המסעדה הבאה – 100km מדגמנת קילומטרים של קולינריה

למה דווקא 100km ניצחה? מה הסוד שגרניט מסתיר? למה בבושקה ואשתו לא צלחו את המרוץ? ומה גרם לתיבת נח להתרסק לתוך הגלים עם שלל מונחים וטעמים שרק שפים מבינים? זאת ועוד בסיכום הפרק של הבוחשת בקדרה, שלרגע לא שוכחת להודות על הליהוק הרגעי של השף ברק יחזקאל, גובה 1.90.

השבוע קיבלנו פרק שהביא לנו שלל מטבחים וטעמים – מטבח רומני והונגרי עם נגיעות מטריפולי וסוריה, זוג רומנטי דביק אחד, שגרם לכולנו לראות כמה הזוגיות שלנו לא כזו דביקה ורומנטית אלא מלאת בבושקות מרושעות, מטבח עירקי עם מגוון של קובה מגרה שפתח את הצ׳אקרות של הבוחשת, מטבח מקומי ומעט יומרני שלא לומר פלצני, שגרם לי לפתוח אבן שושן של קולינרית ולא להבין כלום, ומנצח הערב בני כהן העניו והמוכשר עם מסעדת 100km. בנוסף, הפקת התכנית הפתיעה אותנו עם רכישה רגעית של השף הג׳ינג׳י והחייכן ברק יחזקאל, שהוצג ע״י אסף כשף שמסתובב בעולם וטועם אוכל ולכן הוא מתאים. הבוחשת מלינה כי גם היא מסתובבת בעולם וטועמת אוכל אז למה היא לא לוהקה בתור רוסו?

בני כהן, 100km. צילום: מיכה לובטון

שלושה שושבינים וחתן אחד על חידת חמיצר

הפעם הרביעייה הסודית שלנו שינתה פריזורה עם חתן בר מצווה אחד בדמותו של השף ברק, שלווה לפודיום של כבוד הרב כדי לשאת את דרשת הבר מצווה שלו ע״י שלושה שושבינים בחליפת מלצרים שהלכו לפניו וסללו עבורו את הדרך לתורה. שימו לב שהפעם הישורת האופיינית לארבעת הצועדים נשברה וחרכה את מצלמת ההפקה, כשברק הלך מאחורי השלישיה וחיכה לקריאת הפסוקים שלא איחרו לבוא בתיבת נח. למעט ברק שפקפק מראש בהליכה המטופשת הזו והלך בנונשלנט, שלושת השושבינים שמרו על קו אחיד ואף החליפו מבטים כדי שיגיעו לקו הזינוק באותו רגע, ממושמעים וחנוטים למוות בחליפות שכבר מזמן חלפו מהטרנדיות של עצמן. הפתעת הערב הייתה התבלון שגרניט הוסיף לאקט ההליכה, כששלף חידת חמיצר מתוחכמת באומרו "יש אנשים מאוד מוכשרים שהכישרון גורם להם לבעוט בדלי" - הבוחשת בעטה בדלי ולא בגלל הכישרון...

על ארבע מתמודדים (וספר אחד) דיברה התורה והבוחשת

בפרק הזה של המסעדה הבאה, המתמודדים הביאו מגוון מטבחים ועיצובים השונים בתכלית זה מזה, מסינר עם שומר וכובע קסקט של עסקנים, בבושקה עם ספר צמוד ובלורית מרשימה, מקבבת קובות שכועסת על השלט של אבא ורוחניק שהבליח לסדרה היישר מתיבת הגומא ששטה לה בנילוס והעניקה נופך תנ״כי לפרק. MAMA MARE של רחלי וארז אלון, זוג נשוי מלא פוצי מוצי ושטיקים של מושלם מדי – היא מעבירה סדנאות בישול ובעלת עסק לקיורטוש ההונגרי והוא ספר עם שתי מספרות. זו למעשה מסעדת שעטנז של כל הסבתות של כולנו מכל העדות וסוגים. העיקר הוא פרי ידיה של סבתא כזו או אחרת, ומאחר והבוחשת היא רומניה אז מראש הייתה כאן אהדה לקונספט. נח ARC דהיינו תיבת נח של גומא גלילי, שבשמה ובעיצוב שלה הולמת את שמו ונראותו של גומא, שכבר למעלה מעשור עוסק בעולם המסעדות, השתתף במשחקי השף והבטיח שבא להילחם, רק כמה חבל שמרוב יומרות הוא הפסיד לסופה.

רחלי וארז אלון, MAMA MARE. צילום: מיכה לבוטון

המטבח של שני של שני ירושלמי, אמא לשלושה ועובדת כסייעת בגן שרוצה להגשים חלום ופתוח מסעדה עיראקית ולמעשה להתעלות על הקובה של אביה והשלט שלו (עוד יסופר...). אני בעד שני, בגלל הקונספט של מסעדת פועלים עיראקית והאוכל שנראה מהמם, אך מצד שני לא מביא עמו בשורה שכבר לא סופרה בעולם המסעדות הישראלי. המנצח הגדול של הערב, 100km של בני כהן, שף ומסעדן בעל מסעדה בטורונטו שמבריח תבלינים מישראל לטורונטו ומוכיח איך שילוב של מקצועיות, צניעות וסינר עם ציור של שומר, משתלמים!

שני ירושלמי, המטבח של שני. צילום: מיכה לבוטון

Plat du jour על המנה הכי שווה

הפרק התחיל מעמי ותמי – רחלי וארז שהכינו ׳לאנגוש׳, בת הדודה האשכנזייה של הספינג׳ המרוקאי, וגם מפרגון אדיר ותלוש מהמציאות, שהשווה למעשה בין רחלי לגל גדות רק בלי הבבושקה. גרניט היה מבסוט ואמר שזה מטבח הגירה שאנשים יאהבו, שטרית מביא עקיצה ואומר שהרומני של אחותו עושה את זה יותר טוב (אפשר את הטלפון של הרומני של אחותך?) ומושיק וברק נמקים בצד מטעמו של השום והופכים לירוקת חמוצת פנים.

מה שמציל את עמי ותמי מידיה של המכשפה זה סיר ממולאים - בצל, שזיף ומשמש ממולאים בבשר, ש׳ראש מחלקת ממולאים׳ הלא הוא שטרית, משבח, ולמעשה כולם לוחצים ׳כן׳ ואומרים ׳כן׳ לממלכת הסבתות והבבושקות באשר הן ואתן. רק מושיק בלבל אותנו ההדיוטות, עם הגדרת המילה קראנץ' שמבחינתנו זה ביסלי, בונזו וקרקר, וטען שזה בעצם חמיצות ובכך שבר לנו את כל עולמם של הפיצוחים והחטיפים שלעולם כבר לא ירגישו כמו הקראנץ' של אתמול.

גומא הרוחניק הגיש טארטלט עגבניות מודרני שזה בלשון העם קרקר עגול עם עגבניות, לחם רוסי על אבנים חמות וקוקטייל של סירופ ליים. מכאן והלאה מתחיל סלט שלם של מונחים בלתי אכילים שאתמצת (ברשותכם) בחמשיר –

פאונה ופלורה עלו לתיבה בגלל הסופה,

באותה עת הגיעו בוטרגה וג׳ירג׳יר ששטו לאלג׳יר מבלי להזהיר,

עד שלפתע פתאום ומשום מקום הופיעה חוסרום ענבי איזבלה,

מפלצת המעמקים של ענבים כבושים שעשתה למושיק לא נעים.

נראה לי שחמשיר זה מתמצת את דעתי על מנותיו של גומא – יומרה?

גומא גלילי, נח ARC. צילום: מיכה לבוטון

שני הגישה לשפים מרק קובה חמוסטה שהיה נראה פגז וטעים, וגם קובה במיה תאילנדית, השופטים עפו על המנה הראשונה והתאכזבו מהשנייה וכמו כל גבר קלאסי, השף ברק איתר את הרגע הנכון כדי לספר לאומה על הגובה שלו, 1.90, באומרו שבגלל הגובה הוא חייב עוד מנה – הבוחשת מוסרת לך סחטיין גדול על האלתור! וכמובן וללא צל של ספק, בשביל הבוחשת וגם של הפרק, המנה המנצחת היא בני כהן על מגש. מהלוקוס המדברי שלו ועד לדלועים של קיץ, לבני יש אג׳נדה ברורה, הוא רוצה לפרגן לחקלאים ולתוצרת הארץ, ומביא מנות קלאסיות של המטבח הישראלי ללא שמץ חנפנות ויומרה אלא עם נטו טעם, צניעות ולב גדול ומלא געגועים. כך נראה האוכל שלו – אוהב ודומע לישראל ואדמתה.

הסיפורים המרגשים של הפרק

הפרק הביא לנו כרגיל וכצפוי טלטלה רגשית כשהפעם גרניט היה הקפטן של תיבת נח, שימש כמנחה האירוע וניהל את המופע על ידי שאלות מנחות שתפקידן לעורר רגש ולהראות ליונית לוי שגם הוא יכול!

רחלי וארז סיפרו על כל העסקים שלהם, רחלי כבר פתחה 20 סניפים בארץ ועובדת קשה גם בניהול שתי המספרות של ארז ועכשיו הגיע תורה. ארז מפרגן לה ותודה לו - אם אחרי 20 סניפים, סדנאות בישול וניהול שתי מספרות הוא גם רוצה שהיא תפתח מסעדה, אז אנחנו מפרגנים לה שהיא איתו. גומא סיפר על השנה הקשה שהייתה לו, בעיקר כי נולד לו ילד וזו גם הסיבה שהוא מבולבל. זה הרגע לשלוח חיבוק לגומא ולומר לו שאם אחרי חודש וחצי של תינוק הוא מבולבל, אז מה יקרה אחרי 5 שנים של ילד חצוף וכפוי טובה ותודה שמשתטח על המדרכה? אז באמת תוכל לזעוק קבל עם ועדה שהעולם הזה הוא חתכת חוסרום איזבלה!

שני שהיא ביתו של מסעדן בעל מסעדה בשם ״דוד חביב ובניו״ בשוק התקווה, סיפרה על האפליה שסבלה תחת מרותו של אבא פרימיטיבי שהוקיר את בניו למרות שלא עבדו דקה במסעדה, ולא את בנותיו שעמלו וגלגלו קובה יומם וליל. למרות זאת, כמה שהיא הייתה רוצה שאבא יתגאה בה, וגם אני, כי מגיע לשני את כל הכבוד הראוי על כשרונה האדיר!

ולבסוף, הסיפור של בני כהן שהביא את הבוחשת לדמעות וחוסרום כללי. מאופקים ועד למסעדה בטורונטו, בני כהן בילה 13 שנים בקנדה וחזר לכאן, לחיק משפחתו, בגלל הקורונה והבדידות וכעת הוא מחפש לטעות שורשיו בישראל כי זו התשוקה שלו. בלי לשחק אותה מאצו׳ ישראלי קלאסי, בני דמע אל מול השופטים ואמר להם "בישלתי לאנשים כמו מאט דיימון אבל מכם אני מבולבל כי אתם העולם שלי ואני רוצה להיות שף שבאים לאכול אצלו אוכל טעים", אמירה שגרמה לשפים (ולבוחשת) לדמוע וללחוץ ׳כן׳. בגלל האוכל, המקצועיות האישיות והצניעות או במילותיו של גרניט "אתה גבר שנותן דוגמא לכל הטבחים בארץ".

בני כהן, 100km. צילום: מיכה לבוטון

100km של תענוגות

השף בני כהן הוא ההתגלמות של כל מה ש׳המסעדה הבאה׳ מחפשת – קונספט מגניב ועדכני של אוכל ישראלי, מסעדן ממולח, בשלן מעלה, איש רב מעלות ונטול יומרות. המנות שהוא הכין הן הקומבינציה המושלמת שבין אוכל ישראלי קלאסי, מוצרים ותבלינים מקומיים, לבישול גורמה וחדשני שיעיף את קהל הסועדים הרבה מעבר ל- 100km של ארצנו. לכם יש בדיוק שבוע מהיום להזמין מקום במסעדה כי אחרת כל ה-100 ק"מ כבר יהיו תפוסים, זוכרים איך? זאפ... ומזמינים, ממש כאן בלינק!