דבר ראשון - מישהו צריך לשים סוף למנהג המגונה שאני נתקלתי בו רק במסעדות בצפון - הושבות שמוגבלות בזמן. מראש שמים לך את היד על הגרון ומזהירים שהישיבה במקום מוגבלת לשעתיים. זו התחלה גרועה...
מאד, ומלמדת הרבה על "הגרידיות" של בעלי מקום - זה נכון לדוריס קצבים בראש-פינה, וזה נכון גם לבת-יער. דבר שני - העיצוב: יושבים דחוקים בספסלים שאם אחד רוצה לרווח קצת אז האחרים יושבים באלכסון, ויציאה לשירותים היא הקמה של כל הספסל על כל יושביו. הצפיפות בין השולחנות מביאה לכך שקשה מאד להרגיש בנוח ליד השולחן, מה שמבטיח חווייה לחוצה מהרגע הראשון. דבר שלישי: מה הקטע עם מלצרים/יות שמתנהגים בצורה שברור שאינם מבינים שהלקוח משלם להם את המשכורת? הייתה לנו מלצרית, שהייתה הדבר הכי אטום שנתקלתי בו - חמש פעמים ביקשנו ממנה שלא להניח שום דבר ליד הילד הקטן שלנו (בן 2), אלא ליד המבוגרים בלבד, ואפילו דאגנו לפנות מקום לשם כך - אבל לדבר לקיר. פעם אחרי פעם היא מניחה לידו את סכיני הבשר החדים, את הצלחות השבירות, את בקבוקי השתייה הפתוחים, ופעם אחרי פעם אנחנו מעיפים משם מהר ככל שאנחנו מספיקים את הדברים כדי שהצאצא שיהיה בריא לא ישמיד אותם או את עצמו איתם. עד שאחרי הפעם החמישית פשוט שאלתי אותה אם היא עושה את זה בכוונה, כי לא יכול להיות שחמש פעמים אנחנו מבקשים ממנה לא לשים לידו דברים וחמש פעמים היא עושה בדיוק מה שהיא רוצה. מה הקטע? מעבר לזה שהשירות היה לא מקצועי - לא הייתה תשומת לב של כל מלצר/ית לשולחן שלהם, היה צורך לעשות מבצעי קבלת תשומת לב אקרובטיים ולחכות לא מעט לדברים שונים, אבל זה די טיפוסי למסעדות בארץ. ועכשיו לאוכל עצמו:
1. מנות ראשונות סבירות. לחם מצוין, אנטי-פסטי סביר, גם אם קמצן במרכיבים - פטריית שמפיניון אחת לשולחן של שלושה מבוגרים ושני ילדים קטנים?... גלילות חצילים וגבינת עיזים היו טעימות, אך החצילים לא היו עשויים מספיק. לי זה פחות מפריע, אבל לאחרים זה כן הפריע.
2. מנות עיקריות: פרגיות בגריל היו מצוינות. מנת הילדים היא בדיחה - לא איכות - בכמות - ילד שמסוגל לאכול שניצל בגודל של צלחת הוא נושא לטיפול רפואי - אם היינו יודעים מראש שזה גודל המנות (והצ'יפס שלהן כנ"ל) היינו מזמינים אחת לשני הקטנים. מה שכן - השניצל היה לא פחות ממעולה. הצ'יפס פחות. המנות האחרות: פילה שהוזמן מדיום-רייר והגיע כמו שהוזמן היה נימוח ומשובח - אני אישית לא אוהב פילה בגלל האנמיות של הטעם אבל אשתי נהנתה מכל ביס - ואני אהבתי את האחד שהיא נתנה לי לטעום. אני הזמנתי צלע עגל (אנטריקוט עם עצם - מדיום) שהיה ערבוב בין מעולה לבלתי-אכיל - חתיכה אחת (בערך שני ביסים) בקצה הנתח הייתה עסיסית ונוחה לאכילה - כל שאר הנתח עד לעצם עצמה היה אוסף של שומן בלתי-אכיל וגידים וקצת בשר ביניהם - ועצם. ממש לא מה שקיוויתי לקבל, וממש לא מצדיק את המחיר של המנה. אכלתי יותר מהשניצל של הילדים מאשר מהמנה שלי (פשוט כי אחרי שיורקים את החתיכות הלא אכילות בנטו מקבלים אולי 100 גרם בשר אכיל - אני לא מתחיל לחשוב על קינוח לפני 300 גרם נטו...). הקינוחים שהזמנו כללו גלידה לילדים (שום דבר מיוחד - לא לרעה ולא לטובה), מוס חלבה עבורי (נחמד, לא מפיל - החלבה מתמצית בבסיס קראנצ'י מתחת ל"קרמבו" של מוס וניל מצופה שוקולד), וקרם ברולה לאשתי ולילדה הגדולה שהיה סביר ותו-לא. מבחינתנו - אנחנו לא מחכים בקוצר רוח לחזור לשם, ואם כן נחזור, כנראה שנדע מה לא להזמין. מומלץ בהסתייגות. אה כן - 500 ש"ח - זה היה החשבון, ללא יין ולפני טיפ.
