אוכל חיוני במלחמה - נויפלד נותן עצות לפיקוד העורף

אנחנו במלחמה. זה לא משהו חדש, וזו גם לא מלחמה חדשה. מדובר במלחמה בתוך מלחמה, אם תרצו - הפלפל הממולא של הקרבות, ולצערנו הרב, ״מצב חירום״ הוא פשוט – מצב. אז בין טיל לטיל ובין ריצה לממ״ד לריצה לסופר לקנות מצרכים, חשבתי איזה מקומות חייבים להיות חיוניים, ולהישאר כל הזמן פתוחים:

1. שווארמה

אני לא מדבר פה רק על אישור לפתוח בזמן חירום, אני מדבר על מענק הפעלה מהמדינה, סבסוד כל נושא השתייה והסלטים עבור הלקוחות ובונוס מיוחד מפיקוד העורף לשווארמות שמפעילות את סיח העגל שלהן. אני מדבר על בניית מרחב מוגן צמוד לכל שווארמה במימון השב״כ, שלא לומר בניית כל השווארמות ישירות בתוך מרחב מוגן (אלה שמקבלות דירוג 8 ומעלה עם למעלה עם יותר מ-500 דירוגים בגוגל או באיזי, אני לא רוצה לממן פה חתוליות), כך שברגע האמת, השווארמאי יוכל להמשיך לחתוך והלועס יוכל להמשיך ללעוס בנחת. אני מדבר פה על משלוחים ברכבים ממוגנים לשעות הקשות באמת של האזעקות. אני מדבר על שווארמה אחת בכל רדיוס של 5 ק״מ שפועלת כתורנית 24 שעות ביממה. עם כלביא, צריך לאכול כמו לביא גם בזמן מלחמה.

בתמונה:

שווארמה יוני 71 ברמת השרון. מוסד ותיק, שאיכשהו יצא לי לנסות פעם ראשונה רק במלחמה. אווירת שווארמה אמיתית, 3 סיחים מסתובבים – עגל, פרגית, הודו, כל הסלטים חופשי ויש מלאאאא מהם כולל דברים כייפים כמו בצל מטוגן וחצילים מטוגנים בטמפורה, מנה נדיבה מאוד בפיתה ובשר עסיסי וטעים שמתובל בדיוק במידה. אם זה לא חיוני, אז אני כבר לא יודע מה כן.

 צילום: ליאור נויפלד

2. מאפיות

כי פחמימות הן כיפת ברזל של הנפש. משהו בך תמיד אומר לך ״המצב לא להיט, קצת מפחיד, בוא נרד על רוגעלך״. אולי זה ״תמות נפשי עם גלוטן״, אולי זה ״יגעת וטחנת, תאמין״, אולי זה פשוט מקור אנרגיה זמין, אבל מאפיות מחזקות את העוצמה של העורף בצורה משמעותית. אני יודע שמאפיות מוגדרות כבר היום כחיוניות, אז אני לא מדבר רק לפתוח בזמן מלחמה, אני מדבר על 24/7 במימון פיקוד העורף. דמיינו שבין טיל לטיל, בין צבע אדום לצבע אדום, בין ״מבזק חדשות מיוחד״ לבין ״מהדורת חדשות מתפרצת״, בכל שעה של היום, הייתם יכולים לרדת על בורקס חם, על קווין אמאן או איזה סינמון רול. יותר מרגיע מכל דניאל הגרי. נקודה למחשבה – לקרוא למאפה הכי מנחם, הכי נימוך והכי מרגיע ״מאפה הגרי״. זו תהיה מחווה יפה לתקופה. יאללה, שמישהו ירים את כפפת התנור.

בתמונות:

שתי מאפיות הבית שלי – אלכסנדר בלילנבלום ו- Pâte & Puff במסריק, אמנם לא ביקרתי במלחמה אבל אין שישי (אלכסנדר) או שבת (מסריק) שאני לא שם. איכות מטורפת, אנשים עם חיוך ענק, מבחר מושלם, הכל טרי וחם ואם הייתי יודע שהם חיוניים היה לי יותר קל בחיים.

 Pâte & Puff. צילום: ליאור נויפלד

 קראפין - שילוב בין בצק קרואסון למאפין במילוי קרם לוז/לימון/פיסטוק - אלכסנדר. צילום: ליאור נויפלד

3. rebar

כן זה סעיף ספציפי מאוד, אבל אני עומד מאחוריו. כי: א. ריבר סוגר פינת בילוי. עבור הילדים שלי, מאז שהיו ״ילדים״ ועד שהפכו להיות מתבגרים בגודל של שותף לדירה שפשוט לא משלם שכירות ורק מפרק את המקרר, ללכת לריבר סגר הרבה פינות של ״הנה, עשינו משהו בשבת״. ב. ריבר זה גם טעים וגם נותן לך וויב של ״בריא״ (תגידו ריבר-ריבר-ריבר מהר ורצוף 10 פעמים ותראו מה יוצא), כי למרות שיש בזה לא מעט סוכר, בכל זאת זה פירות ויוגורט ודברים יותר טובים מסתם מיץ שאין בו כלום. ג. כי כיף להחזיק ריבר ביד. מכירים את זה שאתם נמצאים באיזה חדרה מערב או אשדוד עד הלום ופתאום הולך לידכם מישהו עם כוס של ריבר ביד, ואתם אומרים לעצמכם ״אבל... אין פה שום סניף בסביבה...״? אז תדעו שהוא מחזיק אותה עוד מעזריאלי. משהו במיתוג כנראה.

בתמונה:

בגדול, אם אני רושם rebar בחיפוש תמונות באייפון שלי, זה בערך 5% מהתמונות.

 לוגם rebar. צילום: ליאור נויפלד

4. גלידה

טוב זו הבחירה הקלה. גלידה משמחת לבב אנוש. גלידה מתאימה רק כשחם, ולכן מתאימה ל-11.5 חודשים מתוך 12 חודשי השנה בישראל. גלידה באה טוב בכל שעה. גלידה לא מתקלקלת במהירות אז משתלם להפעיל אותה בעת חירום. גלידה ישר זורקת אותך לילדות וזה חוסך טיפול פסיכולוגי יקר ולא זמין בזמן מלחמה, והיא גם מאפיין אישיותי מובהק – וניל אם אתה אדם שאוהב אדם, שוקו אם אתה אדם עם נטייה למיזנתרופיה, תות אם שכחת להתבגר, מסקרפונה פירות יער אם שכחת להתבגר אבל אתה עושה את זה בסטייל, פיסטוק אם אתה תמיד שואף ליותר, עוגת גבינה/בורלה/בייגלה מלוח אם מה שבאמת חשוב לך זה הסטורי שאחרי. הנה, חסכתי לכם 400 ש״ח של טיפול.

בתמונה:

״קסטה״ של אייל שני, הגלידה הכי טובה בתל אביב ואחת המיוחדות שטעמתי בעולם, בלי הגזמה. ויש גם את ״אוטלו״, רשת שיש לה סניף קרוב לבית שלי, אין לי תמונות משם אבל זו גלידה איכותית ממש, במרקם ייחודי, עם טעמים מגניבים, עם ברזי שוקולד חם שתמיד פועלים ונותנים לך תחושה של טבע אורבני. אם עוד לא ניסיתם, טעיתם.

 קסטה. צילום: ליאור נויפלד

היו מועמדים להיכנס לטופ 4 וברגע האחרון נשארו בחוץ:

חומוסיות. כן, דווקא עכשיו.

מקומות של עוגיות. רק בגלל שקל להכין בבית הן לא בטופ הרשימה.

פיצריות. כי עדיף מבחר מאפים קטנים ממאפה אחד גדול. עניין של אסטרטגיית אכילה.

סושיות. טעים, אבל לך תרוץ למרחב מוגן עם עוד אנשים כשאתה מריח כמו טונה אדומה ואצות.

ובכל מקרה, אל תפסיקו לאכול. כוחנו, בשומנינו!

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד