מתוק לו מתוק לו - נויפלד במתוקו

״חולה על הכתיבה שלך״

יום אחד, אי שם בתחילת 2020, חודש ומשהו לפני הקורונה, קיבלתי הודעה בפייסבוק מאיזה בחור שאני לא מכיר בשם אביתר. ״אפשר לשלוח לך שתי עוגיות שוקולדצ׳יפס ענקיות לוויקנד?״ כן, זה נשמע רע, כמו ניסיון חיזור קריפי במיוחד, אבל מהר מאוד התברר לי במה מדובר – אביתר בן ברוך, יחד עם אשתו ליאן שהתמודדה בתוכנית ״בייק אוף״, הקימו יחד עסק של משלוחי עוגיות בשם ״מתוקו״. עוגיות גדולות וקטנות, שמנות ודקות, מושחתות ופשוטות, שמגיעות במשלוח לאן שרק יזמינו אותם.

אני לא אומר לא לעוגיות, אז אביתר שלח עוגיות - m&m, קרמל וליבת שוקולד לבן, אמסטרדם, הכל היה טעים בקטע מפחיד, וזו הייתה תחילת של חברות מתוקה במיוחד. קצת עזרתי לו בכתיבה לרשתות החברתיות, פה ניסיתי לחבר אותו לכל מיני אירועי חברות, ובעיקר, הוא היה קופץ מדי פעם אלינו הביתה עם הפתעה – ככה, בלי להודיע, עם מארז מתוק לילדים, שמבחינתם הוא היה סוג של סנטה קלאוס של פחמימות ריקות אבל מאוד משמחות. אחרי כמה חודשים אביתר וליאן פתחו מקום פיזי בתל אביב, וגם לשם הלכתי עם הילדים, שנכנסו מאחורי הדלפק, הכינו עוגיות עם אביתר וחזרו משם שמנמנים יותר ושמחים הרבה יותר.

אחרי שנה בערך ניתקנו קשר מקצועי, אבל שמרנו על קשר חברי – פה קשקשנו על כלום ושום דבר כמו שני גברים טיפוסיים, שם הוא היה ממשיך להפתיע עם עוגיות. איש מתוק, בדיוק כמו השם של העסק שלו. כשהתחלתי לכתוב את הטורים כאן באתר, הבטחתי לו שיום אחר אעשה עליו טור. מגיע לו, עוגיות מעולות, בן אדם זהב.

 הכל טעים בקטע מפחיד. צילום: ליאור נויפלד

״אבא, מה קרה למתוקו?״

בספטמבר 2024 אביתר נהרג בתאונת דרכים, ואשתו ליאן נפצעה קשה. גילינו על זה דרך ידיעה באחד מאתרי הרכילות שהבת שלי קראה באינסטגרם, ופתאום הבינה שמדובר בסנטה שלה. עצב גדול. אבדה ענקית. רציתי ללכת לנחם, אבל לא ידעתי מה להגיד. מעולם לא פגשתי איש נוסף שהכיר אותו. היה לנו רומן פרטי, של שיחות, של עוגיות, של בנאדם זהב שהיה, ואיננו עוד. איש של מילים, מצא את עצמו בלי מילים מול האבדן המקרי הזה, המיידי הזה, העצוב כל כך הזה.

"הייייי ליאור. ממש מזמן שלחנו לך (יותר נכון אביתר בעלי ז״ל) מארז של מתוקו... האם יש סיכוי שאני שולחת לך שוב?״

הודעה משמחת ועצובה בו זמנית שקיבלתי לפני שבוע מליאן, שאף פעם לא דיברתי איתה לפני, אבל ידעתי שבינה ובין אביתר הייתה אהבה גדולה מהחיים. ברור שעניתי ״ברור״, אבל הפעם, אמרתי לה, אני סוגר מעגל וכותב את הטור שהבטחתי ומעולם לא נכתב. אז אביתר, איפה שאתה לא נמצא עכשיו, מקווה שאתה רואה. מקווה שתאהב:

האפי קראנץ׳

עוגיית שוקולדצ׳יפ חלב במילוי פרלין חלב וממרח קינדר עם האפי היפו מעל. עוגייה שמזכירה לך שחוץ מהפה והאף, גם העיניים אוכלות, וזו עוגייה שעושה לך כיף כבר שאתה מסתכל עליה. אחרי זה אתה לוקח ביס, וגם הבטן אומרת לך שכיף לה.

 כולנו היפופוטמים שמחים, כשאנו זוללים עוגיות. צילום: ליאור נויפלד

שוקולד דובאי

עוגיית פיסטוק דובאי - עוגיית בצק פיסטוק עם שוקולד צ'יפס חלב ממולאת בשערות קדאיף עם מחית פיסטוק

פיסטוקים גרוסים, ממרח שוקולד חלב. עוגייה של מקצוענים, יפה, מרשימה, עוגייה להוציא לאורחים שאתם חפצים ביקרם. בתור פריק של מוצרי ״שוקולד דובאי״ למיניהם, זה היה אחד מהטובים ביותר.

 עוגייה של מקצוענים. צילום: ליאור נויפלד

במבה נוגט

בצק במבה עם שוקולדצ'יפס חלב במילוי פרלינים חלב. אחרי שכבר חשבתי שכבר אכלתי במבה בכל צורה אפשרית, הגיעה ההפתעה הזאת. שוב עובר על המרכיבים – במבה, נוגט, פרלינים, עוגייה. מה יכול להיות רע?

אמסטרדם פינת נורדאו

בצק קקאו עם שוקולדצ'יפס חלב במילוי פרלינים לבן. לטעמי ולטעם הילדים, ה-עוגייה ב-ע׳ הידיעה. עוגייה שמדלגת על הקיבה ונוחתת ישר על הרגש – עושה אותך שמח, מחויך, מאושר. כנראה שיש סיבה למה קראו לה על שם העיר הכי סטלנית בעולם.

קינדר

בצק עוגיות קלאסי עם קינדר. מה יש לדבר. פשטות של ילדות. אבל ילדות של בגבוה.

 קלאסית. צילום: ליאור נויפלד

שוקולד קראנץ׳

עוגיית שוקולד עם מילוי שוקולד חלב ומעל קראנץ׳ של פייטה וממרח אגוזי לוז. סליחה אמסטרדם, אבל למדינת מתוקו יש עיר בירה חדשה. אמאלה, אבאלה, סבתאלה, כל עבודת השורשים בעוגייה אחת.

COOKIE BURGER MEAL

אוקי, לזה לא ציפינו. "ארוחת המבורגר" שכוללת ״המבורגר״ שעשוי מ-3 עוגיות, ״צ׳יפס״ זיגזג שהוא בכלל עוגיות חמאה, ״טבעות בצל״ מעוגיות לוטוס, ״קטשופ״ ו״מיונז״ שהם בעצם רטבי שוקולד רגיל ולבן, ועוד כל מיני הפתעות כמו בלון, ממתיקים ופחית שתייה.

 נראה כמו המבורגר אמיתי. צילום: ליאור נויפלד

אפילו העיטוף נראה בול כמו האפי מיל של מקדונלד׳ס. חמוד ממש ומתאים במיוחד לילדים קטנים כי זה פשוט נראה וואו. ברמת הטעם, אני מעדיף את המושחתות של המבוגרים :)

 העיטוף כמו מנת ילדים בהמבורגרייה. צילום: ליאור נויפלד

לסיכום:

אם אתם מאמינים, כמוני, שמקום הוא קודם כל הלב והאופי של הבעלים והמנהלים שלו, לכו למתוקו, הנגב 13 תל אביב-יפו, או שתזמינו משם. באמת שזה מקום מושלם, שמשלב רמה מאוד גבוהה של קונדיטוריה, עם המון אהבה.

ואביתר, אם אתה קורא את זה (לא יודע אם יש אינטרנט בשמיים או שמגיעים לשם טורים של זאפ רסט) – תודה על תקופה קצרה מדי אבל מאוד מתוקה. האנרגיה שלך עדיין חיה ובועטת וקיימת בתוך כל עוגייה ועוגייה.

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד