אמריקה קרובה במוזס

רשת המסעדות מוזס מוגדרת כמטבח אמריקאי עדכני. המושג 'אמריקאי' מקבל משנה תוקף כשנכנסים לתוך מתחם סינמה סיטי החדש בראשון לציון. זהו קניון גדול ומלא מותגים, שבכניסה אליו מקבל את פניך מסדר מתוח של בובות חיילים אמריקאים מצוחצחים. החיילים מצדיעים בנוקשות ומחכים לשחרור שלעולם לא יגיע.

המושג 'עדכני', דווקא, מקבל משנה תוקף עם הכניסה למסעדת מוזס שבמתחם, הממוקמת אחרונה בשורה של מסעדות, רובן אף הן סניפים של רשתות מצליחות. כבר בעיצוב המסעדה ניתן להבחין בעדכניות מסוימת. ממבט ראשון, החלל הגדול והכהה מזכיר בראסרי יותר מאשר מסעדה אמריקאית, אך כשהעיניים מסתגלות לאט-לאט מהמעבר מתאורת הקניון הצעקנית לתאורת המסעדה הרכה, כל מיני פרטים מעניינים צצים: נברשת המורכבת ממנורות שולחן משרדיות, תצוגה מוארת וצבעונית של בקבוקי וודקה גריי גוס, קיר עץ הבנוי מלוחות המתחלפים כמו שלט חוצות כל כמה שניות וכמובן החתול המטורלל - סמל המסעדה - המצויר על הקירות ובכל פינה אפשרית. לשונו המשתרבבת של החתול מרמזת לנו שכמוהו, גם במסעדה קצת מצפצפים על המקובל.

פתחנו, אני ואחותי הגדולה שתחיה, בזוג קוקטיילים מתוך תפריט הקוקטיילים המאוד מפתה, וכשהבטתי לעבר הבר הגדול הבחנתי בברמן מנער זוג שייקרים בקצב מתואם. נראה שהוא יודע מה הוא עושה. 'לימונדת טימין' (36 ₪) הוא משקה שמבוסס על ג'ין בתיבול טימין וקליפת לימון, עם ליים וסוכר. 'מוזס מוחיטו' (36 ₪) הוא טוויסט למוחיטו הקלאסי בתוספת דובדבנים. שני הקוקטיילים היו מאוד טובים ומעודנים.

בזמן הזמנת המשקאות הזמנו גם מנות ראשונות, ותוך כדי לגימות (במהירות מפתיעה) הגיעו המנות לשולחן: קסדייה חזה אווז (42 ₪) - שתי טורטיות קלויות ופריכות כשביניהן גבינת גאודה עשירה עם חזה אווז מעושן וגווקמולי טעים מלמעלה; שרימפס טאוס (36 ₪), שהגיעו הגיעו מטוגנים בציפוי פריך כשלצידם רוטב חלב קוקוס וקארי חרפרף; ומנת ספיישל שלא הייתה בתפריט - קרפצ'יו עם רוטב אדובו (מעין רוטב צ'ילי מקסיקני). המנות כולן היו מעולות וגודלן השאיר בדיוק את המקום המתאים בבטן למנות העיקריות שעמדו להגיע.

עם סיום המנות הראשונות השולחן התרוקן בצורה מדאיגה, ועל כן מיד הזמנו שתי כוסות של מרטיני פסיפלורה (36 ₪), משקה המורכב מפסיפלורה, ג'ינג'ר וברנדי משמשים. המשקה הזה איזן את שאריות התחושה החריפה שעוד נותרה בפה והשאיר טעם של ילדות וגלידה בטעם משמש.

גם למנות העיקריות לקח מעט מאוד זמן, ולתוך חלומותיי בהקיץ על ימי ילדות חמימים הסתלסלו ריחות עזים של בשר צלוי ואננס. אני קיבלתי את  ה'קריביאן בורגר' - המבורגר שלא מופיע בתפריט והוא כולל פרוסת אננס צלויה עם רוטב חריף מתוק. המנה הזו מפוצצת בטעמים וצליית האננס נותנת לו טעם מעט קרמלי ומרקם כמעט בשרי בעצמו. אני נזכר בתיאורים של המנטור שלי, שבזמנו היה גריל מן בסניף המקורי של מוזס, על הטיפול המסור בבשר, על ההקפדה על תערובות מדויקות ודאגה להעסיק רק חולי בשר אמיתיים, כמוהו, לתפקיד.

אחותי קיבלה את ה'פילדלפיה אנטרקוט' (62 ₪) - כריך אמריקאי המורכב מהר של פרוסות אנטרקוט צלויות, בצל ופטריות מוקפצות וגבינת צ'דר. הסנדביץ' הזה לא משאיר שבויים בכל הנוגע ללכלוך הצלחת ובסוף אתה מוצא את עצמך עם רוטב על כל הסנטר וחיוך מאוזן לאוזן.

המנות העיקריות נטרפו מהר מאוד, ואחרי בהייה של כמה דקות בקיר העץ המתחלף, הגוף היה מוכן לשקול הצעות למנה אחרונה. המנה שנבחרה הייתה קרם ברולה (34 ₪) שהייתה ללא ספק הפתעת הארוחה. המנה ה"מעודכנת" הזו הציגה פן שונה לחלוטין מהגרסה המוכרת. קרם הברולה לא הגיע בצלוחית קטנה אלא בצורת שני מלבנים, אחד על השני, ובצלחת גדולה. הקרם הגיע קר, מה שגרם למרקם שלו להיות דומה לשל גלידה, וציפוי הסוכר השרוף היה דקיק ופריך. על המנה הגיעה סלסת אננס חמצמצה. כוסית אספרסו ליוותה את הקינוח והעלתה את הכתוביות לסרט האמריקאי שבו היינו.

ביציאה מן הקניון הצדעתי לבובות החיילים האמריקאים ודמיינתי חיילי מארינס באפגניסטן פותחים מנת קרב ומוצאים בה שרימפס ברוטב חלב קוקוס עם מעט סלסת אננס של 'מוזס'.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי