מאסטר שף עונה 10 פרק 2 – סיפורה של כרובית גזענית

העונה העשירית של מאסטר שף נפתחה בשבוע שעבר, והנה הגיע הפרק השני, עם שולחן ליל הסדר המוכר וחבורת אוכלי חינם שמדרדסים לעצמם בראש איך מנת העשור שלהם תיראה ותרגיש. ברודו מופיעה באדום, כמו לוחמת עתיקה שבאה לתת פייט לקונג-פו פנדה, אהרוני בלבוש אותיות סיניות - שבא לתת פייט לבורדו בדרך לכיבוש הפגודה הבאה, שני וכהן כאילו ספחו אחד את השני בבגדים מפוהקים ואנסקי נראתה כמו דוגמנית צרפתייה אחרי אכילה בסתר של מנת קרוקומבוש.

אבל כל תצוגת האופנה הזו לא הכינה אותנו למנעד היציאות שהיו כאן ושיכולות היו לגרום לצ'כוב להשיב את נשמתו לבורא מחדש, ולצה"ל שלנו - להשאיל שמות למבצעים ההרואיים הבאים שלו: "איפה שמורת הטבע שגידלה אותך?", "ערבי זו לא מילת קסם עם הבטחה", "קפצה נתפס לה במוח", "טעם מסתורי של תרנגולת". סקרנים? גם אנחנו (צ'כוב הבטיח לבוחשת טוויסט בעלילה)!

ה- ח' ועונשו

כל חטאו במירכאות כפולות של יניב שחר הירושלמי המתוק הוא שיש לו ח', ומאותו רגע אותה ח' השתלטה על השופטים שבלסו ונהנו ממנותיו, אך נותרו עמוק בתוך קונספט החילבה וחצי הזיווה שהשתלטו על מוחם ה-עאלק טולרנטי. מהרגע שיניב בצבץ, הם לא מפסיקים ללהג על הח' וה-ע', ושני אף מגדיל לעשות ושואל אותו : "איפה שמורת הטבע שגידלה אותך?" הבוחשת עונה לשני, איפה ה-ME TOO שיזמנו אותך לבירור על אמירה שכזו. ואם כל זה לא  מספיק, אזי אנסקי עושה את החיקוי הכי אשכנזי שיש לח', כשהמסכן סה"כ בא לבשל קולינריה כלל-עולמית הרחק מארצות המלאווח המצופות ממנו. ואז, במנה השנייה, בקובנה נטולת ה-ח', יש פינג פונג של מילים מתוך שמורת הטבע בה השופטים גדלו: "בשר מושקע" - אומר אהרוני, "בשר שמן עם חילבה מחזיר את הסמנה לקובנה" - אומר חיים ורק הוא מבין מה זה אומר, "יש אדם ויש עולם ואתה רוצה הכל" - אומר שני וצ'כוב דוחף לו מרפקית כדי שיתקדם, ורק ברודו יוצאת טוב ופשוט אומרת שזה טעים וכל השופטים מלקקים את שולחנו של איש שמורות הטבע. הבוחשת רק קיוותה ופיללה שהנער עם הכיסא לא יגיע מחצרוני לכאן, כי לא בטוח שחמשת המופלאים יעמדו בהדף.

צילום מסך: מאסטר שף, קשת 12

מעצבת שמלות "קפצה ונתפס לה במוח"

מיכל מוטיל החביבה היא מעצבת שמלות שמתלבשת בשחור, תופרת לבן ומבשלת צבעוני ולא מובן. הבוחשת חרזה חרוזים, כדי שתבינו כמה מבולבלים השופטים שמקבלים קארי מסאמן בסמיכות גבוהה עם צבעים של פלטת אומנים שננטשה בשדות. לדברי כהן, הסמיכות גבוהה מדי, אהרוני אומר שאין איזון, אצל שני הקארי נרגע בפה, וכהן אומר ש"ערבי זה לא מילת קסם עם הבטחה" וגורם לאחמד טיבי למחלוטה בגרון. מוטיל מספרת על המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה בקורונה, ועל ההחלטה לנסות ולהגשים חלום ולפתוח מסעדה. כדי להוכיח שהרגע הגדול הגיע, היא מגישה לשופטים קולי ספייסי מנגו עם סלקים וקרם קשיו. שני סיכם את המנה בדיוק רב: "תערובת צבעים משכרת עם משחק של מתוק – מלוח", ובכך למעשה תמצת את תמהיל חמשת השופטים. לאחר שהחמישה אומרים 'כן', מוטיל מפזזת כמו עז במצפה רמון ושני מתחנף לחמיצר: "קפצה נתפס לה במוח".

המתמודד השלישי, הלא הוא בר נשלסקי, שניצל את העיצומים במערכת החינוך כדי להבריז מביה"ס ולעשות לנו קאצ'ו א-פפה, בגלל שאצלו, האהבה לבצקים התחילה בגיל צעיר. בר מספר על החלום שלו לפגוש את השופטים שלא ממש נראים כמו אוטופיה, בשעה שהם זוללים פסטה ודנים בזומיי דה זומיי של עולם הפלפל השחור עם מסקנה מרתקת - שטחינה דקה מייצרת חריפות נקישתית. במילים אחרות, כשיש טחינה דקה אז הגרגירים נתקעים לכם בשיניים וייקח שעות לחלצם עם חוט דנטלי. ואז שני ואהרוני מתקוטטים כמו שני ילדים שראו גביע גלידה מזמר, כששני אומר לו שפלפל שחור הוא "יחידנית וגם סינגולרית"; ממש כמו הבוחשת, שבוחרת להיות יחידנית כשמבשלים לה סינגולרית. בשלב הבא, הסינגולריות מתדרדרת כשבר מנסה לעשות כרובית בלי פריזורה ושני כועס על רצח הכרובית והשניים – שני ואהרוני, מתקוטטים שוב כמו שתי קוקיצות שגביע הגלידה בורח מהם, והם ברדיפה מתמדת. וזה רבותיי, היה דיון הכרובית הארוך ביותר שהפריים טיים ידע. בר לא עבר והבוחשת עברה לסינגולריות קולינרית משל עצמה.

מעשה במוקקה שבאה סתם ככה

יש בחיים רגעים נדירים, בהם גם הבוחשת נרתעת מהמסך וחשה תעוקת חזה למראה של מחלוטה שמרכיביה אינם ידועים. זה היה אחד מאותם רגעים. ריאנה לרט היא אמנם יפת מראה עם מבטא ברזילאי הורס, שלמדה עברית ברחוב ובאה לעשות סוג של פיג'ואדה פולנית. אין כאן הרבה מה לומר למעשה, מאחר והמראה, כמו טעמה של המנה, היה מאכזב. אולי היו שני רגעי נחת בחלקה של מוקקה, כשאהרוני סיפר שהציעו לו אלפי שקלים בשביל צמתו, ושני שלח אותנו למחוזות אחרים אל תוך 'אמבט של קוקוס'.

סיפורו של כיומרס מלקאן – המלך הבלתי מנוצח של הפרק

הבוחשת מודה שהיא התאהבה בכיומרס מלקאן מרמת שמו - שמשדר וויב של שושלת איראנית מפורסמת בניחוח של אצולה. דרך המקלובה המושלמת שהוא בישל ועד לסיפור חייו המרגש, מלקאן כאן כדי להישאר, ורצוי כמה שיותר. כיומרס סיפר באומץ רב וברגישות את סיפור חייו הקשה על אשתו שסבלה מפוסט טראומה בתקופת הפיגועים בירושלים, דיכאון, שבסופו של דבר הוביל אותה להתאבדות מצערת, שהותירה את מלקאן כאב חד- הורי עם 3 בנות – תאומות בנות 6 וילדה בת 8.

צילום מסך: מאסטר שף, קשת 12

הבוחשת וכל העם חיבקו אותו חזק, ודמעות הציפו את תבשיליו עד לגונדי הפרסי שהוכן ברכות מלאת אהבה, שזלגה לתוך מוחות השופטים. שני אמר שזה הגונדי הכי מושלם שטעם מימיו - "טעם מסתורי של תרנגולת", ובכך החמיא לכל תושבות הלול שעד כה חשבו שטעמן גנרי, וכעת קיבלו פידבק על מסתוריות של קוקוריקו. אהרוני וברודו עפו על הגונדי והעבירו אותו ביעף, אנסקי אמרה שהאוכל שלו מביע את אהבתו הגדולה לבנותיו וחיים זיהה בכל העסק הזה ניחוח של הל ובכך הפך לשרלוק הולמס רגעי ומצטיין של הפרק.

צילום מסך: מאסטר שף, קשת 12

אז מה היה לנו כאן?

אכן פרק עמוס רגשות, עמוס טעמים ומלא באמירות עם קורטוב של גזענות שהייתה מביאה את כל אנשי בלפור למוקקה של ברזיל. היו תבשילים מעניינים, מתמודדים מרתקים וילד אחד (במחילה ממך בר), שיקבל מחר עונש מהמורה לכתוב על הלוח 100 פעמים: "לא מייצרים חריפות נקישתית". מצפה ומחכה לפרק הבאה ובינתיים, הבוחשת רוקחת לעצמה אמבט קוקוס ותופסת לה במוח.