פסטורי - pastory ביקורות וחוות דעת - עמוד 3

מגיעים למסעדה בכל ביקור באילת. האוירה נחמדה, האוכל מעולה והמנות גדולות. מתאם לארוחה משפחתית כאשר אתם באילת.

סעדנו ארוחת ערב משפחתית, האוירה במסעדה יוקרתית ונעימה, השירות היה אדיב ומקצועי, מנות האוכל גדולות וטעימות מאוד, אך המחירים דיי יקרים. בנוסף, ביקשנו לארוז מס' מנות שכמעט ולא נגענו בהן,... אך כנראה שהמלצר שכח.. רק לאחר ששילמנו ויצאנו שמנו לב שלא קיבלנו את המנות שביקשנו לארוז, וחבל..

האוכל טעים, השירות אדיב וחביב, המחיר לא זול אבל סביר, האקוסטיקה עשתה את החוויה כמעט בלתי נסבלת וחבל.

המנות טעימות מאוד ומשביעות בהחלט! מומלץ להתחיל עם פיצה מדהימה ולטעום כמובן ממנות הפסטה המיוחדות והטעימות. ישנן מנות ילדים נחמדות. השירות חביב ומקצועי והאווירה מאוד איטלקית... המחירים... סבירים למסעדה מסוג זה ובהחלט אחזור שוב!

אכלנו היום במסעדה ולא ממש התרשמנו. הדבר הראשון שהבחנו כשנכנסנו למסעדה היה שהרצפה הייתה ממש לא נקייה , היו אזורים שנראו כאילו לא נוקו זמן רב מאוד. המסעדה נמצאת באזור לא ממש אטרקטיבי,... האוכל יחסית יקר ולא נראה שמצדיק את המחיר המנה. בחרנו בפסטה היקרה ביותר עם נתחי פילה בקר שנשמעה מעולה בתפריט אך בסופו של דבר נראה כי זו הייתה פסטה פשוטה (כמו ברילה) עם נתחי פילה בקר. לא ממש מצדיק מחיר כזה גבוה. ייס המלצרים גם כן לא היה כזה מסביר פנים ולא נתן לנו אווירה נעימה. בנוסף, מנת ילדים עולה 45 שקלים וכוללת רק מנה .. בלי שתיה ובלי קינוח..

הכי איטלקי שתמצאו באילת – חווית לקוח ירודה מאוד הגענו לארוחת שבת משפחתית במסעדה והופתענו לגלות שהמסעדה לא שמרה עבורנו שולחן. זאת למרות שהזמנו שבועיים מראש - ואפילו שולחן מסוים... מאוד. מנהל המסעדה טיפל באירוע בצורה די חובבנית כאשר טען שאנו כנראה מתבלבלים וכי המסעדה אינה יכולה להתחייב לבקשה כזו. הוא הבטיח להשיג לנו שולחן "בהקדם" והותיר אותנו להמתין באוגוסט האילתי – ללא ספק חוויה מקסימה כשנמנים איתנו זוג מבוגר ותינוקת. לאחר המתנה של כחצי שעה, שבמהלכה נוכחנו שלא ניתן למצוא שולחן באף מסעדה באילת בערב שישי באוגוסט בהתראה של מהרגע להרגע, המארחת הושיבה אותנו. מובסים, רעבים ומיוזעים שינינו פאזה, והזמנו את מרבית מנות הפתיחה שיש לתפריט להציע. מתוכן בלטו סלט הקפרזה – הסלט הוותיק והקלאסי שהפתיע לטובה עם מגוון צבעוני של עגבניות ועם טוויסט של כדוריות בלסמי, ורביולי נרו (רביולי שחור פתוח במילוי שרימפס, גבינה ויוגורט) – למרות המלצות המלצרית למנה מנצחת, המנה לא כיכבה, לא עינגה והרגישה בעיקר כבליל של טעמים שאינם מתחברים. בגזרת המנות העיקריות ניצחו בגדול הפיצה בלנקה המבוססת על רוטב שמנת ובשמל בתוספת ירקות מעולים אשר נאפתה במידה מדויקת ותובלה כהלכה, והניוקי בטטה שבושל בדיוק כמו שכתוב בספר ונעטף בכמות מדויקת של רוטב שמנת וערמונים נפלא. למרות טריות הפסטה ופירות הים, דווקא הספגטיני אלה מרינרה (ספגטי, שרימפס וקלאמרי בשמנת) היתה מאכזבת במיוחד. נראה שהפסטה ופירות הים לא טופלו כהלכה וקיבלו מרקמים של בישול יתר. שלשות הקינוחים שהזמנו היו סבירים ולא יותר. המלצרים היו שירותיים, אדיבים ומקצועיים. ממנהל המסעדה ציפינו לפיצוי כלשהו על התקרית בכניסה, או אפילו שיגיעו אל שולחננו ויתנצל – התבדנו.