נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
מיקי פרנקל כמו האיש שחי במגדלור, ונעשה חרש לקול גלי הים, כך אנחנו כבר לא שמים לב למה שחולף בין אוזנינו מכיוון הטלוויזיה. אני מתכוון לפרסומות שנעשו מגוחכות להחריד. ואני לא מדבר על הערך האומנותי שבהם אלא על מה שהם מבטיחות לנו. זה לא קצת מגוחך שאייל גולן מבטיח לגבינה הצהובה "בשבילך אני אתן גם את חיי"? שימו לב, לא מספיק לשים לב למה שאומרים לנו, אלא גם למה שנדמה לנו שאומרים לנו. "ביל, תפסיק לשחק עם החלון. איך נולד גאון? המרכיב XYZ הנמצא בתחליף החלב שלנו חשוב להתפתחות הילד." זוכרים את הפרסומת הזו? האם הם אמרו שמי שתיניק את ילדיה בתחליף החלב תעשה אותם גאונים? לא הם לא אמרו, אבל זה משתמע, ואיזו אם תמנע מילדיה את הסיכוי לגדול להיות גאונים. האם קוקה קולה מוכרת לנו מים עם צבע שחור וגזים להרוויית הצמא? לא היא מוכרת לנו כיף, ים, שמש, ובחורות שוות. אף אחת מאלה לא תמצאו לא בפחיות ולא בבקבוק המשפחתי. אין כאן רמאות כי הם הרי מעולם לא אמרו לנו במפורש "אם תשתו את הנוזל שלנו תמצאו את בחירת לבכם החטובה", אבל הם בהחלט נתנו לנו את הרושם הזה. שתיתם פחית קולה ועדיין אינכם שזופים, יפים ועל החוף? אין בעיה, קנו לכם בעוד כמה שקלים עוד פחית, אולי הפעם זה יעבוד.
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר