בתור מי שנולדה בחופש הגדול, היה לי ברור שכשיהיו לי ילדים הם יחגגו יום הולדת בזמן ולא יצטרכו להקדים בחודש או לחכות לשנה הבאה רק כדי שיוכלו לציין אותה עם החברים מהכיתה. היום אני צריכה להתמודד עם בעיות אחרות שהתאריך נושא עימו, כאלה שלא שמתי לב אליהם כילדה. כן, כן, אני וחורבן הבית יושבים על אותה משבצת הידועה כתשעה באב. מבאס... אבל מה שיותר מבאס זה החום והלחות שמביא איתו חודש אב. פעם תל אביב לא הרגישה כמו מרק חם ומהביל באמצע הקיץ. בחיי.

עם נתוני הפתיחה האלה הגעתי במוצאי תשעה באב לויקי כריסטינה במתחם התחנה בתל אביב. מכיוון שאני מכירה את המקום, ידעתי שאסעד תחת כיפת השמיים ובאתי לבושה בהתאם עם אוברול סטרפלס ושיער אסוף שחשפו עורף וכתפיים המשוועים למשב רוח קל מהים. להפתעתי, מהר מאד התברר לי שהמאמצים שלי לשרוד את חום הלילה התל אביבי היו לחינם. לא שהיה לי קר, אך הישיבה בויקי כריסטינה, בחוץ, סוף יולי, תחת עץ פיקוס בן מאה שנה או יותר, העבירה שובל של בריזה קרירה שהייתה מקפיאה כל מזגן. תענוג! 

תפריט יום הולדת
ויקי כריסטינה חוגגת שנתיים ומציעה לכבוד המאורע תפריט טעימות זוגי הכולל שש מנות טפאס שאינן מופיעות בתפריט הקבוע של המסעדה וקינוח לבחירה ב-196 ₪. אנחנו באווירת יום הולדת, אז לא נפרגן? התחלנו עם האנסלדה דה מריסקוס שכללה שרימפס וקלאמרי על הפלאנצ'ה, עלי רוקט, ארטישוק צעיר, אספרגוס, גזר מאודה, שקדים מעושנים, חומץ שרי, שמן זית ולימון. בדיוק בשביל המנות האלה אני אומרת שהחיינו ומודה לבן זוגי היקר שלא אוכל שרצים ומשאיר את העונג כולו לי עצמי. הצירוף המפתיע, יש לומר, של הגזר המאודה והעקצוץ החמצמץ של חומץ השרי, שהשתלב כל כך טוב עם המרכיבים הירוקים ודרי הים, היה ספתח נהדר לעוד המון מנות מפתיעות שהגיעו בהמשך.

אחריה נחתה על השולחן מנה קיצית וקלאסית של טרטר טונה ואבוקדו. מנה מצוינת שלצערי טעמתי ממנה במשורה, כדי שמי שמחזיר אותי הביתה לא יתלונן שאין לו מה לאכול. האספרגוס אלה פלאנצ'ה נצלו בדיוק במידה הנכונה והשתלבו נפלא עם קרם החצילים שליווה אותם. המנה הבאה הייתה זוג מיני המבורגרים בלחמניית ביס זעירה שנמרחה באיולי שום, לחיבור המתבקש שידכו בצל מקורמל וגבינת פרמז'ן. אח, מנה קטנה עם טעמים גדולים. אחריה חלקנו ברוסקטה קון קרנה - קבב סינטה על לחם ספרדי קלוי, קרם חצילים וסלסה שכמעט לא השאירה מקום לפריטאס לה ברצלונה שהם למעשה ג'וליין תפוח אדמה מטוגן עם קריספי בייקון, גבינת פרמז'ן וביצת עין מעל. מנת שחיתות אמיתית שצריכה להגיע עם קרדיולוג צמוד.

רוצים עוד
ויקי, המלצרית שלנו (לא, זה לא גימיק. זהו באמת שמה), הבינה שאנחנו עוד לא מוכנים לקינוח והניחה לנו להמשיך ולהתענג על יין הריוחה קריאנזה (38 ₪ לכוס). בביקורה הנוסף אצלנו זיהתה שיש לנו מקום לעוד וביקשה אישור להפתיע. אנחנו אוהבים הפתעות, בכל אופן יום הולדת. להפתעה הראשונה שהגיעה קוראים קרוקט סאן סבסטיאן. בצק תפוחי אדמה ממולא בגבינת גאודה, בייקון קריספי וכמהין ברוטב חמאת עגבניות שרי ובצל ירוק (32 ₪). מנה מופלאה עם טעמים מאד דומיננטיים שמשתלבים ויוצרים באופן לא צפוי טעם כל כך עדין ואחר. זו המנה המנצחת של הערב, ללא ספק, אבל לא האחרונה... הבאה בתור הייתה קוקי פאנצ'טה – קוקי סאן ז'אק עטופים בביקון צרובים על הפלאנצ'ה ברוטב תמרים מתקתק (38 ₪). מיד אחריה נחתה על השולחן מנה גברית של נתחי סינטה ברוטב פורט מתקתק (45 ₪), בכל אופן עוד מעט הערב מסתיים וצריך לשמור אותו ער. האחרונה נקראית אנסלדה דה סיטריקוס וכוללת חסות, פלפל אדום וצהוב, קריספי טורטיה, פילטים של תפוז ופרי העונה – במקרה שלנו תפוח עץ חמצמץ, ברוטב ויניגרט חרדל (21 ₪). תגידו שאני מוזרה, אבל אני פריקית של סלטים ירוקים, ובכלל, מסעדה טובה נמדדת גם (ואלי בעיקר...) בסלט הירוק שלה. ויקי, וגם את, כריסטינה, יצאתן צדיקות.  

חלום ליל קיץ
המסעדה חולקת את שמה עם אותו סרט וודי אלני שמספר על שתי צעירות אמריקאיות – ויקי, מאורסת ועומדת להתחתן וכריסטינה, רוח חופשית שאוהבת להתנסות - המבלות קיץ בספרד, אך לא רק. החצר הפנימית בה נמצאת המסעדה מחולקת לשני אזורים – ויקי – אזור ישיבה נמוך ורגוע, וכריסטינה – בר יין תוסס. מי שחתום על המנות היצירתיות האלה שמתבססות על המטבח הספרדי ומשלבות בחכמה ובחן מרכיבים מקומיים הוא השף דודי בן דוד. לבן דוד קילומטראז' מכובד שכולל  בין השאר את מוזס, תמרה וחדר אוכל. עומר מילר, הבעלים של חדר אוכל, שידך בינו לבין הבעלים של רשת הבנדיקט וויקי כריסטינה ומאז, כבר שנה וחצי, הוא מכין קרוב ל-30 אלף מנות בחודש.

חשבון בבקשה
תפריט טעימות זוגי – 196 ₪
אנסלדה דה סיטריקוס – 21 ₪
קוקי פאנצ'טה – 38 ₪
סינטה – 45 ₪
קרוקט סאן סבסטיאן – 32 ₪
שתי כוסות יין ריוחה קריאנזה – 76 ₪
אספרסו – 10 ₪
סה"כ - 418 ₪

 

*כתבה פרסומית