האריה שאהב פחמימות - טור ספיישל מלחמה

1. מה ישראלי בעיני?

לקום בשישי בבוקר, אחרי לילה היסטורי והיסטרי שכלל תקיפה באיראן, אזעקות, טילים על כל המדינה, בומים, חלונות רועדים ולצערנו גם חדשות לא פשוטות, ופשוט לצאת לקניות. הרחוב לבש אווירת ערב חג, אף אחד לא שמח ואף אחד לא עצוב, כולם חדורי מטרה להספיק לעשות קניות לפני כניסת המלחמה הרשמית. אנשים מהנהנים אחד לשנייה לשלום ברחוב אבל רק תוך כדי הליכה, לא עוצרים כדי להספיק לקנות לחם, ביצים, חלב, דגים, או כמו זה שעמד לפני במכולת - 7 מנות חמות, כי ״מה לעשות זה מה שחברה שלי אוהבת״, ועניתי לו ציטוט של חבר טוב שלי גל, ״לא נורא. מליגה ג׳, כבר אין לאן לרדת״.

2. מה אוכלים במלחמה?

קודם כל, מה שקרוב. אחרי נגיפים עולמיים וקרבות מקומיים, למדנו שאין יותר טוב מסיבוב שופינג בשכונה. יש לנו קצב מקומי מדהים, 2 מכולות שוות, גלידריה, אחד פיצוצייה, וואחד פיצוחייה, פעמיים ירקנייה וכמובן מאפייה, והכל במרחק 200 מטר מהבית. עם ההנחיות החדשות של פיקוד העורף, זה אומר שאם אתה ממש ממהר, מתחילת האזעקה ועד שאתה הממ״ד, יש מצב שאתה מספיק להיכנס לשם עם ארטיק ביד.

מעבר לזה, מה שרוצים. מלחמה זה לא זמן לדיאטות, תזונות מוקפדות או תפריטים עשירים בסיבים תזונתיים. מלחמה זה אוכל מנחם, משהו שיחזיק לך את התקווה מול החדשות, יעביר לך את הזמן באזעקות וישמור אותך אופטימי במקלטים, כי אם עוד לא פתחת את החטיף שקנית, תמיד יש למה לקוות.

 צילום: ליאור נויפלד

3. יחד (עם גלוטן) ננצח.

אז בצעד מנהיגותי ביתי, החלטתי לגשת למקור האוכל הכי קרוב מבין כולם – סניף של בוטיק סנטרל, שכל מה שצריך זה לעבור את הכביש וללכת ימינה מרחק של 20 גרם קשיו (אסביר – יש לי שיטת מדידת הליכה שונה משל שאר העולם. בזמן שכולם מודדים מטרים ואינצ׳ים וכאלה, אני מודד את המרחק בכמה קשיו אני יכול לאכול תוך כדי ההליכה. למשל, המרחק מהפיצוחייה הקרובה היא 100 גרם קשיו. מדדתי).

 צילום: ליאור נויפלד

4. מתוק או מלוח?

בשגרה אוכלים מלוח. השגרה מלוחה. בשגרה מתכננים שבוע קדימה, חודש קדימה, לפעמים אפילו שנה, ואז אתה אומר לעצמך ״בסדר זה מלא קלוריות, אבל היי לפחות יש בזה גבינה״. במלחמה אוכלים מתוק. לא דופקים חשבון ולא מתכננים יותר משעה קדימה, וגם זה בשעה טובה. שיהיה שוקולדי, ונילי, ריבת חלבי, כל אחד והאטרופין שלו.

 צילום: ליאור נויפלד

5. אז מה לקחנו?

תקשיבו, לא היה זמן. האויב האיראני יכול בכל שנייה לזרוק 200 טילים על המדינה. לא נכנסתי שם להסברים, רק לקחתי מה שהעין אהבה, ואתאר פה פלוס מינוס מה זה היה:

• דייניש קרם – שזה בעצם ספירל קרואסון במילוי קרם וניל. מומלץ לאכילה רגע אחרי שיוצאים מהממ״ד, כי טיפה מלכלך וצריך לשטוף ידיים, משהו שלא תמיד מתאפשר.

• בריוש חמאה – קלאסי, פשוט, כייפי. מומלץ לאכילה בין אזעקות, כי הוא קטנצ׳יק כזה ולא מחייב.

• סינבון עם קרם וניל – מה יש להגיד על זה, באמת. קחו, וודאו שאתם אוכלים אותו חמים ועופו לשמיים בקטע טוב. מומלץ לאכול ברגעים שמאבדים תקווה.

• מאפה מייפל פקאן – אוקי, זה כבר פחד אלוהים כמה שזה טעים. את זה מומלץ לאכול בלי קשר למצב ביטחוני כזה או אחר.

• קרואסון שוקולד זברה – כי גם לאסתטיקה יש חשיבות בזמן לחימה עצימה!

 צילום: ליאור נויפלד

6. מסקנות

• אין על העם הזה. בפוליטיקה כולם רבים, בשטח – כולם מאוד נחמדים, במיוחד בזמן שמתחילה מלחמה.
• אין על פחמימות. התשובה הכי טובה לטילים ויריות.
• אחלה בוטיק סנטרל. אולי לא פטיסרי עילית, אבל עשיתי חבר מועדון. שירות עם המון חיוך בבוקר מאוד מתוח, הכל היה פרש וטרי, המדפים שם גם כמעט תמיד מכילים רק פריט או שניים מכל מוצר או מאפה, מה שמעיד על טריות גבוהה מאוד.
• תאכלו מתוק. בסוף עם כלביא יידע להתמודד עם ההשלכות :)

לינק לסניפים של בוטיק סנטרל.

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד