הגענו למקום עם צפיות גבוהות לאור יחסי הציבור המעולים שיש לו, אך ככל הנראה במקרה הזה הכל מתחיל ונגמר ביחסי הציבור בלבד.
כשהתקרבנו למקום הנמצא בקצה המושב, גלינו לתדהמתנו שאנחנו נכנסים...
לאיזור שנראה כמו מחסני תעשיה. המסעדה נמצאת ממש במתחם הזה, באחד ההאנגרים - ממש מבנה תעשייתי. הנוף בסביבת המסעדה הוא האנגרים נוספים, מחסנים, ציוד מכאני כבד, משאבות דלק ישנות, חביות ועוד שאר גרוטאות. גם ביום שישי בבוקר (המועד שביקרנו) נצפתה תנועה ערה של משאיות שנכנסו ויצאו מהמתחם, העמיסו, פרקו וצלילי הרוורס שלהן (טו טו טו) מגיעים ממש עד למסעדה.
הוצע לנו מקום בחוץ, עם נוף ומשמע אוזניים שהוזכרו לעיל (מאד לא כיף ולא פסטורלי), או לבחירתנו, בפנים - מתחם קטן וצפוף מאד.
המקום מרוהט בדלות, קירות עירומים, תקרה נמוכה, שולחנות וכיסאות זולים ופשוטים, עומס של שולחנות וכיסאות ביחס לשטח המקום, קולות וריחות מהמטבח שנמצא בסמיכות וגלוי לחלוטין לעיני כל הסועדים , ומוסיקה שניסו להפעיל מעת לעת ברמקולים שצרמו לאוזני כל הסועדים.
כדי לסגור את המעגל אז גם חווית השירות היתה גרועה ביותר. את כוס המים שבקשנו כשנכנסנו קבלנו לקראת סוף הארוחה. קפה ביקשנו 4 פעמים !!! רק בסוף הארוחה שלחו אלינו מלצרית בכירה יותר שתספר שמכונת הקפה מקפיצה את החשמל ואין קפה מהמכונה. הלו???? זה בית קפה. כדאי שיהיה קפה!!!
למען ההגינות – האוכל היה סביר. ביצה, מטבלים, לחמים. בסדר - סטנדרטי. אבל, כשמגיעים לבית קפה הציפיה לקבל מעבר, הרבה הרבה מעבר.
כל ניסיון לתרץ או להסביר את חווית השירות הגרועה לא יכסו בשום דרך על המיקום, הדלות וחזות המקום שהיא כשל מסעדת פועלים ותו לא.
זהו זלזול בוטה בלקוח-לשווק לו בית קפה שמוגדר כ-"בוטיק קפה" ששוכן במבנה תעשייתי.
