אכלו אותה?

ארוחות שניתנות ע"י מסעדן לעובדיו נחשבות מבחינת רשויות המס כ'הכנסת עבודה'. בהתאם לכך, יש לחייב במס הכנסה ודמי ביטוח לאומי  הטבה זו שנותן המעביד לעובדו.

בנוסף לכך, בהתאם לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-, לא ניתן לנכות את מס התשומות (המע"מ ששולם על חומרי הגלם שייצרו את ארוחת העובד  בגין שווי הארוחות.

המשמעות היא שמקנייה של חומרי גלם עבור ארוחות העובד במסעדה, לא ניתן לנכות את המע"מ ששולם בגין קניות אלו.

בהמשך לתקנות מס ערך מוסף, במצב בו ניתנת לעובד טובת הנאה כלשהיא אך גם המעביד היה זקוק להוצאה זו כהכרחית בייצור הכנסה יש לבחון טובתו של מי גוברת - אם טובת המעביד גוברת, אין בעיה ומס התשומות יותר. אם טובת העובד גוברת, אין להתיר את מס התשומות.

לחילופין, תשומה בשל עובד שהעובד בעיקר נהנה ממנה  תותר בניכוי, רק כאשר התשומה נמכרה לעובד או שניתנה לו כשירות, והמכירה או מתן השירות כלולים בדוח התקופתי של העוסק כחלק מעסקאות המסעדה.

רו"ח תיקו (אברהם) פרנקו המתמחה בתחום המסעדות מסביר: פקודת מס הכנסה מחייבת את המסעדן (המעסיק) לנכות או לגלם את מס ההכנסה ודמי הביטוח הלאומי (חלק מעביד וחלק עובד) בגין ארוחות שנמסרו לעובדים. שכן, ארוחות לעובדים כמוהם כטובת הנאה הדומה לשכר נטו ששולם לעובד.

בדרך כלל מגולמים כ"שכר נטו" סכומי שווי הארוחות  ונטל המס הוא על כתפי המסעדן. גם "חוק מע"מ לא מתיר  לקזז את המע"מ ששולם על חומרי הגלם  ששימשו  ליצירת אוכל אלא אם הארוחה נמכרה לעובד והופקה  חשבונית מס בגינה .

נשאלת השאלה, איפה, מה גובה שווי הארוחה? זהו סלע המחלוקת העיקרי בהתדיינות מול שלטונות המס כשמטבע הדברים שווי הארוחות נגזר מעלות מחיר חומרי הגלם ששימשו בהכנתו, אך לא תמיד שלטונות המס מוכנים לקבל עמדה זו כלשונה.

מסעדנים שפועלים בתחום צריכים לזכור שאין כיום הלכה אחידה מוסכמת בנושא זה בין שלטונות המס ובין המסעדנים  ולכן על האחרונים  לנקוט קודם לכן בפעולות על דרך של שגרה ולהגיע מוכנים מקצועית לדיון או למו"מ עם שלטונות המס וזאת כדי לא להיפגע מקביעה שרירותית "גבוהה" של שווי הארוחות הן מצד מס הכנסה ולאחרונה הן מצד מע"מ המגביר ביתר שאת את האכיפה בנושא זה.

כיצד ניתן אם כך  להיערך לדיון מול שלטונות המס בנושא זה? רו"ח פרנקו מסביר כי סלע המחלוקת העיקרי בין מסעדנים ושלטונות המס נחלק בין שני נושאים:

קביעת גובה שווי הארוחה. ומי בעצם אכל? שהרי לא כולם אוכלים קבוע בכל המשמרות. ולעיתים קיימות כמה סוגי ארוחות (בוקר? ערב?). "שלטונות המס מטבע הדברים נוטים לקבוע סכום גבוה לארוחה ולעיתים סכום המתקרב למחיר התפריט (שגיאה נפוצה בקרב מפקחי המס). ומכאן גם סכומי המס, דמי הביטוח הלאומי והמע"מ הנגזר מכך הם גבוהים

כיצד אפשר להמחיש לשלטונות המס כי עלות הארוחה לעובדים היא נמוכה?

• "ראשית צריך להבין ששווי הארוחות הינו עניין לדיון מול מס הכנסה מול ביטוח לאומי ומול מע"מ, שלוש רשויות נפרדות שכל אחת רוצה את חלקה (על פי חוק כמובן).
  
• "שנית, מומלץ להפנים כי שווי הארוחה למכירה ללקוח חיצוני (מחיר בתפריט) , אינו הפרמטר כלל לקביעת שווי הארוחה. ועדיין אנחנו עדים לניסיון מצד מפקחי המס לכפות עמדה לא נכונה זו.
  
• "יש להתעקש לקבוע את גובה שווי הארוחות כנגזרת אך ורק ממחיר העלות של חומרי הגלם בגין ארוחות אלו.
  
• "יש לזכור כי על חלק מחומרי הגלם לא שולם כלל מע"מ, כגון פירות וירקות בלתי מעובדים.
  
• "מומלץ מאוד להכין תפריט אוכל  לעובדים שקובע במדויק מה מותר להם לאכול ומה נאסר עליהם לאכול. תפריט עובדים יכול להקל כשבאים להתדיין מול שלטונות המס.  באמצעות תפריט לעובדים תימנע מחלוקת על פרטי אוכל יקרים הנמכרים דרך קבע במסעדה אך לעובדים אסור לאכול אותם (כך למשל לא נהוג להגיש לעובדים אנטריקוט על העצם 750 גרם עם שוט של וויסקי סינגל מאלט אלא חזה עוף ולימונדה מדיספנסר).
  
• "בנוסף, יש להוכיח  לשלטונות המס שלא כל העובדים בכל המשמרות אוכלים במסגרת המסעדה ושישנן משמרות בהן תעריף האוכל נמוך יותר. באותה מידה אפשר להראות לשלטונות המס כי חלק מן הארוחות שהעובדים מכינים בעצמם הן ארוחות מוזלות, לדוגמא, עובדים זרים במסעדות אסייתיות שאוהבים לאכול אברים פנימיים שנזרקים או נמכרים בעלות נמוכה מאוד.
  
• "זאת ועוד, לחלק מצוות המטבח בעיקר טבחים, שפים, סו שפים  אין לחשב שווי ארוחות היות וזה בפירוש מתחייב  מתפקידם לטעום את האוכל. וכאן אנו עדים לכך שההוצאות בגין ארוחות השף הן הוצאה הכרחית בייצור הכנסה וטובת ההנאה של המעביד המסעדן גוברת על טובת  ההנאה של העובד שהשביע "על הדרך" את רעבונו.

• "הבחינה המשפטית של 'טובת ההנאה לעובד' מראה כי במקרה של צוות המטבח, טובת ההנאה של המעביד גוברת – האינטרס של המעביד הוא שהטבח יטעם את האוכל שהוא מכין – ולכן משווי הארוחות של צוות המטבח (שפים וטבחים)  – ניתן לנכות מע"מ ועל אותו משקל ניתן לא להכניס את שווי הארוחות לתלוש השכר של העובד ולגלם את מס ההכנסה והבטוח הלאומי בגין כך.
  
• "בנוסף ולעניין מע"מ בלבד, לאחר שנקבע שווי ארוחה מול מס הכנסה הרי שלעניין מע"מ ניתן לנכות כשליש היות ובחלק מהרכיבים,  כמו ירקות ופירות לא מעובדים, לא נדרש מע"מ תשומות.
  
• "ישנם מקרים מסוימים בהם אין צורך לעשות שווי ארוחה, כמו במקרה של אירוע במסעדה או קייטרינג במסגרתו בעל האירוע כבר שילם מראש על מספר ארוחות מסוים. אם נותרו מנות ששולמו ולא נצרכו, ניתן לתת אותם לעובדים מבלי לשלם עליהם בשנית, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ".

צילומים: אילוסטרציה. istockphoto