אוונגרד - חלום אמריקאי

אני האחות הקטנה מבין השלושה לבית אילני. אני מודה ומתוודה, תמיד אהבתי וכיבדתי את המעמד שכולל באופן מוחלט חיים יותר קלים מאלו שעברו על אחי או אחותי הגדולים. צריך להודות שזה לא פשוט להיות בת זקונים; סוללים עבורי את הדרך, מסבירים הכל להורים ולי, הקטנה, נשאר רק לחצות בחיוך את גשר הזהב שבנו לי אחי ואחותי. מה רע? אלא שלצד הטופינים והיתרונות, בתור בת זקונים, תמיד רציתי אחות קטנה. להציק או לטפל, לא משנה, העיקר שתהיה לי אחות קטנה משלי. אז עם חיבור קל למציאות, הבנתי שאחות קטנה כבר לא תהיה לי ומאז אומצה מיצק'ה, האחות הקטנה והג'ינג'ית של ל', להיות גם האחות הקטנה שלי.

וכך ברביעי האחרון יצאנו אחותי הקטנה המדומה ואני, לזלילה בסגנון אמריקאי באוונגרד ברמת החיל. האמת שלא בדיוק באנו מוכנות לזלילה אמיתית אבל הצלחנו להתמודד בגבורה עם המשימה. כי ג'ינג'י זה אופי. לשמחתנו הסתבר שימי שני ורביעי באוונגרד כוללים השלכה חסרת אחריות של קליפות בוטנים לרצפה. אני מודה שבתור חולת ניקיון לא היה לי קל עם המראה ובטח שלא עם הפעולה, אבל עם ההשלכה הראשונה בא התאבון.

בכדי לחגוג את הקיץ החלטנו להתחיל בקוקטייל מרענן. מיצק'ה בחרה בקפרינייה פסיפלורה (35 ₪) ואני בחרתי בליצ'י סאוור (35 ₪). היה מרענן ובהחלט קייצי אבל איזה ליצ'י קטן או מחית קטנטנה של פסיפלורה היו מרעננים אותנו אפילו יותר. לראשונות בחרנו באופן אמיץ למדי ולעיניהם המשתאות של הסובבים אותנו, במנת הדגל העונה לשם: AG"  גם וגם" (62 ₪), הכוללת 'באפלו ווינגס' ברוטב ברביקיו ורוטב גבינה כחולה, חלת בצל מטוגנת או בשמה המקצועי, 'קפיטל היל' בבלילת בירה עם שלושה רטבים נחוצים: ברביקיו, צ'ילי-מתוק וחרדל-דבש, וגם, הרי אמרנו גם וגם, שני שיפודי גבינת חלומי מצופה בפירורי לחם. הכנפיים משובחות, החלומי צמיגית במידה וחלת הבצל בלתי ניתנת להפסקת זלילה בעליל. המון אוכל. אין דרך להגדיר את המנה המשוגעת הזו אלא במשפט הפשוט: "טירוף חושים שקשה לתאר ובטח שקשה להכיל". כנראה שבעיניים המשתאות של הסובבים היה קורטוב של צדק. המנה ללא ספק גדולה ומתאימה כראשונה לארבעה סועדים לפחות, ובטח שלא לשתי פרגיות כמונו.

לעיקרית מיצק'ה בחרה את המנה האמריקאית האולטימטיבית, פילי צ'יז סטייק (52 ₪). פרוסות אנטרקוט מוקפצות עם בצל מטוגן וגבינה צהובה (שומו שמיים כמה זה טעים!), הנחות על מיונז וחסה, עטופות בלחמניה טרייה. סנדוויץ' גאוני וטעים שלא היה קשה לחסלו בכמה רגעים ספורים. אני בחרתי במרכז אמריקה והלכתי על 'פהיטס סולה מקסיקנה', נתחוני עוף מוקפצים עם פלפלים ובצל במחבת לוהטת לצד גוואקמולי, שמנת חמוצה וסלסת פלפלים חריפים, וכמובן טורטיה גדולה ונאה להכניס בה את כל המטעמים לכדי רול אחד מוצלח (72 ₪).

התפריט באוונגרד כולל שלל מנות אמריקאיות וגם הגודל של המנות, חשוב לציין, הוא בסטנדרטים של אמריקה, לא פחות מזה. יותר מכך, בימים של משחקים חשובים של מכבי, המקום הופך לאצטדיון מעריצים נלהבים שמגיעים לאכול הרבה, לשתות טוב ולקוות לניצחון של מכבי. מיצק'ה ואני החלטנו לסיים בקינוח אמריקאי טיפוסי. בראוניז לצד גלידה וקצפת העונה לשם 'בראוניז דילייט'  (46 ₪). המרקם של הבראוניז היה נימוח ועשיר והוא בהחלט נתן את אקורד הסיום הנאות לסעודה אמריקאית לתפארת. נפרדנו מהמקום ומהצוות החם שאירח אותנו וקבענו שבארוחה המשפחתית הבאה, כשנהיה לפחות ארבעה סועדים, נזמין שוב, בלי לחשוב פעמיים, את הראשונה המוטרפת וננקה את הצלחת מכל כנף או טבעת בצל שהיא. God bless America.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול באוונגרד? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי