"לא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים": מגבעתי - לעולם הבשר

לפני כחודשיים מונה נאור אבוטבול לפיטמאסטר ברשת פיטמאסטר. הפיטמאסטר אחראי על עישון וצלייה של נתחי בשר גדולים על האש, לעיתים במשך שעות ארוכות, ובמסעדה הוא גם מנחה את ערב האירוח מול הסועדים. מאז מנחה אבוטבול ערבים שלמים בפני 120 סועדים, כשהתפריט כולו פרי בחירתו, ולדבריו הוא הצעיר מבין כשלושים הפיטמאסטרים הפועלים בישראל.

את הייעוד הזה נאור מצא בעקבות פציעה ברגל בשירותו הקרבי בסיירת גבעתי, שסיימה את הקריירה הצבאית שלו והובילה אותו, דרך תהליך השיקום, אל המטבח והאש.

הדרך של אבוטבול למצוא את ייעודו החלה דווקא בסיירת גבעתי, שבה שירת כלוחם בפלוגת עורב. במהלך שירותו מילא כמה תפקידים. כשהסמל שלו עבר לתפקיד אחר, הוא קיבל לידיו את הפיקוד על צוות הלוחמים למשך כשלושה חודשים. בהמשך, כשגם המפקד שלו עבר תפקיד, פיקד על הצוות בתפקיד קצין במשך כחצי שנה והוביל פעילויות בשכם ובג'נין. "תפקדתי היטב, אהבו אותי, התחברו אליי ועשיתי את הדברים כמו שצריך, ולכן נתנו לי את המושכות ואת הביטחון", הוא מספר.

בצבא ראו באבוטבול מפקד שכדאי לקדם, וביקשו שימשיך בקבע ובפיקוד. אז הגיעה הפציעה ושינתה את מסלול חייו. בתהליך השיקום שבא אחריה גילה את עולם הקולינריה, האפייה והבשר, ובו את הייעוד שהוא עוסק בו היום. "שבתי הביתה והתחלתי לבנות את עצמי לאט לאט", הוא אומר.

הפציעה אירעה ברגל, במהלך פעילות קרבית. "הרופא אמר לי שהוא לא מבין איך אני עומד על הרגליים", הוא נזכר. לאחר בדיקות הדמיה נוספות נמסר לו שהשירות הקרבי שלו הסתיים. אבוטבול עבר ניתוח בברך והיה מרותק למיטה כשלושה חודשים. "אתה מרגיש שסומכים עליך, שיש לך משמעות, ופתאום ביום אחד אתה מתפנה לבית החולים והפרק הזה נסגר", הוא אומר.

 "ביום אחד אני מתפנה לבית החולים והפרק הזה נסגר". צילום: פרטי

מהמיטה אל המטבח

את הדרך אל המטבח מצא אבוטבול בבית. כילד סייע לאמו בבישול, וכשחזר מהצבא בסופי שבוע נהג להכין אוכל ולהפתיע אותה, והיא שבה לבית מלא ריחות בישול. בתקופת השיקום, כשלא היה מסוגל ללכת על הרגל, העביר דגים מהמקרר שבחוץ אל המטבח בעזרת כיסאות, וכך גם הרים והזיז סירים: הניח אותם, התקדם והעביר שוב. "לא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים, וזה מה שהניע אותי לקום ולעסוק במה שהתחלתי לאהוב באמת באותה תקופה, אוכל ובשרים", הוא מספר.

חברים הגיעו לבקר אותו בביתו, והוא הכין עבורם ארוחות על האש ועל הפחמים. לדבריו, לאש ולבישול יש כוח מרפא משלהם. בהמשך, במהלך המלחמה, הגיע לבשל בשטח לחבריו לצוות בתקופות המורכבות.

 לאש יש כוח. צילום: פרטי.

קצת יותר משנה אחרי הפציעה החל לעבוד בפיטמאסטר, רשת בעלת ארבעה סניפים בישראל ושני סניפים נוספים שנפתחים בחו"ל, המבוססת על קונספט של משתה שבו סועדים מכרים ואנשים זרים יושבים יחד. אבוטבול למד את התחום שלוש שנים לפני שקיבל את התפקיד הנוכחי, והוא מתאר את הדרך כעלייה מאפס. עם הזמן החל לעבוד גם לצד השף יונתן רושפלד, כתף אל כתף, וצבר עוד ידע וניסיון.

לפני כחצי שנה הגשים אבוטבול חלום, ואחרי דרך לא פשוטה הקים את Meat & Grill, עסק לאירועי בוטיק פרטיים. הוא מגיע לבתים ולחגיגות עם ארוחת שף, כלים איכותיים, עמדת בשרים מקצועית וכל הציוד הנדרש, ודואג לכל הפרטים כדי שהמארחים יוכלו ליהנות בראש שקט. את תשומת הלב לפרטים, הוא אומר, הביא איתו מהסיירת. כל מה שמוגש, מהבשרים המובחרים ועד הלחמים, הסלטים, המטבלים והקינוח, נעשה בעבודת יד, ובסיום האירוע הוא משאיר את המקום נקי ומסודר.

 העיקר שכולם יהנו. צילום: פרטי

לילה לבן עם אמא ורד

אמו של אבוטבול, ורד, נוכחת גם בעבודתו. "היא דוחפת אותי קדימה ואומרת לי שהיא איתי ושיש לי את הגב שלה", הוא מספר. באחד האירועים, שתוכנן ל־80 סועדים, נמסר לו יום לפני כן שיגיעו כמעט 150. הוא כבר סיים את הקניות וההכנות, ואמו שאלה: "מה הבעיה? בקטנה, אני איתך", והציעה לעשות לילה לבן. היא הגיעה איתו גם לאירוע עצמו כדי לסייע.

לדבריו, הוא מקבל משוב חם מכל מי שהוא מבשל עבורו, ומבקש בעיקר להתפתח. "לאחר שנפלתי מ־100, אני מתחיל להתרומם", הוא אומר. "אני עושה את מה שאני אוהב, ואני אוהב לראות אנשים נהנים מכך".

 באירוע עם השף רושפלד. צילום: פרטי.

צילום תמונת שער: פרטי