נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
רומן לסקר לפני כמה ימים הייתי (שוב) ב"מולי בלומס", הוא הפאב האירי. במהלך מספר החודשים המועט מאוד שהוא פתוח, הספקנו לבקר בו לא מעט ולהיווכח כי המקום אכן מקיים את הציפיות שניתלו בו עם הפתיחה ולקוות שזו תהיה סנונית ראשונה שתביא לפתיחה של מקומות נוספים. אז ככה , "מולי בלומס" הו פאב אירי. אירי מאירלנד. הפאב נבנה באירלנד, ע"י חברת "גינס" ההיא מהבירות, לא מהספר. הפאב נקרא על שם אחת הדמויות בספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". ג'ויס חולק בכבוד את יציע הסופרים הגדולים של המאה העשרים , יחד עם תומאס מאן וסקוט פיצג'ראלד. היותו אירי גאה גם מעמידה אותו בשורה הראשונה של יוצרים אירים גדולים, יחד עם דילן תומאס. ספרו "יוליסס" נחשב לאחת מפסגות היצירה של המודרניזם הספרותי. למרות היותו ספר עב-כרס, שנדפס בשני כרכים בדרך כלל, ניתן לקרוא אותו ב 7 שעות. יש תקדים. הקטע האירי של "מולי" לא מתבטא רק בשמו. אדרבא, מרבית הויסקים המוגשים במקום הם אירים, בניגוד לסקוטים השולטים בדרך כלל (מה בדרך כלל. תמיד). באגף הבירות "מולי" חלשים מעט יותר. אמנם במקום מגישים גינס מהחבית, והיא אף נמזגת כהלכה ומגיעה כשהיא בעלת צבע עמוק, קצף יציב וטעם מצוין. ולאלה שלא יודעים מזיגת גינס אינה פעולה טריוויאלית כלל. גינס נמזגת בשיטה שנקראת מזיגה איטית. מזיגה לא נכונה משפיעה בצורה הרסנית על טעם הבירה. כמו באותו מוסד בעל טעם אנין בעיני עצמו, שישבתי בו בשבוע שעבר ושהגיש גינס רק בכוסות קטנות "כנראה רוצים לעשות עוד כסף", אמרה המלצרית, ובמזיגה כל-כך גרועה עד כי לא יכולתי לשתות את הדבר הזה שהיה שם בכוס. ב"מולי בלומס" הגינס נמזגת בהחלט כהלכה, אבל חסרות לי הבירות האיריות הקטנות יותר, המפארות כל פאב אירי מכובד , כאשר אחת מהן נחשבת ל"בירת הבית" ,אנשי "מולי", לטיפולכם. גם האוכל סביר בהחלט. בנוסף למאכלי פאבים סטנדרטיים (צ'יפס, כריכים) מוגשות גם מנות איריות אותנטיות יותר, כגון השפרד'ס פאי שהייתה טובה מאוד. את המוסיקה אפשר לשפר. "מולי" מאמינים, כנראה, בבדלנות תרבותית. במהלך כל הפעמים שהייתי שם, נשמעו נעימות איריות בלבד, אם כי בווליום סביר, חשוב לציין. השמעת מוסיקה אירית בלבד בפאב אירי משאירה רושם תיירותי מעט. רק בסוג מקומות אחד תתקבל מוסיקה כזאת בטבעיות, הפאבים המקומיים הקטנים בכפרים האיריים שכוחי האל, עם הדודים האירים הזקנים ובעלי האפים האדומים. בפאב עירוני כמו "מולי", זה צורם מעט. כעקרון ,פתיחת "מולי בלומס" היא צעד חשוב מאוד בעולם האלכוהול התל אביבי, בעיקר מפני שהיא מסמלת חדירה לתחום שהיה עד עתה לנחלת המסעדות בלבד, מקומות מבוססי נושא. בזמן שכל המסעדות, (טוב, רוב המסעדות) מנסות למצב את עצמן סביב נושא מסוים ולייחד את עצמן מהשאר, התופעה הזאת חסרה מאוד בעולם האלכוהול. מלבד הפאבים המאפשרים הופעות (ואז ממילא האלכוהול הופך להיות עניין משני) , חסרים בנוף העירוני פאבים נושאיים. נקווה ש"מולי בלומס" ישנו את המצב. בינתיים הם עושים עבודה לא רעה בכלל. Roman@rest.co.il
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר