חג ״לפני המצות״ שמח!

1. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של *לא* לאכול חמץ בפסח. תהיו איתי רגע – ביציאת מצרים, לא היה לנו לחם, נכון? הקמח לא תפח, ובמקום לצאת למסע בחצי האי סיני עם פיתה מקושקשת לבוקר, באגט שניצל לצהריים ואולי איזה כריך אנטי פסטי מפנק לערב, יצאנו עם מצות וכמה ביצים קשות. אז למה בעצם כשאנחנו באים לחגוג את החג הזה, את הניצחון, את ההגעה לארץ ישראל, אנחנו לא חוגגים עם מאפים, בצקים, קרואסונים ועניינים? למה שלא נברך על השפע שיש לנו עכשיו? בשביל מה הלכנו במדבר 40 שנה בשם אדושם וכל המצוות, בשביל לחמנייה עצובה מקמח מצות? אני בעד מיתוג מחדש של החג, כולל ערב חג שבו אוכלים *רק* חמץ. מברכים על לחם שחור, טובלים פוקאצ׳ה בחרוסת, מורידים מרור עם חלה מתוקה, שמים איזה כרפס על לחם שום, וככה, בכל ארוחה במהלך חול המועד, חייבים לאכול חמץ. חג שכל עם בעולם ישמח לאמץ.

2. זה כמובן לא צפוי לקרות. דבר ראשון, אין שום דיבור על מיתוג מחדש של החגים. ודבר שני, זה ב-DNA שלנו, לצום, לגור בסוכה שבוע, להימנע מבצק, ללכת במדבר, לשבת לבד בחושך. בסדר, אז לא נשנה את ליל הסדר, אבל אין שום מניעה להפוך את השבועיים שלפני החג לחגיגת בצקים אפויים היטב. הכירו את ״קדם פסח״, חג שאני המצאתי ושאני יודע שכולם אוהבים לאהוב, מסע מרתק וטעים לפני החג, בין פטיסרי לבולנז׳רי, בין מאפים מתוחכמים ומושקעים לבין בורקס גבינות משולש מהמאפייה השכונתית, בין מתוק ומלוח, לא משנה מה אבל מה שבטוח, שזה יהיה לא כשר לפסח.

3. אז אם אתם מחפשים המלצה על מקום ששווה לחגוג בו את קדם פסח, קבלו את Pâte & Puff בכיכר מסריק, בית קפה בולונז׳רי פטיסרי מעדנייה ועוד מלא דברים, הוא גן עדן בניחוח צרפתי של אוהבי פחמימות ריקות יותר או ריקות פחות. כשתגיעו לכיכר המנומנמת, מטר מכל הרעש של העיר, תזהו את המקום בקלות כי יש שם תור, תמיד, בכל שעה, ובצדק. מה יש שם? שני דברים חשובים – הראשון הוא ״אקווריום״, חדר שקוף ענק בו רואים את כל האופות והאופים עושים מלאכת קודש, לא פחות, ואפשר לבהות בהם שעות. השני, הוא מבחר יפה ומגרה של מה שבא לכם. הנה כמה דוגמאות:

• בגט מחמצת פתוח עם קרם פרש, מקושקשת כמהין ופרמזן
• לחמניית פרעצל, סלט ביצים, בצל מקורמל וקורנישון
• טארטלט מבצק פריך עם קרם פטל, פירות טריים ושנטי וניל
• פאן סוויס מבצק קרואסון, במילויים מלוחים ומתוקים
• באן מבצק בריוש ממולא בראוניז שנטי שוקולד וקרמבל שוקולד
• סנט אונורה, סינבון קינמון ואגוזים, ברטון פיסטוק ותותים, בריושים, סקונים
• וכמובן – בורקסים במגוון מילואים, קרואסונים מעולים, עוגיות בכל מיני טעמים
• בקיצור – מה שאתם רוצים

צילום: ליאור נויפלד

4. אז מה שנשתנה במקום הזה מכל המקומות? ההבדל האמיתי הוא שאתה באמת, אבל באמת מרגיש מחוץ לישראל לכמה רגעים. קודם כל, הכל טעים, מוקפד, מדויק, מקצועי, מתוק בדיוק במידה, מלוח בדיוק במידה, חכם אבל לא מתוחכם מדי, וכל אחד יכול ליהנות מכל ביס. ביקרתי שם כמה פעמים בזמן האחרון, וכל ביקור היה בול. דבר שני, וזו מצווה מאוד חשובה בחג ״קדם פסח״, זה שהכל יפה ואינסטגרמי בטירוף. למה זה חשוב? כי צריך להפיץ את בשורת החג, ואין מי שיכול לעשות את זה טוב יותר מאשר בני ישראל, שלא נותנים ביס לשום דבר לפני שהוא צולם ופורסם. ודבר אחרון, למרות שיש במקום מלא אנשים, ותור שיוצא לרחוב, ולא תמיד יש מקום לשבת, יש שם איזה סדר מופתי, גם בזכות עובדים מאוד מאוד נחמדים (במיוחד בהתחשב בהיותם מאוד מאוד תל אביביים) ומאוד מתמצאים (כי יש מלא שאלות כי כל דבר בדיספליי מעניין), וגם יש איזה סדר בין האנשים, חלק תופסים שולחן, חלק יושבים על ספסלים ברחוב, לכולם יש סבלנות פתאום וכולם נעימים. אולי ככה זה, שהכל טעים.

צילום: שאטרסטוק

5. שיהיה חג ״קדם פסח״ שמח לכולם. לכו לפאט אנד פאף, זה הר סיני של הפחמימות, ואם לא לשם, אז לכו למאפייה הכי קרובה לבית שלכם לפחות. תכבדו את החג :)