נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

מאז ומעולם התגאיתי בשורשיי האיטלקיים: סבי וסבתי נולדו וגדלו באיטליה, ואף הביאו שם לעולם את בתם הבכורה והנהדרת. לאחר מכן הם החליטו, בצעד לא ברור שהדין עוד יינתן עליו, שבארץ הקודש יש יותר אקשן, עשו עלייה ומיד אחריה עוד שני ילדים שלא זכו לטעום את השמש של פירנצה ביום היוולדם. עברו שנים רבות ואחת הילדות האלו שנולדה בארץ הביאה לעולם ילדה זהובת שיער ונודניקית אימתנית שסירבה לאכול במשך כל שנות ילדותה, ומאז היא מפצה על כך בריבית דריבית ואוכלת כל מה שנקרה בדרכה. והילדה הזו היא אני.

שנים שאני מבכה את גלות משפחתי מאיטליה, אך שומרת בדבקות על אהבת האוכל האיטלקי, בעיקר האוכל של סבתא מינה: ספגטי בולונז ("פסטה עם סלצה" בפי סבתא) וניוקי עם חמאה ופירורי לחם, הם פריטי חובה בכל ארוחה. לכן אין פלא שבמשפחתנו לא מתלהבים מאוכל של מסעדות איטלקיות, כי אין כמו האוכל של סבתא מינה.

בשל ההיסטוריה האיטלקית הזו, ספקתי את כפיי בממזריות כשנשלחתי לבדוק את העסקית של 'פסטה מיה' בהוד השרון. עליי אי אפשר לעבוד עם אוכל איטלקי, ויעיד על כך הדרכון האיטלקי אדום שעמלנו כה קשה להשיגו ועתה הוא משמש יופי של רהיט בארון בסלון. ליתר ביטחון וכדי להסיר ממנו את האבק, תחבתי אותו לתיק ושמתי פעמיי להוד השרון בצהרי היום, מוכנה לבדוק האם מדובר בעסקית איטלקית למהדרין או שמא בחיקוי לא מוצלח למאכלי נעוריי.

כבר בכניסה לפסטה מיה הרגשתי כאילו הגעתי לבית איטלקי חם. המקום מלא בריהוט עץ עתיק, שנדלירים גדולים ומוזיקה איטלקית ברקע. יש גם גינה מרווחת לחובבי הבריזה, והכי חשוב: בכניסה למסעדה ממוקם דוכן ובו שלל סוגי פסטה שמכינים כאן במקום ושאפשר לקנות לפי משקל.
סבתא מינה בוודאי כבר הייתה יוצאת בריקודים בשלב הזה, אבל לפני המחולות יש לטעום את האוכל ולבדוק האם גם הוא משלים את החוויה האיטלקית.

העסקית של פסטה מיה מורכבת ממנה ראשונה, עיקרית, לחמניות ושתייה, כשהמחיר נקבע לפי העיקרית ונע בין 55-104 ₪. מי שיבחר בעסקיות היקרות יותר ימצא גם גיוון רב יותר במנות הראשונות.
בעודנו מתלבטים קשות בגזרת העיקריות, טרחה המלצרית להרחיב לנו את הדילמה כשהגישה לנו דף ובו פירוט של 30 (!!!) צורות פסטה אפשריות, שמהן יש לבחור אחת ואז להוסיף לה רוטב. הבטנו במלצרית החביבה בעיני עגל (איטלקי) והתחננו שתמליץ לנו במה לבחור. ההמלצות הולידו שתי עסקיות מעניינות במיוחד.

העסקית הראשונה (79 ₪) כללה מרק יוטה (כן, ככה קוראים לזה!) שהכיל גזר, סלרי, בצל, כרוב ונקניקיות מרגז. המרק היה נפלא ומחמם לב והצטיינו בעיקר הנקניקיות שתפסו בו מקום של כבוד. העיקרית שנבחרה בה הייתה פסטה 'מרה מונטי' - על בסיס אלי אולי (שמן זית ושום) ובתוספת שרימפס, מולים, קלמרי, עגבניות תמר ופטריות, עם פסטה 'בומבטי' - מעין פפיון מגולגל. הפסטה הייתה מעולה: עשויה אל דנטה כהלכה ופירות הים היו טריים והגיעו בכמות נדיבה ביותר.

בשלב הזה החל שותפי לארוחה ללגלג עליי על כך שאני מעזה להתענג על אוכל איטלקי של מסעדות, כשאני מתיימרת להיות מעין איטלקייה אותנטית כזאת שאוכלת רק אצל סבתא.
היסיתי אותו בשרימפס בשרני שדליתי מן הפסטה, שסתם את פיו לדקה שלמה, ואז הגיעה העסקית השנייה (67 ₪). למנה ראשונה בחרנו בארנצ'יני - כדור ריזוטו עם מוצרלה וזיתי קלמטה על מצע רוטב עגבניות ופלפלים. מנה ראשונה חביבה, אך לא מוצלחת כמו המרק שקדם לה, עם נקניקיות המרגז המופלאות. במנה העיקרית בחרנו בניוקי ברוטב שמנת, תרד ואספרגוס (תוספת 9 ₪ לעסקית).
הניוקי היו ללא עוררין מנת הדגל של הארוחה כולה: בשרניים, מלאי תפוחי אדמה, נחים להם בשלווה על רוטב סמיך ועשיר שהתרד מורגש בו בכל ביס. הניוקי הטובים ביותר שטעמתי מאז אלו של סבתא מינה.

בתום חיסול המנות הבחנו בדגל איטליה תלוי על הקיר לצידנו, והחלטנו שברומא יש להתנהג כרומאי ואין לסיים ארוחה ללא קינוח מתוק במיוחד. בלית ברירה (שקר כלשהו) נאלצנו להקריב את גופנו על המזבח האיטלקי והזמנו את הקינוח העסקי: טארט של אגסים וקצפת (21 ₪ בעסקית). הטארט היה נפלא, נמס בפה ופריך. החמאה הורגשה בו היטב וטבילה קטנה בקצפת הפכה את העסק למעדן שחיתותי במיוחד.

אם כבר בשחיתות עסקינן, בשם האמנות נאלצנו לדגום עוד קינוח אחד: 'טריו דולצ'ה' (45 ₪) - קינוח משולש המורכב ממוס שוקולד עשיר, פנקוטה איכותית ששודרגה ברוטב אספרסו ודבש, ולבסוף, קבלו את הכוכבת: טורטה די צ'יקולטה - עוגת שוקולד שמורכבת רובה ככולה מהפנים הרך של סופלה שוקולד. אפשר רק לדמיין את העונג שבכל נגיסה.

"אז מה, את מתכוונת להתעטף עכשיו בדגל איטליה בבושת פנים ולהודות שלא רק בבית אפשר להכין אוכל איטלקי טעים"? התגרה בי הבולס הסדרתי שלצידי.
"לא, אני מתכוונת להביא לכאן את סבתא מינה, שתרגיש קצת כמו בבית אמה ושתבין שלפעמים אפשר לקחת הפוגה משעות של הכנת ניוקי, ולצאת לאכול אותם בחוץ", השבתי לו, בעודי מחייגת לסבתי.

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
ברוינתא: לחגוג אירוע קצת אחרת
ליגת האלופות במועדון הקריוקי PLUG IN בכפר סבא
אוכל מהיר לכל כיס – מאוכל רחוב ועד ביסטרו צרפתי
מסעדות רומנטיות – מביסטרו בגדרה ועד למרתף יין בזכרון
הכל מהכל - מסעדות שוות לכל מצב רוח
מדרום לצפון - מסעדות לכל המשפחה לשבת הקרובה
 מסעדות איטלקיות שתמיד כיף לחזור אליהן
אוכל משובח ואירוח בוטיק במסעדות לאירועים שבמרכז
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר