קילומטרז של פומפי היא המסעדה הבאה של ישראל ובצדק!

בגמר הגדול שהתקיים הערב התמודדו שני שפים ברמת על חלל -  מוכשרים, יצירתיים וגם בעלי אישיות כובשת, כל אחד ואחת בדרכו/דרכה; רינת ינסמן עם מסעדת אננד, מורה לכיתות א' ומדריכת סדנאות בישול אוכל הודי שבאה נטולת כל ניסיון במסעדנות והוכיחה שלהיות אישה חזקה, דעתנית עם טונות של אמביציה וכריזמה זה כל התבשיל שצריך כדי להצליח. עידן בושארי עם מסעדת קילומטרז שהגיע אחרי עשרות שנים בתחום המסעדנות וגדל על ברכיו של גרניט שחינך אותו כהלכה, והנה היום פומפי הפך לשף עצמאי, דעתן, מוכשר בטירוף שיודע איך להוציא מנות חד פעמיות.

מבחן הדרמה של הגמר

לאורך כל הדרך של 'המסעדה הבאה' ידענו לא מעט עליות ומורדות עם רגעי דרמה בלתי נשכחים וגם כאן היה ניסיון להביא קורטוב של דרמה לכל הקילומטרז' הזה.

ינסמן פתחה את הפרק עם ציטוט מרשים אך מעט קלישאתי 'אני רוצה לנצח זה בוער בי',

היא מזכירה לכולנו את שיאי הדרמה בחייה כילדה שהרגישה שונה בשל מוצאה וצבעה וכמה שהייתה ילדה שונה שכולם התרחקו ממנה. היום היא מבינה שהשורשים שלה הם מהודו (השורשים של הבוחשת זה מהספר בכפר סבא שעושה לה צבע אדום תמורת 250 שקלים) וגאה בזה, ולמעשה כולנו גאים בה ועוד יותר רוצים לטעום את האוכל שלה. ינסמן מרגשת בעיקר בגלל האותנטיות שלה והיכלות שלה להתמזג בעולם המסעדנות למרות שמעולם לא הייתה בו והכל בגלל אהבתה העצומה לאוכל ולמורשת ממנה הגיעה.

רינת ינסמן, צילום: נוי עינב

במקביל אליה פומפי מביא את הסיפור שלו שכבר כולנו מכירים – 10 שנים מסעדנות, 8 שנים מחניודה, התמכרות בנו -יורק, ואסף גרניט אחד שעוזר לו לצאת מעולם ההתמכרות. למרות שבגמר הנוכחי אפשר לומר שגרניט 'זרק' אותו כמו שזורקים בת זוג ששבה אלינו מארצות הכפור. פומפי אומר לנו כמה שעבר הרבה בחיים שלו, 1122  ימים של אסירות תודה על עוד יום נקי, והוא מוסיף בצניעות והתרגשות: "זה הזמן שלי להיות מספר 1"- רגע מרגש וכל כך נכון לאחר מאבק של שנים של רדיפה אחרי החלום.

מנת הראווה - מנת מנצחת VS שעמום רגשני באורך 25 דקות

גילוי נאות - 'הבוחשת בקדרה' מודה שבאופן אישי היא סולדת מקרמים ומיני רטבים שנמרחים לה על היד אזי סביר להניח שהייתי מנגבת את שליכטת 'פומפי' בסינר שלו או בחליפות ארבעת ה'גברים/נשים בשחור". המנחה, רותם ישראל, הסבירה לנו את כל הסבבים והחוקים והגדירה את המשימה הראשונה כמנת ראווה. מנה שנרקחת לה אל מול הלקוח שחייבת להיות גם מאוד אינסטגרמית באישיותה! רינת ינסמן מכינה ביריאני כמנה המושרשת בה מסבתא עם רינג מבצק סמוסה המקושט בפרחים ובתוכו עשרות שכבות של אורז, תפוחי אדמה, בשר כבש, בצל מטוגן, משקה זעפרן, קשיו צ'אטני מנגו ועוד דברים נשכחים כמו גחל שצץ לפתע. למרות שהשופטים עפים על ה'לוק' של המנה הם מתלוננים על הטעם – רוסו מתבאסת עד כדי הרמת קול מכך שמדובר בארוחה משפחתית שלא מתאימה למסעדה ושהיא חכתה 25 דקות למנה ועולבת בה כשהיא אומרת לה שהיא טבחית מעולה ומסעדנית פחות, מושיק לא נותן נקודות כי לא טעים לו, שטרית אומר שלא היה מושלם ובקיצור גרניט נותן לה 5 נקודות כדי להוכיח לנו שהוא נטש את דמות הרגזני ורינת מסיימת עם פרצוף חמוץ.

בגמר הגדול שהתקיים הערב התמודדו שני שפים ברמת על חלל -  מוכשרים, יצירתיים וגם בעלי אישיות כובשת, כל אחד ואחת בדרכו/דרכה; רינת ינסמן עם מסעדת 'אננד', מורה לכיתות א' ומדריכת סדנאות בישול אוכל הודי שבאה נטולת כל ניסיון במסעדנות והוכיחה שלהיות אישה חזקה, דעתנית עם טונות של אמביציה וכריזמה זה כל התבשיל שצריך כדי להצליח. עידן בושארי עם מסעדת 'פומפי' שהגיע אחרי עשרות שנים בתחום המסעדנות וגדל על ברכיו של גרניט שחינך אותו כהלכה, והנה היום פומפי הפך לשף עצמאי, דעתן, מוכשר בטירוף שיודע איך להוציא מנות חד פעמיות.

מבחן הדרמה של הגמר

לאורך כל הדרך של 'המסעדה הבאה' ידענו לא מעט עליות ומורדות עם רגעי דרמה בלתי נשכחים וגם כאן היה ניסיון להביא קורטוב של דרמה לכל הקילומטרז' הזה.

ינסמן פתחה את הפרק עם ציטוט מרשים אך מעט קלישאתי 'אני רוצה לנצח זה בוער בי',

היא מזכירה לכולנו את שיאי הדרמה בחייה כילדה שהרגישה שונה בשל מוצאה וצבעה וכמה שהייתה ילדה שונה שכולם התרחקו ממנה. היום היא מבינה שהשורשים שלה הם מהודו (השורשים של הבוחשת זה מהספר בכפר סבא שעושה לה צבע אדום תמורת 250 שקלים) וגאה בזה, ולמעשה כולנו גאים בה ועוד יותר רוצים לטעום את האוכל שלה. ינסמן מרגשת בעיקר בגלל האותנטיות שלה והיכלות שלה להתמזג בעולם המסעדנות למרות שמעולם לא הייתה בו והכל בגלל אהבתה העצומה לאוכל ולמורשת ממנה הגיעה.

במקביל אליה פומפי מביא את הסיפור שלו שכבר כולנו מכירים – 10 שנים מסעדנות, 8 שנים מחניודה, התמכרות בנו -יורק, ואסף גרניט אחד שעוזר לו לצאת מעולם ההתמכרות. למרות שבגמר הנוכחי אפשר לומר שגרניט 'זרק' אותו כמו שזורקים בת זוג ששבה אלינו מארצות הכפור. פומפי אומר לנו כמה שעבר הרבה בחיים שלו, 1122  ימים של אסירות תודה על עוד יום נקי, והוא מוסיף בצניעות והתרגשות: "זה הזמן שלי להיות מספר 1"- רגע מרגש וכל כך נכון לאחר מאבק של שנים של רדיפה אחרי החלום.

בגמר הגדול שהתקיים הערב התמודדו שני שפים ברמת על חלל -  מוכשרים, יצירתיים וגם בעלי אישיות כובשת, כל אחד ואחת בדרכו/דרכה; רינת ינסמן עם מסעדת 'אננד', מורה לכיתות א' ומדריכת סדנאות בישול אוכל הודי שבאה נטולת כל ניסיון במסעדנות והוכיחה שלהיות אישה חזקה, דעתנית עם טונות של אמביציה וכריזמה זה כל התבשיל שצריך כדי להצליח. עידן בושארי עם מסעדת 'פומפי' שהגיע אחרי עשרות שנים בתחום המסעדנות וגדל על ברכיו של גרניט שחינך אותו כהלכה, והנה היום פומפי הפך לשף עצמאי, דעתן, מוכשר בטירוף שיודע איך להוציא מנות חד פעמיות.

מבחן הדרמה של הגמר

לאורך כל הדרך של 'המסעדה הבאה' ידענו לא מעט עליות ומורדות עם רגעי דרמה בלתי נשכחים וגם כאן היה ניסיון להביא קורטוב של דרמה לכל הקילומטרז' הזה.

ינסמן פתחה את הפרק עם ציטוט מרשים אך מעט קלישאתי 'אני רוצה לנצח זה בוער בי',

היא מזכירה לכולנו את שיאי הדרמה בחייה כילדה שהרגישה שונה בשל מוצאה וצבעה וכמה שהייתה ילדה שונה שכולם התרחקו ממנה. היום היא מבינה שהשורשים שלה הם מהודו (השורשים של הבוחשת זה מהספר בכפר סבא שעושה לה צבע אדום תמורת 250 שקלים) וגאה בזה, ולמעשה כולנו גאים בה ועוד יותר רוצים לטעום את האוכל שלה. ינסמן מרגשת בעיקר בגלל האותנטיות שלה והיכלות שלה להתמזג בעולם המסעדנות למרות שמעולם לא הייתה בו והכל בגלל אהבתה העצומה לאוכל ולמורשת ממנה הגיעה.

במקביל אליה פומפי מביא את הסיפור שלו שכבר כולנו מכירים – 10 שנים מסעדנות, 8 שנים מחניודה, התמכרות בנו -יורק, ואסף גרניט אחד שעוזר לו לצאת מעולם ההתמכרות. למרות שבגמר הנוכחי אפשר לומר שגרניט 'זרק' אותו כמו שזורקים בת זוג ששבה אלינו מארצות הכפור. פומפי אומר לנו כמה שעבר הרבה בחיים שלו, 1122  ימים של אסירות תודה על עוד יום נקי, והוא מוסיף בצניעות והתרגשות: "זה הזמן שלי להיות מספר 1"- רגע מרגש וכל כך נכון לאחר מאבק של שנים של רדיפה אחרי החלום.

מנת הראווה  - מנת מנצחת VS שעמום רגשני שארך 25 דקות

גילוי נאות - 'הבוחשת בקדרה' מודה שבאופן אישי היא סולדת מקרמים ומיני רטבים שנמרחים לה על היד אזי סביר להניח שהייתי מנגבת את שליכטת 'פומפי' בסינר שלו או בחליפות ארבעת ה'גברים/נשים בשחור". המנחה, רותם ישראל,  הסבירה לנו את כל הסבבים והחוקים והגדירה את המשימה הראשונה כמנת ראווה.  מנה שנרקחת לה אל מול הלקוח שחייבת להיות גם מאוד אינסטגרמית באישיותה! רינת ינסמן מכינה ביריאני כמנה המושרשת בה מסבתא עם רינג מבצק סמוסה המקושט בפרחים ובתוכו עשרות שכבות של אורז, תפוחי אדמה, בשר כבש, בצל מטוגן, משקה זעפרן, קשיו צ'אטני מנגו ועוד דברים נשכחים כמו גחל שצץ לפתע. למרות שהשופטים עפים על ה'לוק' של המנה הם מתלוננים על הטעם – רוסו מתבאסת עד כדי הרמת קול מכך שמדובר בארוחה משפחתית שלא מתאימה למסעדה ושהיא חכתה 25 דקות למנה ועולבת בה כשהיא אומרת לה שהיא טבחית מעולה ומסעדנית פחות, מושיק לא נותן נקודות כי לא טעים לו,  שטרית אומר שלא היה מושלם ובקיצור גרניט נותן לה 5 נקודות כדי להוכיח לנו שהוא נטש את דמות הרגזני ורינת מסיימת עם פרצוף חמוץ.

'פומפי' עושה אוכל עונתי ישראלי עם מוצרים מכל קצוות הארץ - – פול ירוק, דג, תבשיל נואה (מעולם לא ידעתי שיש דבר כזה חוץ מנועה השכנה האנרגטית) ומגיש 2 מנות  - חמה וקרה שמורכבות מאותם חומרי גלם בפרשנות שונה. הוא שם שליכטה על היד (יאק...) השופטים מתלקקים כמו חתולים אחרי קופסאות טונה, רוסו אהבה והעניקה לו 5 נקודות, ואליה מצטרפים גם מושיק ושטרית ורק גרניט חזר להיות רגזני ומאשים את פומפי בגניבת קונספט כשאומר לו שהם חייבים להיפרד באופן מושלם או במילים אחרות 'אל תעתיק ממני יותר כי אני המלך התותח שהמציא שליכטה דביקה על היד'.

סרוויס בהפתעה  עם מנה ראשונה

הסבב המכריע נפתח בצמד ה'גברים ממחוז מדיסון' הלו הם המשקיעים שלנו ניר וליאון ממלונות בראון שנראה לי שאין אדם בישראל שאינו יודע כעת:

1.מה זה מלונות בראון 2. היכן הם ממוקמים 3. מי הם המקימים; השניים מעניקים לרינת 9 ול'פומפי' 10 עגול ומבליחים חזרה לחדר המלון שלהם.

כעת פומפי ורינת צרכים להאכיל 50 איש במנה עיקרית ומנת פתיחה שעשויים מחומרי גלם שההפקה בחרה עבורם.

פומפי מכין מנת טורטליני עם פרשנויות ושיטות הכנה שונות של בצל ו'הבוחשת' מודה שמעולם לא ידעה שלבצל יש כל כך הרבה אפשרויות בחייו הקצרים וצורבי העיניים,

פומפי מזמר כל הדרך לבישול ונראה שלשבריר שנייה החמודי התבלבל בקונספט.

רינת מכינה מנה של דג צרוב עם נאן ושני שומר בצד ובראשונה היא מכינה חסה ממולאת בפרגית מפורקת – שתי המנות נראות יפיפיות וטעימות, שני המתמודדים מתחבקים עם מכריהם וארבעת הגברים/נשים בשחור מתיישבים על שולחן רוחבי מול כל האורחים ממש כמו בחתונה של גרוזינים ומחכים למצעד המנות.  החסה של רינת מקבל את אהבתה של רוסו שקולה נשמע משל בכי ממשש ובא אך הוא לא, גנירט אומר שזה אחלה ומושיק ושטרית מבואסים כמו החסה בצלחת. הראשונה של פומפי – יוגורט עם קישואים, אנטיאס ומיני קשקושים זוכה לתשואות של כל חבר השופטים ושל אבא (גרניט).

מנה עיקרית שעושה טוב לגרניט

למנה העיקרית רינת ינסמן מגישה מאצ'י שזה דג ברוטב ירוקים שמיר, כוסברה, נענע יוגורט – היא מקבלת ים מחמאות על כך שהמציאה קארי משלה בדמותו של יוגורט,

שטרית אומר לה שיש כאן  שילוב של דברים שגרמו לו להתרגש, גרניט טוען שהיה כאן רגע של כוכבי מישלן, רוסו אומרת לה כמה שהיא ייצור מוזר ורק מושיק יושב ב'אוסול' ואומר שהמנה לא 'העיפה' אותו וגרניט ורוסו אף מנסים לריב אתו ולהניע אותו לפעולת הלחיצה אך הוא נותר בסירובו. פומפי עשה בשכל ושיחק בכל אפשרויות הבצל שאפילו הבצל לא ידע שהן קיימות והכין טורטליני ממולא בצל, שאלוט, בצל מטוגן שחבר השופטים לועסים בתינוג עם הבעות של אלפקה ממצפה רמון. בזמן הלעיסה פומפי הפל לשר הכלכלה ופרשן את העלות תועלת שיש מבצל משל היה יו"ר איגוד מגדלי הבצל העולמי. רוסו מחמיאה לו על הגישה והטעם,  שטרית  אומר כמה שזה מאתגר לקחת חומר גלם צנוע כמו בצל ולשים  אותו בקדמת הבמה, מושיק מבסוט ולבסוף גם גרניט מבסוט ורגע לפני שנגמר הפורמט הוא מנסה לייצר דרמה אחרונה נוספת ואומר לפומפי 'שמת לב שבמשך כל הגמר הזה אף אחד לא דיבר מילה על זה שאתה מכור?" וכאבא אומר לו כמה שהוא טוב בזכות עצמו וכמה שהוא צריך רשת תמיכה אחרת שזה לא הוא  - אין ספק שגרניט יודע לזרוק אנשים בצורה רומנטית שעוברת מסך.

קילומטראז' של קולינריה במיטבה

רגע ההכרעה הגיע, ארבעת המופלאים מדקלמים את המשפט שהמורה נתנה להם לטקס סיום ביה"ס - גרניט: "התרגשות גדולה מי שיצא זו תהיה המסעדה הבאה וכולם ירצו לבוא ולאכול בה" , שטרית" "סיכום של טיול שעשינו בעולם" , מושיק:  "אני מביט על המסע וכל מה שטעמנו ואני יכול להגיד שאני מקנא במתמודד כי בקצה כולם רוצים מסעדה" ורוסו: " אנחנו משנים את החיים של מי שזוכה". כל אחד דקלם את המשפט שלו רגע לפני שכל הארבעה נכנסו למסעדת 'קילומטראז''!

פומפי – ענווה, כשרון, וירטואוזיות, יצירתיות את כל אלה פגשנו בעונה הזו של 'המסעדה הבאה' ונפגוש במסעדה שלו 'קילומירז' שתפתח ממש מחר למשך שנה שלמה! מסעדה שאין ספק שכולכם חייבים להזמין מקום ולאכול בה – בגלל האוכל המיוחד שאין בשום מקום אחר כי אין בו את פומפי! האהבה, הרגישות, התבונה שלו מולידים קולינריה משובחת ומקורית עם קילומטרז' של רעננות, יצירתיות וטעם שכולו פומפי!

מילות פרידה מפי הבוחשת

תענוג היה ללוות אתכם עונה שלמה של 'המסעדה הבאה'! ראינו אסונות ויזואליים כמו חליפותיו של גרניט, טעמנו מערבונים רבים פרי ידיו של הקאובוי השחור יונתן רושפלד, שמעורר חיל ורעדה בכל פאב אזורי כמו שריף מהסרטים ו..וואו כמה שחיכינו ל'ביט' הפתיחה המבשר על בואך יונתן רושפלד היקר. הבטנו בעשרות אסונות קולינריים, תקוות וחלומות של שפים מתחילים או וותיקים כאחד שהתרסקו לנו על קרש החיתוך הטלוויזיוני, שמענו ודמענו לעשרות דרמות אישיות וסיפורים של מתחרים שהתחרו על לבנו..ולבסוף התאהבנו בארבעת המנחים שמשל עונה שלמה הקפידו ללכת בשורה אחת ישרה, נבוכים וממושמעים היישר לחדר המורים. ואני 'הבוחשת' העברתי עונה שלמה על פיצות קפואות, ניגוב חומוס שפג תוקפו אשר נמלט מעבר לקו הירוק, שקשוקה תוצרת בית שנרדמה בדרך לפה עקב חוסר עניין הציבור וכמובן ערמות של טישו – כי בכל הבוחש רגישה ורגיזה לכל התבלינים שבחיים.

אז..תרבחו ותסעדו ולא לשכוח להיכנס ל'זאפ' ולהזמין מקום במסעדתו של פומפי 'קילומטרז' כי יש מצב שיהיה לכם הרבה מעבר לקילומיטרז' של המתנה!

מנת הראווה  - מנת מנצחת VS שעמום רגשני שארך 25 דקות

גילוי נאות - 'הבוחשת בקדרה' מודה שבאופן אישי היא סולדת מקרמים ומיני רטבים שנמרחים לה על היד אזי סביר להניח שהייתי מנגבת את שליכטת 'פומפי' בסינר שלו או בחליפות ארבעת ה'גברים/נשים בשחור". המנחה, רותם ישראל,  הסבירה לנו את כל הסבבים והחוקים והגדירה את המשימה הראשונה כמנת ראווה.  מנה שנרקחת לה אל מול הלקוח שחייבת להיות גם מאוד אינסטגרמית באישיותה! רינת ינסמן מכינה ביריאני כמנה המושרשת בה מסבתא עם רינג מבצק סמוסה המקושט בפרחים ובתוכו עשרות שכבות של אורז, תפוחי אדמה, בשר כבש, בצל מטוגן, משקה זעפרן, קשיו צ'אטני מנגו ועוד דברים נשכחים כמו גחל שצץ לפתע. למרות שהשופטים עפים על ה'לוק' של המנה הם מתלוננים על הטעם – רוסו מתבאסת עד כדי הרמת קול מכך שמדובר בארוחה משפחתית שלא מתאימה למסעדה ושהיא חכתה 25 דקות למנה ועולבת בה כשהיא אומרת לה שהיא טבחית מעולה ומסעדנית פחות, מושיק לא נותן נקודות כי לא טעים לו,  שטרית אומר שלא היה מושלם ובקיצור גרניט נותן לה 5 נקודות כדי להוכיח לנו שהוא נטש את דמות הרגזני ורינת מסיימת עם פרצוף חמוץ.

'פומפי' עושה אוכל עונתי ישראלי עם מוצרים מכל קצוות הארץ - – פול ירוק, דג, תבשיל נואה (מעולם לא ידעתי שיש דבר כזה חוץ מנועה השכנה האנרגטית) ומגיש 2 מנות  - חמה וקרה שמורכבות מאותם חומרי גלם בפרשנות שונה. הוא שם שליכטה על היד (יאק...) השופטים מתלקקים כמו חתולים אחרי קופסאות טונה, רוסו אהבה והעניקה לו 5 נקודות, ואליה מצטרפים גם מושיק ושטרית ורק גרניט חזר להיות רגזני ומאשים את פומפי בגניבת קונספט כשאומר לו שהם חייבים להיפרד באופן מושלם או במילים אחרות 'אל תעתיק ממני יותר כי אני המלך התותח שהמציא שליכטה דביקה על היד'.

סרוויס בהפתעה  עם מנה ראשונה

הסבב המכריע נפתח בצמד ה'גברים ממחוז מדיסון' הלו הם המשקיעים שלנו

ניר וליאון ממלונות בראון שנראה לי שאין אדם בישראל שאינו יודע כעת:

1.מה זה מלונות בראון 2. היכן הם ממוקמים 3. מי הם המקימים -

השנים מעניקים לרינת 9 ול'פומפי' 10 עגול ומבליחים חזרה לחדר המלון שלהם.

כעת פומפי ורינת צרכים להאכיל 50 איש במנה עיקרית ומנת פתיחה שעשויים מחומרי גלם שההפקה בחרה עבורם.

פומפי מכין מנת טורטליני עם פרשנויות ושיטות הכנה שונות של בצל ו'הבוחשת' מודה שמעולם לא ידעה שלבצל יש כל כך הרבה אפשרויות בחייו הקצרים וצורבי העיניים,

פומפי מזמר כל הדרך לבישול ונראה שלשבריר שנייה החמודי התבלבל בקונספט.

רינת מכינה מנה של דג צרוב עם נאן ושני שומר בצד ובראשונה היא מכינה חסה ממולאת בפרגית מפורקת – שתי המנות נראות יפיפיות וטעימות, שני המתמודדים מתחבקים עם מכריהם וארבעת הגברים/נשים בשחור מתיישבים על שולחן רוחבי מול כל האורחים ממש כמו בחתונה של גרוזינים ומחכים למצעד המנות.  החסה של רינת מקבל את אהבתה של רוסו שקולה נשמע משל בכי ממשש ובא אך הוא לא, גנירט אומר שזה אחלה ומושיק ושטרית מבואסים כמו החסה בצלחת. הראשונה של פומפי – יוגורט עם קישואים, אנטיאס ומיני קשקושים זוכה לתשואות של כל חבר השופטים ושל אבא (גרניט).

מנה עיקרית שעושה טוב לגרניט

למנה העיקרית רינת ינסמן מגישה מאצ'י שזה דג ברוטב ירוקים שמיר, כוסברה, נענע יוגורט – היא מקבלת ים מחמאות על כך שהמציאה קארי משלה בדמותו של יוגורט,

שטרית אומר לה שיש כאן  שילוב של דברים שגרמו לו להתרגש, גרניט טוען שהיה כאן רגע של כוכבי מישלן, רוסו אומרת לה כמה שהיא ייצור מוזר ורק מושיק יושב ב'אוסול' ואומר שהמנה לא 'העיפה' אותו וגרניט ורוסו אף מנסים לריב אתו ולהניע אותו לפעולת הלחיצה אך הוא נותר בסירובו. פומפי עשה בשכל ושיחק בכל אפשרויות הבצל שאפילו הבצל לא ידע שהן קיימות והכין טורטליני ממולא בצל, שאלוט, בצל מטוגן שחבר השופטים לועסים בתינוג עם הבעות של אלפקה ממצפה רמון. בזמן הלעיסה פומפי הפל לשר הכלכלה ופרשן את העלות תועלת שיש מבצל משל היה יו"ר איגוד מגדלי הבצל העולמי. רוסו מחמיאה לו על הגישה והטעם,  שטרית  אומר כמה שזה מאתגר לקחת חומר גלם צנוע כמו בצל ולשים  אותו בקדמת הבמה, מושיק מבסוט ולבסוף גם גרניט מבסוט ורגע לפני שנגמר הפורמט הוא מנסה לייצר דרמה אחרונה נוספת ואומר לפומפי 'שמת לב שבמשך כל הגמר הזה אף אחד לא דיבר מילה על זה שאתה מכור?" וכאבא אומר לו כמה שהוא טוב בזכות עצמו וכמה שהוא צריך רשת תמיכה אחרת שזה לא הוא  - אין ספק שגרניט יודע לזרוק אנשים בצורה רומנטית שעוברת מסך.

קילומטראז' של קולינריה במיטבה

רגע ההכרעה הגיע, ארבעת המופלאים מדקלמים את המשפט שהמורה נתנה להם לטקס סיום ביה"ס - גרניט: "התרגשות גדולה מי שיצא זו תהיה המסעדה הבאה וכולם ירצו לבוא ולאכול בה" , שטרית" "סיכום של טיול שעשינו בעולם" , מושיק:  "אני מביט על המסע וכל מה שטעמנו ואני יכול להגיד שאני מקנא במתמודד כי בקצה כולם רוצים מסעדה" ורוסו: " אנחנו משנים את החיים של מי שזוכה". כל אחד דקלם את המשפט שלו רגע לפני שכל הארבעה נכנסו למסעדת 'קילומטראז''!

פומפי – ענווה, כשרון, וירטואוזיות, יצירתיות את כל אלה פגשנו בעונה הזו של 'המסעדה הבאה' ונפגוש במסעדה שלו 'קילומירז' שתפתח ממש מחר למשך שנה שלמה! מסעדה שאין ספק שכולכם חייבים להזמין מקום ולאכול בה – בגלל האוכל המיוחד שאין בשום מקום אחר כי אין בו את פומפי! האהבה, הרגישות, התבונה שלו מולידים קולינריה משובחת ומקורית עם קילומטרז' של רעננות, יצירתיות וטעם שכולו פומפי!

עידן בושארי, צילום: נוי עינב

מילות פרידה מפי הבוחשת

תענוג היה ללוות אתכם עונה שלמה של 'המסעדה הבאה'! ראינו אסונות ויזואליים כמו חליפותיו של גרניט, טעמנו מערבונים רבים פרי ידיו של הקאובוי השחור יונתן רושפלד, שמעורר חיל ורעדה בכל פאב אזורי כמו שריף מהסרטים ו..וואו כמה שחיכינו ל'ביט' הפתיחה המבשר על בואך יונתן רושפלד היקר. הבטנו בעשרות אסונות קולינריים, תקוות וחלומות של שפים מתחילים או וותיקים כאחד שהתרסקו לנו על קרש החיתוך הטלוויזיוני, שמענו ודמענו לעשרות דרמות אישיות וסיפורים של מתחרים שהתחרו על לבנו..ולבסוף התאהבנו בארבעת המנחים שמשל עונה שלמה הקפידו ללכת בשורה אחת ישרה, נבוכים וממושמעים היישר לחדר המורים. ואני 'הבוחשת' העברתי עונה שלמה על פיצות קפואות, ניגוב חומוס שפג תוקפו אשר נמלט מעבר לקו הירוק, שקשוקה תוצרת בית שנרדמה בדרך לפה עקב חוסר עניין הציבור וכמובן ערמות של טישו – כי בכל הבוחש רגישה ורגיזה לכל התבלינים שבחיים.

אז... תרבחו ותסעדו ולא לשכוח להיכנס ל'זאפ' ולהזמין מקום במסעדתו של פומפי 'קילומטרז', כי יש מצב שיהיה לכם הרבה מעבר לקילומיטרז' של המתנה!

'פומפי' עושה אוכל עונתי ישראלי עם מוצרים מכל קצוות הארץ - פול ירוק, דג, תבשיל נואה (מעולם לא ידעתי שיש דבר כזה חוץ מנועה השכנה האנרגטית) ומגיש 2 מנות - חמה וקרה שמורכבות מאותם חומרי גלם בפרשנות שונה. הוא שם שליכטה על היד (יאק...) השופטים מתלקקים כמו חתולים אחרי קופסאות טונה, רוסו אהבה והעניקה לו 5 נקודות, ואליה מצטרפים גם מושיק ושטרית ורק גרניט חזר להיות רגזני ומאשים את פומפי בגניבת קונספט כשאומר לו שהם חייבים להיפרד באופן מושלם או במילים אחרות 'אל תעתיק ממני יותר כי אני המלך התותח שהמציא שליכטה דביקה על היד'.

סרוויס בהפתעה עם מנה ראשונה

הסבב המכריע נפתח בצמד ה'גברים ממחוז מדיסון' הלו הם המשקיעים שלנו ניר וליאון ממלונות בראון, שנראה לי שאין אדם בישראל שאינו יודע כעת:

1.מה זה מלונות בראון 2. היכן הם ממוקמים 3. מי הם המקימים - השניים מעניקים לרינת 9 ול'פומפי' 10 עגול, ומבליחים חזרה לחדר המלון שלהם.

כעת פומפי ורינת צרכים להאכיל 50 איש במנה עיקרית ומנת פתיחה שעשויים מחומרי גלם שההפקה בחרה עבורם.

פומפי מכין מנת טורטליני עם פרשנויות ושיטות הכנה שונות של בצל ו'הבוחשת' מודה שמעולם לא ידעה שלבצל יש כל כך הרבה אפשרויות בחייו הקצרים וצורבי העיניים,

פומפי מזמר כל הדרך לבישול ונראה שלשבריר שנייה החמודי התבלבל בקונספט.

רינת מכינה מנה של דג צרוב עם נאן ושני שומר בצד ובראשונה היא מכינה חסה ממולאת בפרגית מפורקת – שתי המנות נראות יפיפיות וטעימות, שני המתמודדים מתחבקים עם מכריהם וארבעת הגברים/נשים בשחור מתיישבים על שולחן רוחבי מול כל האורחים ממש כמו בחתונה של גרוזינים ומחכים למצעד המנות. החסה של רינת מקבל את אהבתה של רוסו שקולה נשמע משל בכי ממשש ובא אך הוא לא, גנירט אומר שזה אחלה ומושיק ושטרית מבואסים כמו החסה בצלחת. הראשונה של פומפי – יוגורט עם קישואים, אנטיאס ומיני קשקושים זוכה לתשואות של כל חבר השופטים ושל אבא (גרניט).

מנה עיקרית שעושה טוב לגרניט

למנה העיקרית רינת ינסמן מגישה מאצ'י שזה דג ברוטב ירוקים שמיר, כוסברה, נענע יוגורט – היא מקבלת ים מחמאות על כך שהמציאה קארי משלה בדמותו של יוגורט,

שטרית אומר לה שיש כאן  שילוב של דברים שגרמו לו להתרגש, גרניט טוען שהיה כאן רגע של כוכבי מישלן, רוסו אומרת לה כמה שהיא ייצור מוזר ורק מושיק יושב ב'אוסול' ואומר שהמנה לא 'העיפה' אותו וגרניט ורוסו אף מנסים לריב אתו ולהניע אותו לפעולת הלחיצה אך הוא נותר בסירובו. פומפי עשה בשכל ושיחק בכל אפשרויות הבצל שאפילו הבצל לא ידע שהן קיימות והכין טורטליני ממולא בצל, שאלוט, בצל מטוגן שחבר השופטים לועסים בתינוג עם הבעות של אלפקה ממצפה רמון. בזמן הלעיסה פומפי הפל לשר הכלכלה ופרשן את העלות תועלת שיש מבצל משל היה יו"ר איגוד מגדלי הבצל העולמי. רוסו מחמיאה לו על הגישה והטעם,  שטרית  אומר כמה שזה מאתגר לקחת חומר גלם צנוע כמו בצל ולשים  אותו בקדמת הבמה, מושיק מבסוט ולבסוף גם גרניט מבסוט ורגע לפני שנגמר הפורמט הוא מנסה לייצר דרמה אחרונה נוספת ואומר לפומפי 'שמת לב שבמשך כל הגמר הזה אף אחד לא דיבר מילה על זה שאתה מכור?" וכאבא אומר לו כמה שהוא טוב בזכות עצמו וכמה שהוא צריך רשת תמיכה אחרת שזה לא הוא  - אין ספק שגרניט יודע לזרוק אנשים בצורה רומנטית שעוברת מסך.

קילומטראז' של קולינריה במיטבה

רגע ההכרעה הגיע, ארבעת המופלאים מדקלמים את המשפט שהמורה נתנה להם לטקס סיום ביה"ס - גרניט: "התרגשות גדולה מי שיצא זו תהיה המסעדה הבאה וכולם ירצו לבוא ולאכול בה" , שטרית" "סיכום של טיול שעשינו בעולם" , מושיק:  "אני מביט על המסע וכל מה שטעמנו ואני יכול להגיד שאני מקנא במתמודד כי בקצה כולם רוצים מסעדה" ורוסו: " אנחנו משנים את החיים של מי שזוכה". כל אחד דקלם את המשפט שלו רגע לפני שכל הארבעה נכנסו למסעדת 'קילומטראז''!

פומפי – ענווה, כשרון, וירטואוזיות, יצירתיות את כל אלה פגשנו בעונה הזו של 'המסעדה הבאה' ונפגוש במסעדה שלו 'קילומירז' שתפתח ממש מחר למשך שנה שלמה! מסעדה שאין ספק שכולכם חייבים להזמין מקום ולאכול בה – בגלל האוכל המיוחד שאין בשום מקום אחר כי אין בו את פומפי! האהבה, הרגישות, התבונה שלו מולידים קולינריה משובחת ומקורית עם קילומטרז' של רעננות, יצירתיות וטעם שכולו פומפי!

רגע ההכרזה, צילום: נוי עינב

מילות פרידה מפי הבוחשת

תענוג היה ללוות אתכם עונה שלמה של 'המסעדה הבאה'! ראינו אסונות ויזואליים כמו חליפותיו של גרניט, טעמנו מערבונים רבים פרי ידיו של הקאובוי השחור יונתן רושפלד, שמעורר חיל ורעדה בכל פאב אזורי כמו שריף מהסרטים ו..וואו כמה שחיכינו ל'ביט' הפתיחה המבשר על בואך יונתן רושפלד היקר. הבטנו בעשרות אסונות קולינריים, תקוות וחלומות של שפים מתחילים או וותיקים כאחד שהתרסקו לנו על קרש החיתוך הטלוויזיוני, שמענו ודמענו לעשרות דרמות אישיות וסיפורים של מתחרים שהתחרו על לבנו..ולבסוף התאהבנו בארבעת המנחים שמשל עונה שלמה הקפידו ללכת בשורה אחת ישרה, נבוכים וממושמעים היישר לחדר המורים. ואני 'הבוחשת' העברתי עונה שלמה על פיצות קפואות, ניגוב חומוס שפג תוקפו אשר נמלט מעבר לקו הירוק, שקשוקה תוצרת בית שנרדמה בדרך לפה עקב חוסר עניין הציבור וכמובן ערמות של טישו – כי בכל הבוחש רגישה ורגיזה לכל התבלינים שבחיים.

אז..תרבחו ותסעדו ולא לשכוח להיכנס ל'זאפ' ולהזמין מקום במסעדתו של פומפי 'קילומטרז' כי יש מצב שיהיה לכם הרבה מעבר לקילומיטרז' של המתנה!