"החופש לאכול" - תפריט מיוחד לסוכרתיים במסעדות!

ההתמודדות עם מחלת הסוכרת על כל סוגיה היא לא פשוטה בלשון המעטה - כדי למתנה מתמודדי המחלה נדרשים לעשות שינויים באורח החיים, ובעיקר בתזונה. הם נאלצים לוותר כמעט באופן מלא על מנות המכילות סוכרים ופחמימות. בשל כך, סוכרתיים רבים נמנעים מלהתענג על מסעדה טובה, כי גם כשהם מזמינים בשר, דגים או אפילו סלט - המנות שהם יקבלו ברוב המקרים יהיו מתובלות במרינדות ורטבים מלאים בסוכר, כך שפעמים רבות, הם פשוט נשארים בבית ומוותרים על ההנאה שבאכילה במסעדות. במקרים אחרים מתוך חוסר נעימות חברתית, הם אוכלים וגורמים לעצמם נזק גופני, או פשוט יושבים מול צלחת כמעט ריקה. בגלל הצורך האדיר של הסוכרתיים בארצנו, שמהווים כ-12% מהאוכלוסייה (מיליון איש ואישה, ילד וילדה), אתר zap rest משיק פרויקט חלוצי שלא נראה כאן קודם – "החופש לאכול", במסגרתו, ביקשנו מעשרות מסעדות להירתם, ולרקוח מנות טעימות במיוחד המותאמות באופן המושלם לסוכרתיים! ולשמחתנו הרבה מאד - הן נרתמו. גם רשתות חשובות בפנים. לירון מידן, נטורופתית, סוכרתית בעצמה ומובילת קבוצות רבות ברשתות החברתיות של סוכרתיים ותזונה, מובילה איתנו את הפרויקט מראשיתו, תוך שהיא מייעצת למסעדות לגבי התפריטים. מידן מסבירה מדוע מדובר באחד הפרויקטים החשובים שנראו כאן אי פעם.

לירון מידן. צילום: ענבר מרמרי

"אני מייצגת מעל מיליון איש במדינת ישראל - גם סוכרתיים וגם טרום סוכרתיים", מספרת לירון. "בגלל שאני סוכרתית, אני יכולה לומר שסוכרת זו מחלה של בושה, ובגלל אותה בושה אנחנו לא דורשים מנות מותאמות לנו. אנחנו הסוכרתיים סובלים במסעדות, במלונות ובחו"ל. כשאנחנו יוצאים לנופש, או מסעדה אנחנו בסך הכל רוצים להנות ולא להיות מודאגים, אבל זה קשה מפני שבאוכל המוגש לנו מסתתר המון סוכר. ובמקום להנות ולצאת לחופש כמו שצריך, אנחנו מפחדים לאכול. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא מצליחים להירגע ולהנות, גם על עצמי אני יודעת לומר את זה, וגם על שאר הסוכרתיים מפני שאני מנהלת קהילה גדולה של חולי סוכרת".

ובדיוק בגלל זה הפרויקט של זאפ רסט יצא לפועל.
"נכון, זיהיתם את הצורך האדיר שקיים באוכלוסייה, ומדובר ביוזמה אדירה. 50 מסעדות מצפון ועד דרום וגם רשתות מובילות, הכניסו לתפריטים שלהן מנות מותאמות לסוכרתיים וזו לגמרי אמירה. הטופ שבטופ של מסעדות ארצנו בעצם אומרות לקהילת הסוכרתיים שהם מבינים ומכילים את הצורך שלנו, ולכן הם מרכיבים מנות מיוחדות ובטיחותיות עבורנו – זה ממש לא דבר של מה בכך. אני מאוד מקווה ורוצה להאמין שסוכרתיים יפתחו דף חדש בעקבות הפרויקט, שבאמצעותו נוכל לצאת ולהנות. הפרויקט נקרא "החופש לאכול", לא בכדי –הוא מעניק את החופש לצאת ולאכול ללא פחד".

ספרי לנו על הקהילה שלך.
"אני מובילה קהילה מאוד גדולה בפייסבוק שנקראת 'הרפתקאותינו בממלכת הסוכרת – לירון מידן'. אנשי הקהילה מביעים את הקושי והמאמץ שהם נאלצים להתמודד עמו יום יום. צריך להבין, כשאדם הופך לסוכרתי הוא חש שנלקח ממנו החופש, הוא כבר לא יכול לאכול ככל שעולה על רוחו ובטח שלא באופן ספונטני. לכן הוא גם ממעט לצאת למסעדות עם משפחה וחברים – העולם הקולינרי הופך למוגבל מאוד. חברי הקהילה שלי תורמים אחד לשני, כמו שאני הייתי במקום שהייתי צריכה שיושיטו לי יד – ככה אני מושיטה יד לסוכרתיים אחרים. ואני ממש מדרבנת ומעודדת אותם להושיט יד לאחרים ולאוכלוסיות מוחלשות, כמו ילדים למשל. חשוב לזכור שלילדים אין את המגננות של המבוגרים, ילד פשוט רואה את החברים שלו אוכלים והוא נמצא במצוקה כי הוא לא יכול לאכול כמו חבריו. אני תורמת גם עבור הילדים וגם עבור המבוגרים בקהילה הזו – וכך אני מעודדת גם בקהילה שלי, לעזור תמיד לאוכלוסיות חלשות יותר".

כיום, רוב המסעדות לא מציעות מנות מותאמות לסוכרתיים. כיצד מתמודדי המחלה מתנהלים במסעדה?
"זה באמת נושא כאוב - או שהם מגיעים לאירועים ולא אוכלים שזה נורא ואיום, או שהם פשוט נמנעים מלהגיע לאירועים, כולל אירועים משפחתיים, ערבי חג, למסעדות וכולי". מספרת לירון, וגם מזדהה באופן אישי. "גם לי זה קרה, יש לי סוכרת מאוד חריפה ולא הייתי מגיעה לערבי חג כי ידעתי שלא אהיה מסוגלת לעמוד בפיתוי של המאכלים. היה לי קשה להסתכל על בני המשפחה והחברים אוכלים אוכל שפעם אני הייתי אוכלת, וכיום אני כבר לא יכולה לאכול".

סוכרתיים רבים אף מתפתים לאכול אוכל שמזיק להם.
"נכון, אני מכירה המון סוכרתיים שמוציאים את הסוכרת שלהם לחופשה – הם יוצאים לנופש, ומחליטים שהסוכרת תחכה, הם אוכלים אוכל מזיק, לא מודדים סוכר והם פשוט מזיקים לבריאות שלהם. אגב, גם לאנשים לא סוכרתיים מגיע לדעת כמה סוכר מכניסים למנה שלהם, אם היום יש את כל הפתרונות האפשריים להפחתת סוכר במזון, למה שכלל האוכלוסייה תמשיך להזיק לעצמה ולהיות בסיכון לחלות בסוכרת?".

איך את מתמודדת עם הסוכרת באופן אישי?
"הסוכרת התפרצה אצלי לפני כשמונה שנים, בדרמה גדולה. אושפזתי בטיפול נמרץ עם חמצת של סוכרתיים, כשאין אינסולין בגוף נוצרת חמצת. במקרה שלי מיד התחלתי להזריק אינסולין, הייתי עם סוכרים מאוד גבוהים בדם, ולא ידעתי איך להתמודד איתם. היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שאני חולה כרונית לנצח, ואצטרך לצרוך תרופות עד יומי האחרון. כנטורופטית, הייתי בטוחה שאני יודעת על כל מה שצריך לדעת על תזונה, אבל המציאות הוכיחה לי אחרת. אם חשבתי שיש דבר כזה 'סוכר בריא', אז הסוכרת לימדה אותי שסוכר זה סוכר – גם סוכר שיש בתפוח או בלימון זה סוכר, וצריך לחשב אותו. אין ספק שסוכרתיים צריך ללמוד את הבחירות הנכונות עבורם באוכל – בחירות קולינריות נבונות, שהם גם משביעות וגם חוסכות בסוכרים ובפחמימות".

מדוע לטעמך המסעדות בארץ קצת שכחו את הסוכרתיים?
"הם לא שכחו, פשוט אין מספיק מודעות – גם כי הסוכרתיים מתביישים, או שלא נעים להם לדרוש את מה שמגיע להם. לגבי המסעדות, אני ממש מופתעת לטובה לגלות עד כמה המסעדנים נכונים ורוצים להשתתף בפרויקט הזה, הם פשוט נרתמים בצורה מדהימה ומעוררת השראה. זה מדהים אותי לגלות עד כמה הם רוצים שינוי לסוכרתיים – כי גם להם יש בני משפחה ומכרים שהם סוכרתיים".

היכנסו למתחם הסוכרת שלנו ותגלו עולם קולינרי מופלא. לכולם.