המסעדה הבאה - מסעדת anand עם ענן של תבלינים

רינת ינסמן המורה היפהפיה פתחה השבוע, למשך שבוע, את מסעדת anand והוכיחה לכולנו איך זה מרגיש לרצות משהו ולעשות הכל כדי להגשים אותו – להתגבר על לעג הילדים, להתגבר על ההורים שרוצים שתהיי ילדה טובה ובעיקר להתגבר על עצמך, על החולשות, הביקורת העצמית, רגשי הנחיתות, לעוף ולפתוח מסעדה מעולה! היא בשלנית נהדרת ומוכשרת אך האם היא באמת בנויה לנהל מסעדה של ׳גדולים׳? (הבוחשת בקדרה משוכנעת שכן ורוצה את המתכון למלאי כופתה וגם לגור אצל רינת).

רינת ינסמן. צילום: נוי עינב

׳הבוחשת בקדירה׳ בוחשת גם הפעם בתוך הקישקע של המסעדה הבאה, שהחליטה, בנחישות ובהתמדה, לשנות עורה ולהפוך לחתונמי, כי כנראה שלהביא לפריים טיים את רינת ינסמן, מחנכת כיתה א׳ שעושה אוכל הודי, זה לא מספיק סקסי והקהל רוצה צהוב ודרמה ועומק זוגי כי הצהוב של הכורכום כבר מזמן לא מחזיק מים (ורייטינג). משיחות נפש בין גרניט לרינת, בין האמא לרוסו, בין רוסו למושיק, בין שטרית לצלם של התכנית - כולם עשו שיחות נפש ורק האלים ההודים המחויכים על הקיר הקלילו את האווירה ועשו לנו מלאי כופתה בנשמה. ורינת? היא כל כך מוכשרת שאפילו ים של תבליני ציניות לא יצליחו לפגוע בכישרון האדיר שלה, אולי קצת חנופה תגרום לה לשלוח לבוחשת ׳טייק אווי׳ כי למה רק לבת הדודה מגיע?

שלום כיתה א׳ –  רינת מגיעה לחתונמי

4 שעות לפתיחת המסעדה. גרניט שנודע בכינויו רגזני (ותודה לך רותי רוסו על הקריאיטיב) מוביל אותה עצומת עיניים, משל הייתה שבויה של השב״כ, למרתף החקירות הלא היא מסעדת anand. העיצוב לא פחות ממושלם, עם שלל אלים הודים שמחייכים אלינו ומעניקים תחושה של הודו "רק בנקי", כפי שאמרה אחת הסועדות בחיוך של טיילנית הודית מדופלמת שיענו חוותה הכל. והפעם בחתונמי, אסף נכנס לנעליה של יעל דורון הפסיכולוגית וניסה לבחוש בקדירת ליבה של רינת המורה, שסיפרה לו שהיא מגשימה חלום הערב, כי תמיד חלמה לפתוח מסעדה. רינת ממשיכה לספר לגרניט/יעל/רגזני על העבר שלה כמי שתמיד ריצתה את הוריה והייתה תלמידה טובה ומצטיינת ששמה את חלומותיה בצד, ורק כעת היא מגשימה אותם, בזמן שגרניט/יעל/רגזני מהנהן ואומר משפט סתמי כמו "צריך המון אומץ". כדי להצדיק את התשלום עבור שעת הטיפול הפסיכולוגי (לא ברור כמה גרניט גובה לשעה), הוא מסיים באמירה מבאסת שילדי הסרוויס קשים יותר מילדי כיתה א׳, אמירה שלא אומרת כלום ושום דבר, ורינת פורשת מחתונמי לזוגיות עם צוות לא מרוצה. רגזני עלה כיתה ועבר למגמת פסיכולוגיה.

3 שעות לפני  - מאמא שף והגרניטים

בנקודת הזמן הזו, קורה לנו הצופים דבר נהדר, משאלת ליבן של אוהדות הגרניט - גרניט מתפצל לארבעה מסכים. כמה שהבוחשת חלמה לקבל סט של גרניט כפול 4 פרצופים לא מרוצים, משל היה מדובר בארבעה דייטים עם נשים משופמות שהקפיצו לו מקושקשת עם קליפות ביצים. בינתיים, בזמן שגרניט מפוצל לארבעה מסכים כדי לבחון את התנהלותה של רינת, רינת מרימה לצוות המטבח ומצרפת את אמאשף בתור מש״קית אורז ש"תיתן בראש", לדבריה. האמא מבסוטה ומלאת מוטיבציה ובאה לתת בראש עד שנכנס גרניט/רגזני/יעל ותופס אותה לשיחת מפקד פקוד על רינת, האמא פחות זורמת עם הטיפול הפסיכולוגי ובתוך מספר שניות מתמצתת את רינת לילדה של 10.

ביקום המקביל, במטבח, רינת מנסה לנהל את הצוות, שישנה תחושה של מרד נעורים כי אנשי הסרוויס לא מבינים מה רוצים מהם ולבטח לא מבינים מה זה בכלל נאן ואיך מכינים אותו. בחזרה ל׳מפוצלים׳ – גרניט 1 הלך הביתה מבואס, גרניט 2 הלך הביתה מבואס, גרניט 3 מאיים על עזיבה ואז עוזב, ונשארנו עם גרניט 4 שניגש לרינת עם פרצוף של יהודה פוליקר ביום הזיכרון. שעת הטיפול מתחילה וגרניט מבהיר לה שיש לה שעה וחצי להתאפס וללמד את הצוות על כל המנות. רינת מתאפסת, מפנימה ויוצאת מהקליניקה למטבח.

אנאנד. צילום: נוי עינב

הקאובוי השחור הופך להילר

בפרק הזה של המסעדה הבאה, הקאובוי שינה את הפרטיטורה שלו והפתיע את כולנו; מניח את הכובע על השולחן ופוצח בהרצאה מקוצרת על עלילות המטבח ההודי וכמה שמדובר באוכל שהוא רוקחות. כל יוצאי הודו מרגישים שסוף סוף מישהו כאן רואה אותם וכעת הם יכולים לעבוד גם בסופר פארם בתור רוקחים. רינת מגישה לקאובוי ׳אפאם מסאלה׳ כשידיה רועדות מרוב התרגשות, ועולה החשש לקרב אקדחים עם הקאובוי שתמיד יורה ראשון, אך רושפלד עושה כאחת הסבה מקצועית והופך להילר כשהוא מניח ידיו על ידיה ומרגיע אותה. "יש מעט מקרים שביס קטן מתפוצץ בפה מרב טעמים", אומר רושפלד שבמרוצת המנות מגיע לאורגזמה קולינרית ואומר שהאוכל מטורף, "אחת המנות הכי טובות שאכלתי בחיים שלי". על מנת ה׳דאל מקני׳ אומר שיש תרבות עמוקה שמגיעה תוך כדי אכילה, והבוחשת רק מקנאה וחושבת על תרבות השקשוקה שלה שמגיעה ממאות שנים של חוסר כישרון קולינרי.

בסופו של דבר, הקאובוי עוצר את הארוחה, קורא לרינת עם פתיח של הפוך על הפוך מתחכם, אומר לה כמה שהאוכל מכעיס, ומבשר לה את המחמאה הכי גדולה שהוא שחרר אי פעם למסך שלנו: "אם את לא פותחת מסעדה בעיר או בעולם אני לא מבקר מסעדות". כקינוח לכל הטוב הזה, הוא חוזר להיות הילר, מחזיק את ידיה הנרגשות ומסכם את כל המחמאות, "יש לך מתת אל והיה לי תענוג ועשית לי את היום", גם אתה קאובוי עשית לנו את היום כי אפילו הבוחשת לא ידעה שטמונה בך היכולת לתת מחמאות ולערסל כפות ידיים.

הגברים ממחוז מדיסון עפים והלקוחות ביחד איתם

רינת מתחילה להבין את הקונספט של לנהל מסעדה ועל הדרך עושה משלוח ופרסומת ל׳תן ביס׳ עבור בת הדודה שלה כדי לראות האם גם ׳מלאי כופתה׳ יכול לעשות קירוב לבבות, ובאמת הבת דודה בוכה, אנחנו עוד לא. בשלב הבא רוסו לוקחת את הקאסט של גרניט ונכנסת לנעליה של יעל דורון, בעודה מראיינת את אמא של רינת שמתעניינת יותר באורז מכל הבלבלת הרגשית סביבה ובצדק.

רוסו מבררת עד כמה הבת והאם הן קרובות, ואמאשף מספרת שהיה קשה עם רינת בילדותה, שהייתה עצבנית כי הילדים בכיתה הציקו לה בגלל צבע העור והייחודיות שלה, אך מיד עוברת לתאר כמה שהיא התפתחה והפכה למה שהיא. בינתיים, מחוץ לקליניקה, קהל הסועדים מרוצה לאללה מאוכל הודי במיטבו, מנות רבות נגמרות והצוות מושיק ורוסו/יעל דורון מתקילים את רינת עם בקשה לאלתר מנה כמו ילד שמאחר לשיעור ומאלתר פתק מאמא. אבל אמא רינת לא נבהלת מהפתק, מכינה מנה בשתי דקות של אלו מסאלה וכובשת את לב הסועדים ואותנו. על הדרך נכנסים לכיתה גם שני הגברים ממחוז מדיסון – ניר ויצמן וליאון אביגד, מסודרים ונקיים כדרכם, שמדברים זה עם זה על כמה שרינת מגניבה ואומרים שיתמכו בה ויתנו לה את הציון 9. אומרים, אוכלים וחוזרים למחוז מדיסון המסודר והנקי כדרכו.

anand  - המסעדה ההודית שחייבת לקרות כאן ועכשיו!

אחרי שקיבלה את מיטב הציונים, כולל ציון של 33 מתך 40 מהסועדים המרוצים ועוד אחת מיותרת ששרה שיר לא ברור כי התבלבלה בקונספט, רינת מקבלת ארבעה נאומים מארבעת השופטים כדי ליצור מתח, למרות שכולנו יודעים שהכל אצ׳א (בסדר בהינדי) לגמרי ושהיא עולה לגמר המסעדה הבאה, ובצדק. רוסו אומרת שהיא הגיעה בלי ידע במסעדנות והוכיחה שהיא מסוגלת ואף יותר, מושיק אומר לה שאפו על האלתור הטעים, גרניט אומר שבהתחלה הידיים רעדו והוא היה בטוח שהם טעו, וכמה טוב שהגיע ההילר הקאובוי שהרגיע, ושטרית הביא את השוס הגדול, וזה גם הרגע של הבוחשת לומר לו שהוא חייב להיות כותב הנאומים של בנט או סמוטריץ׳ (תלוי..): "יש רגעים בילדות שקורים לנו והרגעים האלה נשארים בך ככתם, כשהייתי קטן היו לי רגעים שאנשים אמרו לי שאני לא אצליח ושאני אהיה כמו זה וזה... וזה נשאר בפנים. התחפשתי במקרים רבים, החבאתי את כל הזהות שלי עד שסגרתי מעגל... ברחת מזהות והפכת להיות ווינרית", שטרית שנעדר מכל הפרק, הבליח בסוף כמו קינוח שיצא מהמקפיא. ואגב, זה הזמן לציין שמושיק ושטרית היו על תקן של נוכח/נפקד כל הפרק הזה כשאיש לא הסביר לנו למה – משתה של צ׳אי מאחורי הקלעים? ׳מטאר פניר׳ שעף על הבגדים? או אולי הם לגמו יותר מדי בננה לאסי והתפיידו לחללים אפלים של האולפן?

בצילם של סימני השאלה הרבים האופפים את הפרק, רינת קיבלה ארבעה זרי פרחים ואת קולם של ארבעת השופטים שבישרו לה שהיא בגמר של המסעדה הבאה.

רינת ינסמן. צילום: נוי עינב

שורה תחתונה – anand, כאן ועכשיו!

anand של השפית הנהדרת רינת ינסמן פשוט חייבת להיוולד, אם לא עכשיו אז אוטוטו כי הגיע הזמן למסעדה הודית כהלכתה עם המנות, הטעמים והריחות המופלאים שזלגו היישר מהמסך לבית. רינת מוכיחה לכולם שהמשוואה הזו של צניעות, נחישות ואמונה בעצמך אכן משתלמת והיא כאן כדי להילחם על מי שהיא ומה שהיא מייצגת, כי את מה שהיא מבשלת כולנו כבר מתים לאכול!