שום, פלפל ושמן זית: הבוחשת מזילה דמעה בפרק הראשון

מעשה באמפנדס, מוז'חאס (שקדי עגל), ורוסטביף שנפגשו על המסך של הבוחשת שישבה מכורבלת מול "שום, פלפל ושמן זית" וזללה מנת קרב כהזדהות עם לוחמי צה"ל וכושלי הבשלנים שבארצנו. בצילה של מלחמת "חרבות ברזל", עלה ביום שישי האחרון, בתאגיד השידור הציבורי - כאן, פרק הבכורה בתוכנית האייקונית "שום, פלפל ושמן זית", בניצוחו של השף המתוק והמוכשר חיים כהן, שאירח את חיים ילין, פוליטיקאי ואיש ציבור, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת "יש עתיד". השניים רקחו ארוחה בסגנון ארגנטינאי והעניקו לבוחשת כמה רגעי קינאה קולינריים בעקבות הרוסטביף החתיך וגם מספר רגעי חסד ואסקפיזם מהאבל הלאומי והכאב שהצליח להכניע גם את תהומות ההומור השחור שלה, עצמה.

צילום מסך מתוך "כאן 11"

וכן, כיאה לגורלן של מחזור תוכניות, פרק הבכורה היה עמוס לעייפה ברגעים מיושנים ומשמימים כמו החולצה של חיים כהן שנדמה כאילו ליוותה אותו מפרק הבכורה של הסידרה ב-1995, או מעברון התוכנית הדהוי עם ה"פחתול" האפור שהרגיש כמו דייט צולע בין חיים יבין לחווה אלברשטיין וגם אופן ההגשה הרגיש כמו טורטית שנשכחה במזוודת מהגרים בימי ההעפלה. הבשורות הטובות של הפרק היו הרגעים המרגשים שנוצרו בעיקר בזכות חיים ילין וחבריו מקיבוץ בארי – חבורת גברים מקסימה, חזקה ומעוררת תקווה שאולי יהיה כאן טוב יותר.

והשום הזה, על שום מה? קצת רקע על כל השום (וכלום?) הזה

שום, פלפל ושמן זית היא תכנית הטלוויזיה הראשונה שנוצרה כאן בארץ שהוקדשה כולה לעולם הבישול, נולדה ע"י הערוץ הראשון של רשות השידור אי אז ב- 1995 ושודרה עד ל- 2017, השנה בה הערוץ נסגר. בכל תכנית חיים כהן בישל לנו ממתכוניו ומעלליו, כשהוא מארח בכל פעם אושיה אחרת שעוזרת לו לבשל - כהן בתפקיד המראיין שאומר "נפלא", בכל פעם שאין לו משהו טוב יותר להגיד, או "וואו", כשהוא נבוך ומילון האבן שושן הפרטי שלו יצא להפסקת סיגריה עם אליעזר בן יהודה.  כאמור, בפרק הבכורה, חיים כהן אירח את חיים ילין והשניים רקחו ארוחה בניחוחות של ארגנטינה – ארץ מוצאו של ילין, עם אמפנדס בקר, סלט תפוחי אדמה עם שקדי עגל ורוסטביף אנטריקוט שהיה נראה כמו חמוקיי הבוחשת אחרי חודש של דיאטה.

"לחיי הנשמות שמסתכלות ויבואו לטעום"

אוכל, הוא אולי הדבר היחיד שמנחם את הבוחשת בימים אלו. אבל לא אם היא מבשלת אותו. אצל חיים ילין, זה לא כך. השניים בישלו יחדיו, בשעה שחיים כהן ניסה לראיין את חיים ילין שהצטייר כדמות מרתקת שיכולה בקלות למלא פרק בלי כהן עצמו, שנדמה כאילו חרק מעט בתפקיד המראיין. תוך כדי קריצת האמפנדוס, ילין סיפר שעלה ארצה מבואנוס איירס לבארי בגיל 17 , שיש לו ארבעה ילדים ושהוא עוסק לאחרונה בשיקום קיבוץ בארי מאז הטבח הנורא של ה- 7.10.

תך כדי שתיית יין והרמת כוסית לימים טובים יותר - "לחיי הנשמות שמסתכלות ויבואו לטעום", כפי שאומר ילין, הוא מספר כמה שהוא אוהב בישול ושזה עולם ומלואו שמרגיע אותו, הפעולות הרבות, העבודה במקביל על סירים ומחבתות. זה באמת מה שעושה לגברבר הזה את היום, בשעה שעבור הבוחשת פעולות המטבח מיותרות כמו המטבח עצמו והתמודדות עם מחבת אחת משולה לדו קרב על "נוחבה" עצבני במיוחד. ילין וכהן מתפעלים 20 דברים בו זמנית, בודקים את עובי הבצק, קורצים עיגול, שמים ביצה והנה יש אמפנדה יפהפייה שמזכירה לבוחשת את הגעגועים לענף המסעדות ולאכילה החוץ ביתית המיטיבה. השניים גם נותנים לנו, הצופים, טיפ שלא ידענו: ברגע שמניחים את הבשר בשמן במחבת אסור ישר לערבב אותו, כי הטעמים צרכים להיספג בבשר ולהגיע מהטיגון עצמו ועכשיו אולי, הבוחשת יכולה לישון טוב יותר בלילה.

לראות את המוות פעמיים ולצאת מזה שפוי ובחיים

תך כדי בישול תפוחי האדמה וצליית הבשר, צמד החיים  "סוגרים" את הבשר ומרימים עוד כוס של יין, משל היינו מינימום צרפתים בעמק הלואר או מחוז שמפיין. לאחר מכן, ילין מספר את הסיפור המצמרר שלו. כשהיה בן 18 הוא היה מעורב בתאונת אופניים וראה את המוות במו עיניו: "היה אור חזק ועפתי באוויר ונעלמתי מהעולם וחזרתי", הוא מספר ומשווה את האירוע לאותו יום ארור של הטבח בבארי: "את אותו אור ראיתי ביציאה מהממ"ד, כשהיו שם חיילים שהוציאו אותנו". ילין שהה בממ"ד יחד עם אשתו זיוה, ילדיו אור ואביב ושני הכלבים נאלה וטוי,  במשך 11 וחצי שעות רצופות וארוכות של חוסר וודאות וקולות ירי מהקרבות שבחוץ והוא מספר בקול רועד על החיילים שהקריבו את חייהם כדי להציל אותו ואת בני משפחתו. כשהאוכל מוכן ורגע לפני הסעודה, ילין מעניק לכולנו מסר מדויק שרק אם נשאר מאוחדים, ננצח ושאסור לנו להיות מושפעים מקיצוניים מכל הכיוונים והבוחשת מאבדת לחלוטין את הציניות ומרימה לחיים - עם שני החיים ולכבוד זה.

סעודת מלכים עם חברים כואבים וכאובים

חיים ילין וחיים כהן בישלו את הארוחה הזו למען חברי רכיבת האופניים של ילין מקיבוץ בארי, שהתאספו במיוחד כדי לאכול יחדיו ולהתנחם מעט בכל המציאות הכואבת הזו.

אבידע בכר שאיבד את רגלו ושכל את אשתו דנה ובנו כרמל שנרצחו בטבח בבארי, דני מייזנר רוכב האופניים הוותיק שאחותו נרצחה בטבח בבארי ויניב הגי שתיעד בנייד שלו רגעים מצמררים מאותה שבת שחורה - שלושתם באו לסעודה שרקחו צוות חיים & חיים, חבורת רוכבים מגובשת שרוכבת יחדיו כבר שנים רבות וכעת הנפש פצועה.

תוך כדי אכילת הגורמה שהונח על השולחן, השלושה חלקו את החוויות הקשות מאותה שבת שחורה, כשהשכונה בה גר אבידע ספגה את המקרים הקשים ביותר: "הם התמקדו בשכונה שלי ושלטו עליה 12 שעות, אף אחד לא בא וכל מי שהתקרב נפל", מספר אבידע ודני מוסיף שקורה לו כל הזמן שהוא הולך ברחוב ומדמיין אנשים שדומים לנרצחים. האווירה סביב  השולחן קשה ועמוסת כאב, הם מרימים "לחיים" ואבידע אומר שאת המתים לא נצליח להחזיר אבל הוא רוצה לאחל לעצמו ולנו חיים חדשים. הבוחשת התרגשה והבינה שאין מה לעשות, אוכל טוב ומנחם גורם לאנשים להיפתח ולהוציא החוצה את כל הכאב וזה כל מה שהאנשים הטובים האלה צרכים כרגע. הם וכולנו.

בשורה התחתונה – למרות הקונספט המיושן והדהוי, הפרק הראשון היה מרגש ביותר כמובן בזכות חיים ילין וחבריו שהמיסו את הלב של הבוחשת ובאותה נשימה נתנו תקווה. הם הראו לכולנו שלא משנה כמה שכול, אבל וכאב מצטברים בנו, תמיד מוכרחים למצוא מקום לחיים עצמם, לתקווה וצמיחה מחדש. תאכלו, תאהבו, תחבקו ותחזקו את מי שצריך.