הסיינפלד של המסעדות: נויפלד בגוצ'ה

כל ערב אני רואה פרק של סיינפלד לפני השינה. לא משנה לי שראיתי את כל העונות, אין לי שמץ של מושג כמה פעמים. לא משנה לי שאני מכיר את רוב הטקסטים והפאנצ׳ים בעל פה, ברמה של הטיימינג, הטון וצורת ההגשה. יודע בדיוק מתי קריימר נכנס, מתי ג׳ורג׳ משקר, מתי איליין דוחפת את ג׳רי ומעיפה אותו מהפריים.

לפעמים אני רואה לפי סדר הפרקים, לפעמים אני קופץ קדימה או אחורה בזמן, וזה לא משנה לי. זו סדרה כל כך מדויקת, כל כך חכמה ויחד עם זאת כל כך פשוטה שמתעסקת בתובנות הכי יומיומיות, שהיא תמיד באה לי טוב. בקיצור, יאדה יאדה יאדה, הבנתם את הרעיון.

ג׳וצה היא קצת הסיינפלד שלי. זה לא שאני אוכל שם כל ערב, אבל התחושה היא אותו דבר – תמיד באה לי טוב. מנות חכמות שמוגשות בפשטות, פאנצ׳ים שכבר טעמתי אבל אין לי בעיה לטעום עוד פעם ועוד פעם, מספיק מעניין כשבא לי להרגיש קולינרי, מספיק בגובה העיניים שגם הילדים נהנים. אפילו כשהם עדכנו את התפריט לאחרונה, הם צירפו מנות שכיכבו בעבר בספיישלים. כי ג׳וצה זה לאכול בבית בלי להרגיש בבית כי אף אחד מאיתנו לא גדל על קלמרי לארוחת הערב.

ואם כל מנה היא פרק בסיינפלד, אז הנה דירוג המנות הכי טובות:

פיש טאקוס

מה במנה: דג פריך, צ׳יפוטלה, סלסה ובצל כבוש

איזה פרק היא הייתה: דאבל דיפ דה צ׳יפ. חייב שני ביסים אפילו שזו מנה קטנה.

בריוש שרימפס

מה במנה: לחמניית בריוש קלויה במילוי שרימפס קצוץ עם איולי חרדל

איזה פרק היא הייתה: הסופ נאצי. מנה ששוכללה לכדי שלמות בזמן שהייתה בספיישלים והפכה למשהו שאי אפשר לאכול בעמידה כי הברכיים שלך ירעדו.

לחם שום

מה במנה: לחם שום

איזה פרק היא הייתה: המסעדה הסינית. לא שזה קשור בשום קשר לאוכל סיני. זה פשוט לחם שום שעושים כמו פעם, כמו שצריך

בשר סרטנים ואבוקדו

מה במנה: כמו שקוראים לה, עם איולי חרדל וחמאה על מיקס עלים

איזה פרק היא הייתה: הבאבל בוי.

מולים וצ׳יפס

מה במנה: חצי קילו מולים, צ׳יפס ובירה מהחבית בדיל מיוחד בימי שני.

איזה פרק היא הייתה: הביולוג הימי, בעיקר כי אתה יושב מול חצי קילו מולים ומרגיש שאתה מלך הים.

 מלך הים. צילום: ליאור נויפלד

דניס וניוקי

מה המנה: פילה אחד של דניס על ניוקי בחמאה ושום
איזה פרק היא הייתה: ההתערבות. בגלל שזו קלאסיקה שתמיד אפשר לחזור אליה.

 קלאסיקה. צילום: ליאור נויפלד

שרימפס עגבניות חריף

מה במנה: סלסה עגבניות, כוסברה, צי׳לי טרי ושמן זית

איזה פרק היא הייתה: דה אופוזיט. למה? כי אם צריך לראות רק פרק אחד בסדרה, זה הפרק. ואם צריך לאכול מנה אחת, זו המנה.

 בתמונה: שרימפס חמאה ושום. אומנם לא מנת השרימפס בעגבניות המהוללת, אבל יותר פוטוגנית ממנה. צילום: ליאור נויפלד

סטייק טונה אדומה

מה במנה: קרמל סויה ויוזו, פירה ובוק צ'וי

איזה פרק היא הייתה: פרק הסיום. כי אחריה אי אפשר לאכול כלום

צ׳יזבורגר / פרגית במחבת/ספריבס של הדיינר

מה במנה: הקלאסיקות של הדיינר השם יקום דמה, שג׳וצה והיא של אותם הבעלים.

איזה פרק היא הייתה: האישה הסינית. למה? כי יש לי זיכרון ילדות שזה הפרק היחיד שראיתי עם ההורים שלי בסלון, והם נקרעו מצחוק בגלל שקריימר היה אז בשיאו. והמנות האלה מאפשרות לנו ללכת למסעדה כל המשפחה, לכל אירוע, כי גם מי שאין לו קשר לים או לפירותיו, אוכל טוב ממש.

 פרגית בצלחת.  צילום: ליאור נויפלד

לא צריך להמליץ לאף אחד ללכת לג׳וצה כי השם של גוצ׳ה מדבר בעד עצמו, כבר המון שנים. צריך רק להזכיר שכמו סיינפלד, היא תמיד רלוונטית, היא תמיד באה טוב, היא קלאסיקה ששומרת על עדכנות, הכל מדויק וגם השינויים גורמים לך להרגיש בבית.

והאוכל בה הרבה, הרבה יותר טוב ממונק׳ס קפה של סיינפלד.

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד