שיפוד ב-19 ש״ח, טוב לרעבים: נויפלד בגוגי'ס גריל בר

אני אוהב שיפודים. שיפודים, כמו שרשרת של גרילנדות, מופיעים רק במקומות שמחים. אנשים שיושבים בשולחן ומזמינים שיפודים, באו ליהנות. והכי חשוב, שיפוד זו צורת ההגשה הטובה בעולם, אתה מחזיק אוכל ביד בלי להחזיק את האוכל עצמו ביד, אתה לא חייב סכו"ם, אתה יכול להחזיק ביד השנייה דרינק ועדיין לאכול. עם שיפוד ביד, אתה כל יכול.

אני אוהב עסקאות משתלמות. נכון, כמו כולם אני נמנע מאוכל זול מדי, כי זה חשוד מדי, ואני אוהב לאכול אוכל איכותי וגם לשלם עליו כמה שמגיע, אבל, וזה אבל גדול – הכל יקר בקטע מוגזם, הדירה, הסופר, הרכבים, הבגדים, החיים. אין כבר כלום ושום דבר שאתה אומר עליו, "וואלה זה, לא יקר".

אז כששמעתי שיש מקום בתל אביב, שגם שם את השיפודים בפרונט שלו וגם מוכר שיפוד ב-19 ₪ בלבד, העמסתי את הקרניבור הפרטי שלי בבית ונסענו לנסות.

מדובר בגוגי'ס גריל בר, מקום ותיק שעבר לאחרונה דירה ונחת באלנבי, המקום בו הרכבת הקלה נבנית ב-2,000 השנים האחרונות וככל הנראה גם ב-3,000 השנים הקרובות. גם גריל, גם בר, גם ויטרינה של בשרים, גם בר עם כל הדרינקים ובירה מהחבית וגם הם במחירים מעולים. גם מוזיקה טובה ברקע, גם מקומות מאוד נוחים לישיבה. הייתכן שמתתי והגעתי לגן עדן? שנייה, לפני שיוצאים בהצהרות, טועמים.

צילום: ליאור נויפלד

אז ככה:

שיפוד פרגית, קבב, לבבות, כבד עוף או מרגז – 19 ₪. כן, זול יותר מקפה קר. זול יותר משעה חנייה ברוב החניונים. מודה שזה מחיר גבולי, כלומר אם היה עולה 14 ₪ נניח, הייתי חושש. כן, זה המצב שהגענו אליו, חושדים במחירים משתלמים. אבל 19, שזה 20 ברמי לוית, נשמע לי זול ומכובד. חומוס ב-10 ₪, סלט ב-10 ₪, או שלוקחים את כל צלוחיות הסלטים – חציל בטחינה, כרוב לבן, כרוב אדום, מטבוחה, זיתים מבושלים, ירקות צלויים על גריל, חומוס טחינה ועוד ועוד ב-28 ₪ בלבד. רוצים שיפוד בפיתה? 27 ₪. בירה מהחבית? 22. מחירים של אייטיז, התקופה שבה כל מה שהיה לי בחיים זה לצאת לצומת קריית אתא ולאכול שם בשיפודי המפרץ, וייתכן שאפילו אז היה קצת יותר יקר.

צילום: ליאור נויפלד

הלכנו על 4 שיפודים - פרגית, קבב, לבבות והתפנקנו גם בשיפוד אנטריקוט ב-29 ₪ כי וואלה למה לא, לקחנו את כלללל הסלטים והחומוס והצ'יפס, ושילמנו 121 ₪. באמת, עוד לפני הביס הראשון (משלמים מראש), כבר נהניתי, ובאמת שזה לא בגלל שאני לא אוהב לשלם, בגלל שפתאום הבנתי כמה זה חסר לי – אוכל פשוט וזול, שנותן לך תחושה שאתה עשיר. ועוד באמצע העיר.

יאללה, בלי לאכול את הראש, המסקנות:

טעים. אפילו מאוד. הפרגית בצריבה חזקה של על-האש מעושן, קבב כייפי ומתובל בדיוק במידה, לבבות מושלמים, הסלטים זה בדיוק מה שאוהבים בסלטים קטנים של מסעדות מזרחיות - רק שאיכשהו זה עולה הרבה פחות. הפיתות טריות, השתייה אותה שתייה כמו בכל מקום אבל גם היא עולה פחות. רק האנטריקוט לא היה שיא, מציע לוותר ולהישאר על הבייסיק, הוא מצוין.

תלכו. באמת. מקום שווה. חוויה שכבר לא מוצאים. אנשים בווייב טוב ותחושה של שב, תאכל, תתפנק. הצלחה של מקום כזה תלויה בהגעה של הרבה אנשים, וחייבים, פשוט חייבים שמקום כזה יצליח. זה יעשה טוב לכולנו, בבטן ובכיס.

זהו, אין מה להגיד. לא מטבח מולקולרי, לא המציאו מתכון שתראו בקרוב באינסטגרם אנשים שמנסים לחקות ולהבין מה שמו בתוכו, בלי סיפורים מיותרים. בית אוכל כייפי שנותן תקווה שאולי יש פה תקווה ליוקר המחייה, או לפחות למחייה טעימה.

בא לי שכל אוכל בעולם יוגש בשיפוד. שיפוד מוסקה, שיפוד צ'יפס, שיפוד קינוחים. שיפודים, זה החיים.

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד