שקיעה וקוקטייל: הרופטופים הטובים ביותר בתל אביב

אם אתם חובבים של תמונות מרגשות בסטורי, הכתבה הזו היא בדיוק בשבילכם: תל אביב, העיר שלא ישנה לעולם, מציעה לכם את אחד הבילויים הכי שווים ופוטוגנים שיש - תרבות הרופטופ המשגשגת שהפכה לסמל של הלילות התל אביביים. מגגות מסעדות אלגנטיות ועד ברים אינטימיים, העיר הלבנה מאפשרת לכם לחוות את הנוף המדהים שלה מנקודת מבט מיוחדת - לגובה של כמה קומות מעל רחובותיה ההומים.

תרבות הרופטופ בתל אביב התפתחה בעשור האחרון לתופעה מרכזית בחיי הלילה של העיר. הגגות הפתוחים מציעים לא רק מקום לשתות ולאכול, אלא חוויה כוללת של נוף עירוני מרהיב, אווירה רומנטית ייחודית והזדמנות לצפות בשקיעה מהגג הטובה ביותר שיש לעיר להציע. מהנוף הפתוח לים התיכון ועד לקו הרקיע המרהיב של העיר, כל רופטופ מציע פרספקטיבה שונה על תל אביב המוכרת והאהובה.

לא משנה אם אתם בעניין של ערב רומנטי צבוע בכתום של שקיעה, מפגש עסקי יוקרתי באווירה נינוחה או סתם ערב כיף עם חברים, הרופטופים של תל אביב מציעים מענה לכל טעם ובהתאם לכל תקציב. מהמקומות הגובים המרטיטים ועד לפינות האינטימיות החבויות, הגגות הללו הפכו לא רק למקום לשתות ולאכול, אלא לחוויה כייפית שכולנו כל כך צריכים עכשיו.

רופטופים בתל אביב - בין שמיים לקוקטיילים

 צילום: שאטרסטוק

רופטופ 98 - בר גג תל אביב נחשב וסקסי

מעל לרחש העיר, באמצע ההמולה של כיכר דיזינגוף, תמצאו את אחד המקומות הכי וייבים באיזור. ופטופ 98 הוא לא סתם עוד מקום עם נוף - הוא הזמנה לשבת בשקט ולתת לעיר להתרחש מתחתיכם בעוד אתם מתבוננים מלמעלה כמו איזה אל אורבני מודרני. הבריכה הקטנה שבמרכז הגג משקפת את האורות של העיר ויוצרת אשליה של עומק אינסופי, כאילו אתם צוללים לתוך הלילה הרך הזה.

הקרפצ'יו דג הים כאן הוא לא רק מנה - הוא הצהרה. פרוסות הדג הדקיקות נמסות על הלשון בעוד הזיתים הסוריים מוסיפים מליחות עמוקה שמזכירה ים רחוק, והשקדים המלוחים פורצים את החלקות בנגיעות פריכות קצרות. זה בדיוק הסוג של מנה שגורמת לכם לסגור עיניים ולהרגיש שהעולם מושלם, במיוחד כשיש לכם בידיים כוס Gin Passion Fruit שהטוניק שלה מבעבע בעדינות והפסיפלורה מוסיפה מתיקות טרופית שמזכירה חופשות שלא לקחתם עדיין.

הווייב כאן הוא בדיוק מה שהעיר הסוערת הזו צריכה - מקום להאט, לנשום, להתבונן. השקיעה מגג הזה היא חוויה כמעט תרפויטית, כי אתם רואים את תל אביב מתפשטת לכל הכיוונים כמו מפת זהב חמה, ובמקביל מרגישים קצת כמו שאתם בסרט. ולא משנה אם אתם יושבים על הבר עם הברמן שמכין לכם Gin & Tea עם קרם הברגמוט המעונן שלו, או על המרפסת עם חברים על הטרטר בקר הקצת פראי שמגיע עם איולי החרדל החריף - המקום הזה יודע איך לגרום לכם להרגיש מיוחדים ורגועים בו זמנית.

Hive - לצוף מעל רוטשילד

יש משהו כמעט בוגדני בלעלות לגג של רחוב רוטשילד כדי לברוח ממנו. הרחוב הכי מרכזי בעיר, עם כל הטירוף שלו, נהיה פתאום רק נוף מתחת לרגליים. Hive זה המקום שבו אתם יכולים לעמוד מעל הכל, להביט על הפקקים הנצחיים ברוטשילד ולחשוב "מסכנים, הם לא יודעים מה הם מפספסים". המוזיקה כאן לא מנסה להיות יותר מדי חכמה - היא פשוט טובה, מזמינה, גורמת לכם לנוע קצת עם הגוף בעוד אתם שותים.

הפיצה בייקון ודבש כאן היא בדיוק הסוג של מנה שמזכירה לכם למה אתם אוהבים את הפשטות הטובה. הקרמיות של הבייקון מתנגשת בפריכות של הדבש ויוצרת איזה ביף קטן בפה שמסתיים בפיוס מושלם. ואם אתם מתחילים עם הברוסקטה ריבה ובושה מקורמלת, אתם בעצם נכנסים לחגיגה קטנה של טעמים שמבוגרים ומשועשעים בו זמנית. זה בדיוק מה שהעיר הזו צריכה - מקום שיודע להיות רציני ובמקביל לא לוקח את עצמו יותר מדי רצינית.

המקום באמת מתחיל לחיות בערב, כשהתאורה נהיית קצת יותר אינטימית והאנשים מתחילים לנוע יותר חופשי. הקוקטיילים כאן לא מתחכמים, הם פשוט עושים את העבודה - מנגוחיטו שמרגיש כמו חיבוק נוזלי, קלובר קלאב שמזכיר ערבים של חופש. וכשהדיג׳יים המקומיים מתחילים את הסט שלהם, המקום הזה הופך להיות הסוד הכי שמור של רוטשילד - מפלט של שמחה מעל לרחוב שלא מצליח לעצור אף פעם לנשום.

Haiku Skybar - יפן מעל הים התיכון

להיות על הגג של מלון לייטהאוס ולהסתכל על תל אביב תוך כדי אכילת סושי, זה להרגיש שאתם בסרט על תל אביב שנכתב על ידי תל אביבי/ת. מקום שמצליח להיות יפני מבלי להתחזות, ישראלי מבלי להתנצל. Haiku Skybar הוא המקום הזה שבו אתם יכולים לשבת עם חברים, לחלוק מגש סושי צבעוני ולהרגיש שהעיר מתחתיכם היא בדיוק המקום הנכון להיות בו.

ה-Tuna Spicy roll כאן הוא כמעט יצירת אמנות - הטונה האדומה הקצוצה בתיבול היפני החריף מתנגשת בקלילות של האבוקדו והמלפפון, ואז בעטיפה מגיעה עוד טונה, הפעם צרובה, שמוסיפה עומק מעושן. שבבי הטמפורה והצ'ילי מכתירים את הכל בפריכות קטנה שמתפוצצת בפה. זה רול שלוקח את המנה הטיפוסית של סושי בר ומעלה אותה לרמה של משהו שממש שמח לאכול.

הסלמון טורו סשימי ברוטב הפונזו הדרים הוא המקום שבו המטבח היפני פוגש את הטעמים הים-תיכוניים ויוצר שיחה מעניינת. הדג הטרי הזה, עם הטוגראשי שמוסיף קצת חום ואיקורה שמביאה מלחות מפתיעה, גורם לכם להבין למה אנשים נוסעים לטוקיו בשביל אוכל. כשאתם יושבים כאן עם כוס The Holy Potion - הקוקטייל הקסום הזה עם הבקרדי קרטה בלאנקה וליקר הדובדבנים שמתערבב עם תה פרחים כחולים וסירופ תפוז - אתם מבינים שתל אביב יודעת איך לעשות חופשה בלי לעזוב את הבית.

הנוף מכאן הוא זה שמזכיר לכם למה העיר הזו כל כך מיוחדת. בן יהודה מתפתל מתחתיכם כמו נהר אורבני של חיים, והים מנצנץ בראש האופק כמו הבטחה שלעולם לא נגמרת. המקום הזה יודע איך לגרום לכם להרגיש שאתם בחופשה בלי באמת לעזוב את הבית, ואולי זה בדיוק מה שאנחנו כולנו צריכים.

פור דו סול - שקיעה פורטוגזית על הירקון

כשהשמש מתחילה להתכתם בכתום מעל הירקון, המקום הזה הופך להיות כמעט מיסטי. פור דו סול, "בשביל הנשמה" בפורטוגזית, הוא בדיוק מה שהשם מבטיח - מקום שבו אתם יכולים לשבת מול המים, לראות את השמש שוקעת ולהרגיש שהזמן עומד על מקומו רק בשבילכם. זה מקום שיודע בדיוק מה הוא רוצה להיות: ישראלי, חם, מזמין ומלא בטעמים שמזכירים בית.

הסביצ'ה אל פיקו כאן היא המנה שגורמת לכם להבין למה כולם מתלהבים מהמקום. העגבניות הטריות מתערבבות עם העשבים והבצלי השאלוט ויוצרות סימפוניה של רעננות שמתפוצצת בפה, ואז מגיע הפלפל הירוק החריף שמוסיף את הבעיטה הקטנה שהופכת את הכל למעניין. השמנת החמוצה מרככת את החריפות ויוצרת איזון מושלם. כשאתם אוכלים אותה עם הנאצ'וס הפריכים ובידיכם פסיפלורה שפריץ שהבועות שלו מתפוצצות על הלשון ומשאירות טעם של קיץ נצחי, אתם מבינים שזה המקום הכי טוב בעיר לתת לעצמכם לנשום.

הטונה האדומה בסשימי מגיעה טרייה כמו שאפשר רק לקבל כאן, חתוכה בדיוק הנכון ומתובלת בשמן שומשום שמוסיף עומק אסייתי עדין. הסויה לא שולטת, היא רק מלטפת, והעשבים הטריים מוסיפים ירקות שמאזנת את העושר של הדג. הסלט זוקיני הקריספי והצ'ילי האדום יוצרים טקסטורות שמשעשעות, והבוטנים מוסיפים פריכות שמכתירה את הכל. המרגריטה החריפה היא הליווי המושלם - הטקילה הטובה מתחברת עם החריפות העדינה ויוצרת שתייה שמעירה את החושים בלי לשבור אותם.

המקום הזה יודע איך להיות רגוע בלי להיות משעמם, איך להיות ישראלי בלי להיות נדוש. הנוף לירקון, במיוחד בזמן השקיעה, זה משהו שגורם לכם להרגיש שאתם חיים בעיר הכי כייפית בעולם. ואולי זה באמת ככה.

ספיקאיזי - דברו ברוגע ברוטשילד

יש משהו מפתה בלעלות למקום שנקרא ספיקאיזי - כאילו אתם נכנסים לסוד שכולם יודעים עליו אבל איכשהו הוא עדיין מרגיש חשאי. השנדליר הנוצץ והבר המפואר יוצרים אווירה שמזכירה ערבים של ג'אז ומכשפות, אבל המקום לא מתחכם יותר מדי - הוא יודע בדיוק איזה משחק הוא משחק והוא עושה אותו טוב. הגג המואר פה זה לא רק מקום לשבת, זה במה לחיים שלכם, מקום שבו אתם יכולים להרגיש קצת יותר מיוחדים מהרגיל.

הטונה הקצוצה בפונזו בצלים היא המנה שתגרום לכם להבין שהמקום הזה יודע מה הוא עושה. הטונה הטרייה מתפנקת ברכות כמו חמאה, והפונזו הקלילי מוסיף חמצמצות עדינה שמעוררת את החך. הבצלים לא שולטים, הם רק מוסיפים מתיקות דקיקה שמשלימה את עושר הדג. זה טעם שמזכיר ים ורוח ושמש, אבל בצורה מתוחכמת שלא מתבאסת עליכם. הקרפצ'יו פילה הבקר עם שמן הכמהין הוא המשך טבעי - הבשר הורוד והדק מתנגש בעדינות עם טעמי העשבים הפרטיים של הכמהין, ויוצר מנה שמרגישה בו זמנית כפרית ועירונית.

הקוקטיילים פה זה מקום שבו המקום באמת מראה את השרירים שלו. הברמנים כאן יודעים איך לעשות קלאסיקות שמרגישות חדשות, איך לקחת משהו שמוכר ולהוסיף לו פיקנטיות קטנה שהופכת אותו למיוחד. אתם יכולים לשבת על הבר, לראות אותם עובדים, ולהרגיש חלק מהמעשה הקסמים הקטן שקורה כל פעם שהם מכינים משקה. הברזה הצוננת בגג הזה, גם באוגוסט הכי קיצוני, היא בונוס שהופך ערבים בלתי אפשריים לנעימים.

הצ'יפס הביתי הפרוס הדק עם גרידת הלימון זה משהו שנשמע פשוט אבל מתברר כמושלם - הפריכות הזו מתחברת עם הציטרוס הטרי ויוצרת נשנוש שממש לא יכול להיגמר. המקום הזה יודע איך להיות רציני לגבי מה שהוא עושה בלי לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות, ואולי זה בדיוק מה שרוטשילד צריכה - מקום שמכבד את השדרה בלי להתבלף עליה.

הנסיך של בני בנימין

יש משהו נדיר ומרגש במקום שלא מתבייש להיות תל אביבי עד הסוף. הנסיך הוא המקום הזה שאומר "בואו נהיה הכי טובים בלהיות מה שאנחנו" - ולא מנסה להתחזות ללונדון או לניו יורק או לשום מקום אחר. הגג הזה משקיף לנחלת בנימין ואתם יכולים לראות את העיר הקטנה והמטורפת הזו פשוט חיה את החיים שלה מתחתיכם. המבנה ההיסטורי, שפעם היה בית החולים הראשון של העיר, מוסיף עומק שאי אפשר לזייף - זה מקום עם סיפור אמיתי, לא רק עוד רופטופ שקם בן לילה.

כדורי הלבנה המצופים והמטוגנים פה זה המנה שתגרום לכם להתאהב במקום מההתחלה. הלבנה הקרמית בפנים מתנגשת עם הציפוי הפריך מבחוץ, והחציל הבלדי מהאש שמתחתיהם מוסיף מתיקות מעושנת שמקשרת את הכל יחד. העגבניות המרוסקות מוסיפות חמצמצות טרייה שמאזנת את העושר של המנה. זה אוכל שמזכיר בית, אבל בית שמבין טוב מה הוא עושה במטבח.

הכרובית הצלויה עם קרם הסקורדליה זה מקום שבו המטבח המזרח תיכוני פוגש טכניקות מתוחכמות ויוצר משהו שהוא בו זמנית מוכר וחדש. הכרובית הצרובה מקבלת מתיקות עמוקה מהאש, והסקורדליה הקרמי מוסיף עושר שמרכך את הטעמים החדים. השקדים הקלויים והנענע הטרייה מוסיפים טקסטורות ורעננות שהופכות כל ביס למעניין. כשאתם יושבים פה עם כוס קוקטייל מהההפי האור הנדיב שמתחיל בשתיים ונגמר בשבע, אתם מבינים שזה המקום לבלות בלי לחשוש מהחשבון.

הלחמעג'ון כאן הוא גרסה מתוחכמת למשהו שכולנו מכירים, אבל הוא עושה את זה עם כזה סטייל שקשה להתעלם ממנו. הבצק הדקיק והפריך מתחתן עם הטחינת הבזיליקום הירוקה והעשירה, והבשר ה"מפורק" מוסיף מרקם שמעניין לחך. המיקס עלים והבצל הסגול מוסיפים פריכות ומעט חריפות שמעוררת, והסומק הורוד מפזר על הכל מתיקות חמצמצה עדינה. זה המקום שיודע איך לקחת משהו רחוב ולהפוך אותו לחוויה.

המקום הזה זוכר שהוא בית שיכר ותרבות, ואתם יכולים להרגיש את זה באנרגיה. יש כאן הופעות, יש מסיבות, יש חיים אמיתיים שקורים כל הזמן. הסרביס הכיפי והקז'ואלי מוסיף למרגש הכללי של מקום שבו אתם יכולים להגיע כמו שאתם ולהרגיש בבית. זו נסיכות תל אביבית אמיתית - לא פנטזיה על משהו אחר, אלא גאווה במה שיש לנו כאן ועכשיו.

Méli-Mélo - אלגנטי וטעים להפליא

יש משהו מהפנט בלעלות למקום שנקרא Méli-Mélo ולגלות שהוא בדיוק מה שהשם מבטיח - ערבוב מושלם של כל מה שטוב בחיים. הגג של מלון Brown BoBo הוא כמו חלום שהתגשם של מישהו שחלם על פאריז אבל נשאר בתל אביב, ואיזה כיף לו. השיק הבוהמייני-בורגני הזה זה לא תחפושת, זה אישיות אמיתית שיודעת בדיוק מה היא רוצה להיות.

הסשימי טונה האדומה כאן הוא המקום שבו אתם מבינים שמאיר אדוני יודע בדיוק מה הוא עושה. הטונה הטרייה נחתכת בעדינות מושלמת, והסויה עם הסילאן יוצרים מתיקות מלוחה מורכבת שמתחברת לטונה בצורה שמרגישה כמעט אינטימית. הלבנה ההדרים מוסיפה קרמיות מרעננת שמאזנת את עושר הדג, והצ'ילי המותסס מביא חום עדין שלא שולט אלא רק מעורר. הסלטון של עשבי התיבול והבצל המוחמץ מוסיף מימד של רעננות ופריכות שהופך כל ביס לחגיגה קטנה. כשאתם שותים לידו את ה-La Vista Roja עם הבלוודיר הרך, קולי הפטל המתוק וסירופ המאצ'ה הייחודי שמתחבר עם הליים - אתם מבינים שזה לא סתם קוקטייל, זה שיר שירים נוזלי.

הטרטר בקר הוא מקום נוסף שבו השף מראה שהוא מבין דקויות. הבשר הטרי מתחתך בקפידה ומתערבב עם השאלוט החד, הצפלים המלוחים והאנשובי שמוסיף עומק ימי מסתורי. החלמון הטרי מתחבר עם איולי הפטרו שום ויוצר קרמיות עשירה שמחברת את כל הטעמים יחד. הברוסקטה בריוש המלווה היא לא רק לחם - היא במה לכל הטעמים הבוגרים האלה. ה-Cote d'Or הוא הליווי המושלם לטרטר הזה - הדון חוליו בלאנקו מתחבר עם השרטרז' הצהוב והירוק, השרדונה מוסיפה עומק, והברגמוט עם סירופ קליפות הלימון יוצרים ארומטיות הדרית שמשלימה בצורה מושלמת את העושר של הבשר הטרי.

הפרח קישוא הממולא פטה כבשים, נענה ודבש זה המקום שבו המטבח הישראלי פוגש עדינות צרפתית ויוצר משהו שהוא לחלוטין ייחודי. המילוי הקרמי והמתקתק של הפטה מתחבר עם הפריכות העדינה של הפרח המטוגן, והתבשיל מנגולד המרוקאי מתחתיו מוסיף חומיות ועומק שמזכיר בית אבל בגרסה מתוחכמת. קציפת הארטישוק הירושלמי וקריספי הארטישוק מוסיפים טקסטורות שמשעשעות ומפתיעות. המקום הזה יודע איך לקחת מרכיבים שמוכרים ולהפוך אותם למשהו שמרגיש כמו גילוי חדש.

כשאתם יושבים בMéli-Mélo, עם הרוח הקרירה של הגג מנשבת על הפנים והעיר מתפשטת מתחתיכם כמו שטיח מואר, אתם מבינים שזה לא רק עוד מקום לאכול. זה מקום שבו אתם יכולים להרגיש שאתם חיים בסרט טוב, מקום שבו כל פרט מחושב אבל לא מלאכותי. הדאנס בר הקולינרי הזה יודע איך לגרום לכם להרגיש מיוחדים בלי להתנשא אליכם, ואולי זה בדיוק מה שמאיר אדוני רצה ליצור - מקום שבו האוכל, השתייה והאווירה מתחברים יחד ליוצר חוויה שלא רוצים שתיגמר.

צילום תמונת שער: שאטרסטוק

חלק מהמסעדות המופיעות בכתבה הינן לקוחות rest, אך נבחרו ללא שיקולים מסחריים