אין מקום לטעויות לא של הלקוחות ולא של המקום.
ישבנו לאכול במסעדה.
הזמנו בין היתר המבורגר לילדים והמבורגר רגיל.
את ההמבורגר לילדים הזמנו well done.
חברי לארוחה, בעוונותיו, שכח לבקש תוספת... גבינה בעת ההזמנה.
טעות שאין עליה כפרה.
לא הואיל לו לעדכן את המלצרית לפני קבלת המנה (מאוחר מדי!) או לבקש לקבל פרוסת גבינה שהוא ישתול בעצמו בהמבורגר שלו (בתשלום כמובן), כי ככה הוא אוהב אותו את ההמבורגר שלו. עם גבינה.
אי אפשר כי אי אפשר כי אי אפשר.
כל אחד כרסם לו לאיטו את ההמבורגר שלו ואז גיליתי שההמבורגר של הילד ורדרד למדי שם בפנים.
פנינו למלצרית והיא הבטיחה שמנהל המשמרת יגיע אלינו.
הילדים אוכלים את כל מה שמסביב, המלצרית כבר באה לפנות את השולחן (למרות מחאתנו), להגיש קינוח, החשבון מגיע ומי לא בא?
שוב שוב ביקשנו לראותו ורק כשלא הסכמנו לשלם את החשבון עד שיואיל ירום הודו להתפנות אלינו הואיל הוא ובא.
ותשובותיו המנומקות -
לגבי הגבינה - אי אפשר לשנות מנות. למה אי אפשר? למה זה נחשב שינוי? ככה.
לגבי המנה הלא עשויה הוא הציע לנו פיצוי.
הסברנו לו שאנחנו כבר אחרי אחרי אחרי ואין בזה טעם ואם היה בא לפני 20 דקות זה עוד היה יכול להיות פתרון סביר למצב.
מקום ראוי ומנהל ראוי היה מתנצל מעומק הלב, מבטל את המנה ואם ממש היה רוצה לתת ללקוחות שלו לצאת בהרגשה טובה היה מביא קינוח למרות הכל.
אבל ירום הודו לא חשב ככה. אין לי מה לעשות בשלב זה. לא יכול לבטל את המנה. אם הייתי בא קודם, הוסיף בעזות מצח עוד היה אפשר לעשות משהו.
אבל קראנו לך וחיכינו לך, אנחנו וההמבורגר הורוד, זה אתה שלא באת.
אין לי מה לעשות. אין לי מה לעשות. אין לי מה לעשות.
אז אני מקווה שיש שם משהו שיש לו מה לעשות
