ליים. בלובי אנשים מתהלכים בחלוקים לבנים. מבט עיניהם זוהר ושלו. נראה שהגענו. הפקידה בקבלה ברכה את פנינו בנימוסומיד הסבירה לנו על המקום: אנחנו נמצאים בקומה חמישית (בפועל קומת קרקע), החדר שלכם בקומה שביעית (בפועל קומה שניה), יש שלוש ארוחות ביום, ואפשר לשתות תה ללא הגבלה. המתקנים נמצאים בקומה שניה (שלוש קומות מתחת לאדמה), שתהיה לכם שהייה נעימה.
השעה היתה שתיים בצהרים. פנינו לאוכל. המקום המה אדם (מישהו אמר מיתון? פעם 2). המנות הראשונות היו מבחר סלטים ,לא גדול במיוחד, אך בהחלט בריא. סלט טופו עם חצילים וגזר, סלט פסטה אורגנית עם עגבניות מיובשות ותפו"א, מבחר עצום של עלים ירוקים לצד אגוזים, גרעינים חמניות, שקדים קלופים. על השולחן הונחו גם שפע של רטבים על בסיס שמן זית, את הציון לשבח קיבל הרוטב הפרובנסאלי, שהיה בניחוח עדין של עשבי תיבול, בהם שלטו הבזיליקום, פרמזן ושאר תבלינים המצדיקים את השם. למנת Aביניים, לא ויתרנו לעצמנו על מרק איטריות בניחוח אסיאתי, חתיכת עוף טאריאקי, בצל ירוק וטיפטוף סויה.
למנה עיקרית, פירגנו לעצמנו עם פילה דניס ברוטב בצל ירוק, קוסקוס עם ירקות, אורז עם ביצה מטוגנת כמו שנהוג להגיש במסעדות הסיניות המהירות, וחתיכת בקר על הפלנצ'ה ברוטב פטריות יער, שחלילה לא יהיה יבש עם האורז. את הקינוח ביקשנו לקחת לחדר . עכשיו היינו סקרנים מאוד לדעת איך נראה מקום שלילה אחד עולה בו כמו משכורת חודשית. התמורה היתה מלאה. הקפדה כזו על פרטים כל כך קטנים וחשובים לא נראתה מאז החתונה שלנו. מלאים באופטימיות התקשרנו לספא להזמין טיפולים. "מצטערת" ,ענה קול מתוק מעברו השני של הקו,"אין מקום לשום טיפול "."זה לא יכול להיות בבקשה תבדקי שוב" התחננתי. "אני מצטערת, ענה המתוק , אנחנו מלאים". "תרשמי בבקשה את מס' החדר שלנו, אם יתפנה משהו אנחנו נרד מיד". "רגע, אני חושבת שיש לי 25 דקות מחר ב שעה שלוש אחר הצהרים".
הרגשתי כמו מי שחסר לו מספר אחד כדי להרוויח בלוטו: "אנחנו עוזבים באחת ".
"זה בסדר אני אדבר עם הקבלה" הבטיחה. בסוף סידרו שנצא בשלוש וחצי, עשינו טיפול וחזרנו הביתה מרוצים מפסק הזמן שהצליח לשבור את שגרת השבוע המעייפת.
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER

כתבות נוספות של נילי גירון

נוסטלגיה קולינרית
צהריים בקפה נואר
המשקל בכה מאוד
בליני
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר