מרטיני טוב

המרטיני הוא הקוקטייל המוכר ביותר, המאוזכר ביותר בספרות ובקולנוע, משקה שהפך לסמל תרבותי. זהו משקה שמשוייך לאליטת האלכוהול ומשדר סנוביזם כל כך מובהק,
עד כי הוא נמזג בכוס ייחודית לו. אין משקה שמסמל כל כך הרבה. "בגדול, המרטיני מסמל דקדנס מוחלט", נכתב במגזין "אסקוויר", במאמר שהוקדש לקוקטייל. או במילותיו של
מבקר התרבות בוב שאקוצ'יס: "אני יודע שאני לא אחיה לנצח וגם לא אתם. אך כל עוד החופשה שלי פה בעולם הזה נמשכת, אני אזיז הצידה את האדיקות והמוסר הדתי וארים את כוס המרטיני שלי לחיי אמנויות ההנאה".

המרטיני מופיע בכתביה של דורותי פרקר, ג'ק לונדון וארנסט המינגווי. הוא זכה לאזכורים ב"מ.א.ש", וברוב סרטיו של רוברט אלטמן. אך יותר מכל הוא מזוהה עם גיבורו
של איאן פלמינג, ג'יימס בונד, אשר אהב את המרטיני שלו "מנוער ולא בחוש".

המרטיני מורכב מג'ין וורמוט מתוק. ככל שכמות הוורמוט מועטה יותר, כך המרטיני "יבש יותר". מעניין לציין כי לפני כ 50- שנים המרטיני היבש היה רטוב מאוד לפי הנהוג כיום.
אז, היחס בין הג'ין לוורמוט היה 2 ל 1- לעומת היחס המופרך של 25 ל 1- כיום.

שיטות להגיע למרטיני יבש ככל האפשר כוללות את לחישת המילה "ורמוט" מעל לכוס ג'ין, או את שיטתו של וינסטון צ'רצ'יל, חובב מרטיני שרוף, אשר היה שותה ג'ין ומסתכל
על בקבוק ורמוט, לקבלת "מרטיני יבש כמו אבק", כהגדרתו.

ראשיתו של המרטיני בקוקטייל שקרא "מרטינז", על שם העיירה מרטינז בקליפורניה. האגדה מספרת כי איש עסקים נכנס למלון "אוקסידנטל" בסן פרנסיסקו בדרכו למעבורת למרטינז. הוא הכין את המרטינז הראשון, אך תחת שם זה מלכתחילה. מעניין לציין כי אנשי מרטינז טוענים כי איש העסקים המדובר היה דווקא בדרכו ממרטינז לסן פרנסיסקו וכי המשקה נמזג בבר של חוליו. חוליו רישלייה, הבעלים והברמן, שהכין את המרטינז כעודף מתשלום עבור בקבוק ויסקי.

בשבוע הבא: המשך תולדות המרטיני - ומתכון מיוחד.