המסעדה הבאה - Lee Lee - גורמה של ארומה איטלקית

הכיצד דווקא ברבי עם זקן כבשה את ליבנו ולאן נעלם קן? למה איש לא עצר את העיצוב המזעזע של הוורדים הוורודים? למה לרוסו יש חור בגודל סטייק בלב? ואיך ייתכן שדווקא אישה חזקה כמו רוסו, שמאדירה כוח נשי בועט, תחליק לשחצני על זה שהוא תכלס סתם לה ת׳פה והראה סימני אגרסיה מדאיגים ביותר? ו... שאלת טריוויה לקהל הקוראים, כדי שלא תגידו שהבוחשת בקדרה לא מאתגרת אתכם, איזה סלבריטאי אכל מידיו של גרניט במרוקו (התשובה בגוף הפרק) הגולש עם התשובה הנכונה יקבל את אחת מהחליפות של אסף.

אז גם הפרק, ממש כבכל פרק, קיבלנו מישמש של מטבחים, עדות, סיפורים סוחטי דמעות, וארבעה שפים שנראו כמו פאנל מושלם לליהוק הסרט ׳שואה׳ של לנצמן, עם מסחטת רגשות בדציבל גבוה עד כי נדמה שכיום אם אין מאחוריך סיפור חזק ועצוב, אז כנראה שהאוכל שלך פויה – מאחורי כל שף יש עצב, סערה, דמעות ויגון שחדרו לתבליני התבשילים ופמפמו אושר בוורידים. סירייסלי?

ברביקיו, מסעדת בשרים משובחת עם שף שהפתיע אותנו במראה של לוחם קרבות מזוקן ומסוקס אך עם נשמה של ברבי שברירית; סוזן סוזן הבלתי נשכחת עם אוכל ביתי, אמנם טעים אך לא ממש מפתיע, עם ים של וורוד שנתקע לבוחשת בעין ולא יורד ממנה עד לזמן כתיבת שורות אלה; Mad עם קונספט יומרני של גורמה אינסטגרמי, שהצליח להפוך את הבוחשת ל-Mad מרוב שחצנותו הנשפכת והזחיחות שבו, שגרמו למשב רוח רענן של בחילה; ומנצחת הערב מסעדת Lee Lee המופלאה, שרק מהגרסיני שדנה לי הניחה על השולחן, היה ברור שיש לנו כאן ׳אייס׳!

דנה לי ומסעדת Lee Lee. צילום: נוי דקל

שופטים עייפים שעולים לתיבת נוח כשלא נוח

הפעם הייתה מהפכה גדולה בקרב ארבעת המופלאים, כשהשורה התפצלה לשני זוגות, ממש כמו בטיול השנתי של גן סתוונית, איגפה את השולחן, והגיע בואכה אל הדלתות תוך כדי שיחות סמול טוק מבוימות ועשויות, שמראות כמה יענו הם לא באמת יודעים מי נמצא מאחורי הדלת. והפרק, אולי לראשונה העונה, הייתה לבוחשת תחושה כאילו השופטים מעט עייפים, מעט כבויים. אולי כי הם לא הספיקו לקנות תחפושת לפורים? אולי בגלל החזרות על טקסט סיום הפרק – גם הפעם כל אחד קיבל שורה משלו חוץ מהמנחה האמיתי של התכנית הלא הוא... גרניט (וסליחה לך רותם ישראל, אבל גרניט זה גרניט, תרתי משמע). רוסו קיבלה את השורות של שחצני אולי כדי לעשות סולחה ביניהם ואמרה לו "בדיוק בשביל אנשים כמוך הגענו לכאן, חדשנים שיודעים להביא את העולם כבירת קולינריה", באמת, בגלל אנשים כמוהו הגענו לכאן? כלומר, יהירות ושחצנות היא הבסיס למסעדן טוב?

מושיק קיבל את השורות של דנה לי באומרו שיש לה את השילוב של אותנטיות, קונספט ואישיות, אבל כולנו ידענו שזה בגלל הגרסיני בתכלס, כי מושיק אוהב מנעמים בחינמיים במסעדה. שטרית ספד לקוסקוס הטוב שהוא טוב, אבל לא בבית ספרנו.

ארבעת המתמודדים - דנה לכם, ברבי, שחצני ומדונה

המתמודדים של הפרק הוכיחו, גם הפעם, כמה קולינריה יכולה להיות מורכבת ועמוסת סופרלטיבים.

אלחנן ברבי הלא הוא הברבית המזוקנת המושלמת שלנו, מתוקי להפליא מסוג ענק, עם לב רגיש שכל מה שבא זה לחבק אותו חזק ועל הדרך לפרגן איזה סטייק לנשמה. הוא מקסים, האוכל שלו מקסים, הכל נראה טעים להפליא והוא מעיד על עצמו שרוצה שיגידו שהוא מטורף, אז הנה ברבי, אני אומרת לך שאתה מטורף ושמגיע לך לפתוח ברביקיו. הבוחשת תבוא עם הקן שלה ועם הברבי בת שנולדה לה! לצערנו, הברבי לא עבר ורוסו, שכל הפרק הביטה בו כמו סטייק לשרולה, אמרה שבגלל אי עבירותו יש לה חור בלב בגודל של סטייק טומוהוק. שלום לך נעמי שמר, ההיית או חלמתי סטייק?

אלחנן ברבי ומסעדת ברביקיו. צילום: נוי דקל

סוזן סוזן, המדונה הכי ישראלית שלנו, הלא היא סוזן מסעודה, גרמה לבוחשת לרצות ולעבור לדירה שמול המדונה, שהבטיחה שהיא מעמידה כל יום 10 סירים (אני מעמידה 10 בשנה) עם 10 מקפיאים, מקררים ומזווים (שנתחתן?). אישה חזקה, מקסימה וחולת סירים מה שהופך אותה אוטומטית לנשגבת מבינתי, כחולת בישול מהצד ההפוך של החולי, יותר מכיוון המחלוטה בגרון.

מנצחת הערב דנה לי שהיא כל כך מקסימה, צנועה ומקצועית עד כדי כך שהבוחשת חסרת מילים וציניות ומרגישה ׳חולת סירים׳ של ממש. דנה לי היא מדרום אפריקה, נשמה את הטבע והעדרים עד שהתאהבה בצפון איטליה – מושלמת, אמרנו?

ואולי הבשורה הקשה של הערב הוא שחצניקו, גבריאל ישראל, שחצן וכוחני שמעיד על עצמו שהכל יוצא לו אש, ממציא חוקים ומתווכח עם השופטים על כמה לימודים זה בזבוז זמן כי הוא יודע יותר ממלמדיו, יודע יותר מהם, עונה להם בגסות על הביקורת הנוקבת שניתנת לו ואף משתיק את רוסו שבולעת רוק, נחנקת אך לא דורשת ממנו התנצלות או הסבר על התנהגותו! הוא כל כך מלא בעצמו שהבוחשת מלאה ממנו במילים אחרות – veni, vidi, vici – ראיתי, התעצבנתי, דפדפתי הלאה...

גבריאל ישראל ומסעדת Mad. צילום: נוי עינב

Plat du jour  על המנה הכי שווה ורוסו שעצובה בין דלתות

ברבי נתן לשופטים שתי מנות עסיסיות של מיטב הנתחים, שרובנו היינו רוצים להשיל מעצמנו, המלך הכתום – אנטרקוט 300 גרם על בטטה ואספרגוס שגרם פיהוק כללי מהשופטים למעט רוסו שנגסה בו מבטים רעבים, במנה השנייה היה כריך מהולל של פילה בקר וכבד אווז. לבוחשת זו נראתה כמו לאפה קרניבורית מהממת והשופטים די אהבו את הקטע, אבל שלחו את הברבית חזרה לבית הבובות. רוסו אף אמרה שאין מספיק צ׳ייסרים לכבות את העצב שלה, תכלס בדלת הבאה העצב שלה נעלם כלא היה, מה שנאמר – עצב בין הדלתות.

סוזן סוזן הגישה שתי מנות מושלמות על פי דעת השופטים, צלעות טלה על אורז מנגולד ו - אוכל של המלך – בשר ראש מתפרק על קוסקוס שגרניט חיכה כבר עונה שלמה ולו רק כדי למצוא את הרגע הנכון, את הקוסקוס הנכון, כדי להשוויץ לנו על זה שהאכיל את המלך של מרוקו. האוכל היה אומנם משובח אבל כנראה שאם אתם מתחרים עם אוכל ביתי, אז כדאי שתישארו בבית על תבשיליכם כי צריך קונספט ומסחטת דמעות מאחוריו. שחצני הביא דג סשימי עם שלל קישוטים ועוגת טופי תמרים והשופטים התפתלו בכיסאותיהם, שכן המנות היו טעימות אך שחצני פחות. לסיום, הגיעו המנות המנצחות של הפרק - ויטלו טונאטו שהעיפה את השופטים וגרמה לשטרית ומושיק ללחוץ  I do ומנת פסטאלי – פסטה מפרמז'ן ופירורי לחם שרק מלראות אותה הבוחשת בכתה בעודה טורפת חטיף עם אבוקדו.

הסיפורים המרגשים של הפרק

זה נכון, רגש זה דבר שאסור לשפוט, לנקד ולקטלג, אבל בשביל זה בדיוק אני כאן, כדי לעשות את מה שאסור. הפרק סיפק המון רגעי דרמה וסיפורים עצובים; סוזן גדלה בשכונת שפירא עם אבא שנפצע במלחמת יום כיפור בראשו וכתוצאה מכך הידרדר לסמים, היא נאלצה לוותר על ילדותה רק כדי לשמור עליו ולכן חולמת על חיים ורודים כצבע המסעדה שלה.

סוזן מסעודה ומסעדת סוזן סוזן. צילום: נוי דקל

דנה לי שהייתה ילדה שמנה במשקל של 114 קילו, אבל אהבה את עצמה כמו שהיא (גם אנחנו אוהבים אותך כמו שאת) וגדלה עם אחות שסבלה מאנורקסיה קיצונית. כאן דנה והבוחשת בוכים עד שגרניט מסכם שהיא מעבירה כאן מסר לכל האנורקטיות (לא בטוח שדווקא הן נמנות עם צופי הקונספט). ישראל גבריאל שחצניאל לא סיפק איזו אנקדוטה מעניינת, למעט היבריס מטריד שהסתיים בהתנצלות ולכאורה קבלת הביקורת שהשופטים הרעיפו עליו (קבלה כמו אני בלרינה). אותי הוא לא סחף, לא בסיפוריו, לא בהווייתו ולא בכוחניותו. וכמה חבל שרוסו לא נתנה דוגמא אישית לאיך עונים לקיתונות של שחצנות במקום התרפסות.

מי שגרם לי להזדהות כואבת הוא ברבי שסיפר על הפוסט טראומה שלו כלוחם שישב 42 שעות רצופות בטנק, עזב את שטח הכינוס, רק כדי לגלות שארבעת חבריו נהרגו. לבי איתם, עם הלומי הקרב, ומי ייתן ומערכת הביטחון תדאג להם נפשית כפי שמגיע להם, כי בטח לא מגיע להם להתעורר בלילה מסיוטים, לחיות עם התקפי זעם ולסבול! ברבי, הבוחשת רק רוצה שתפתח מסעדה ושלא תתעורר יותר לסיוטים של עצמך...

השפית דנה לי  - לי, לכם ולכולנו מגיע לאכול מהטוב הזה!

מסעדת Lee Lee נפתחה מיד לאחר התכנית ולכם יש הזדמנות לשבוע אחד בלבד ליהנות ממיטב מטבח צפון איטליה עם מאכלים שטרם פגשתם כאן בארץ! ממנות האודישן ועד למנות שונות ומפתיעות, אין ספק שדנה כאן כדי להישאר וכדי לפאר את מטעמי ארץ המגף עם המון כשרון, מקוריות ומקצועיות שגרמו לארבעת השופטים ולנו להאמין שיש כאן פוטנציאל למסעדה הבאה! ואם לא של ישראל אז של איטליה. כל מה שאתן צרכים לעשות כדי לטרוף את מנת הפסטאלי וחברותיה, זה להיכנס לזאפ, ללחוץ על הלינק, להזמין מקום ולטוס לאיטליה! יש לכם בדיוק 6 ימים לטיסה!