ספיישל ימי שלישי של מסעדת NG – ערב של חוויות

אחת לכמה שבועות חברותיי ואני יוצאות לדייט משותף. כל אחת מאיתנו משאירה את צרותיה בבית, ואנחנו מתמקדות במה שחשוב: אוכל, שתייה ודיבורים. בתחילת החודש, לרגל סיומו של החופש הגדול (מדי), ולאור המלצה של חבר משותף, החלטנו על מסעדת NG. NG היא מסעדה וותיקה בתל אביב, מוכרת לכל חובבי הבשר בעיר, אבל הפעם ההמלצה הייתה דווקא לא על הסטייקים או הצלעות של המקום, אלא דווקא על תפריט ייחודי שמוגש בימי שלישי בערב ונקרא - NG Cold Cuts Evening.

בחסות החום והלחות של יולי אוגוסט (וגם ספטמבר יש לומר), סיכמנו בינינו שערב של בשר נא, cold cut, מתאים בדיוק, ובפרט אם משלבים אותו עם אלכוהול צונן.

אז התייצבנו במסעדה ביום שלישי בשעות הערב, המוקדמות יחסית, וצללנו לתפריט הספיישל. בחלוקת התפקידים ביני לבין חברותיי, החלוקה היא ברורה: ג' אחראית על בחירת המנות, ט' אחראית על הגזברות ואני? אני אחראית על המורל (אני מקווה). בכל מקרה, ג' סקרה את התפריט שכלל מגוון מנות של בשר נא, כבוש או מעושן בטכניקות שונות. (נציין כי לצד תפריט הספיישל מוגש  גם התפריט הרגיל).

לאחר התייעצות בינה לבין עצמה, פסקה ג' על מספר מנות: פרחי קרפצ'יו - שייטל מגולגל עם ארוגולה, פרמז'ן ופניני בלסמי, טרטר פרבז'ה - פילה בקר קצוץ עטוף בקראסט פרמז'ן, עם ביצת שלו, דליקטסן - בשרים מהמעשנה שלנו בקולי דובדבן וחזרת ביתית ואחרון חביב טטאקי - סינטה כבושה על קרם אפונה ופרחי אמנון ותמר.

כדי להשלים את התמונה צירפנו להזמנה גם בקבוק יין לבן, מראווי רקנטי, יין לבן יבש. המלצר האדיב שקיבל מאיתנו את ההזמנה, עדכן אותנו כי ניתן להזמין כמה יינות לבנים מיוחדים בכוסות, בהם מראווי רקנטי, ספרה פירסט פייג' ולה ג'אמל אורנג'.

בעודנו ממתינות לקבל את האוכל (והיינו סבלניות) דנה ט' בסוגיית הבשרים הנאים. "נתנו למנות שמות יפים", היא אמרה במרמור, "אבל בסוף זה קרפצ'ו וטרטר, מה מפתיע בזה?". ט' כבר כמעט התקשה לחבר הממליץ לנזוף בו, וגם שקלה להחליף את המנות באיזה סטייק עסיסי, כי "אנחנו כבר ב-NG, לא נאכל איזה נתח?". אבל דווקא ג' הייתה זו שעצרה אותה. "שתי קצת יין ותירגעי", אמרה לה וגם הזמינה מהמלצר סיבוב של צ'ייסרים.

ואכן, עד שהמנות הגיעו ט' נרגעה וחזרה למצב רוח טוב. האווירה הטובה, הנעימה והחמימה במקום, גם היא סייעה לכך. בכלל יש תחושה שמחה ב-NG וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו חוות את האווירה הזו, שבסופו של דבר מייצרת אנרגיה טובה שמשפיעה על כל הגורמים גם יחד.

ואז הגיע הקרפצ'יו, שהיה מוגש בצורה כל כך יפה ועדינה שלא רצינו לגעת בו. בשר השייטל היה טעים והחליק בגרון מצוין עם כוס היין שלנו. הייתי מחמיאה לנו לו הייתי אומרת שתוך דקות הצלחת הייתה ריקה, אבל מדובר בבנות שאוהבות לאכול, וחיסלנו הכל תוך שניות ספורות. בהמשך בדקנו את הטרטר פרבז'ה, גם זו מנה שנראית נהדר, וקראסט הפרמז'ן מפתיע (הלוואי והיה לי כזה בבית) ומקפיץ את המנה. בשרי המעשנה רק הוכיחו לנו, ונתנו חותמת סופית, שב-NG מבינים בבשרים, ולא משנה אם הם נאים, מעושנים או על הגריל.

שני בקבוקי יין אחרי זה, ואחרי סיבוב נוסף של מנת הקפצ'ו וגם הטרטר. נטלה ט' את תפקידה על חלוקת התשלום למקום ויצאנו אל הלחות הבלתי נגמרת של תל אביב. "את מודה שטעית?", שאלה ג' את ט'. "זאת לא אני שטעיתי, זה שהם שצדקו", אמרה והמשיכה ללכת.